ניצחון לסחר החופשי: ארגון הסחר העולמי ביטל הגבלות יבוא שהופעלו ע"י ארגנטינה

עובדות המקרה:
מדובר בסכסוך שהתגלע בשנת 2012, אשר הגיע לפתחו של ה-WTO לאחר שארה"ב, האיחוד האירופי ויפן הגישו תלונה על ארגנטינה בעטייה של מדיניות "חובת רישוי ליבוא" (בספרדית: "Declaracion Jurada Anticipada de Importacion או "DJAI), אשר מתנה את היבוא לארגנטינה בקבלת אישור מהרשויות הארגנטינאיות הרלוונטיות לפני יבוא סוגים שונים של טובין. חשוב להבהיר כי על פי הסכמי ה-WTO על כל מדינה חברה לאפשר מתן רישיונות ליבואנים בצורה אוטומטית, בכדי לעודד את הסחר הבינלאומי.

בנוסף, הפנל עסק גם בהוראות אחרות שניתנו מצד ארגנטינה אשר עלולות לפגוע במסחר, ובתוך כך: הגבלת היקף היבוא ונפחו, התחייבות להשקעות בארגנטינה כתנאי סף ליבוא לארגנטינה וכן קביעה של רף מינימאלי של יחס יבוא-יצוא בו חייבים לעמוד היבואנים על מנת שיתאפשר להם לייבא טובין לארגנטינה. הנחיות אלו השפיעו על נתח עצום של השוק מאחר והופעלו כלפי יבוא טובין שונים, דוגמת מוצרי מחשוב, כימיקלים שונים לחקלאות ולתעשייה, ציוד תעבורה, חלקי מכונות שונים ועוד.

לאחר דיון מעמיק ומקיף בנושא הסכסוך והמדיניות שהופעלה על ידי ארגנטינה, נקבע כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא אינה עולה בקנה אחד עם הסכמי והנחיות ה-WTO, ובפרט נוגדת את סעיף 1: XI כמו גם את סעיף 4:III להסכם GATT 1994.

סעיף 1:X להסכם אוסר על התקנת הנחיות המגבילות את היבוא (דוגמת הטלת מכסות יבוא,רשיונות יבוא-יצוא וכד') וזהו נוסחו:

"No prohibitions or restrictions other than duties, taxes or other charges, whether made effective through quotas, import or export licences or other measures, shall be instituted or maintained by any contracting party on the importation of any product of the territory of any other contracting party or on the exportation or sale for export of any product destined for the territory of any other contracting party"

סעיף 4:III להסכם אוסר אפליה לרעה של מוצרים מיובאים (דוגמת חובות עמידה בתקנים מחמירים ובבדיקות מסוימות, אשר מוחלות רק עבור מוצרים מיובאים) אשר עלולה לפגוע בתחרות השוק ובמעמדם מול מוצרים מקומיים:

"The products of the territory of any contracting party imported into the territory of any other contracting party shall be accorded treatment no less favourable than that accorded to like products of national origin in respect of all laws, regulations and requirements affecting their internal sale, offering for sale, purchase, transportation, distribution or use. The provisions of this paragraph shall not prevent the application of differential internal transportation charges which are based exclusively on the economic operation of the means of transport and not on the nationality of the product."

ה-WTO קבע כי ארגנטינה מפירה את הסעיפים הנ"ל לאחר שמצא כי מדיניות חובת הרישוי ליבוא חוסמת/ מגבילה את גישת השוק למוצרים מיובאים מסוימים, מייצרת חוסר ודאות מצד היבואנים והיצואנים באשר ללגיטימיות העסקאות שביניהם, יוצרת מכסות שמונעות יבוא חופשי ובאופן כללי מעמיסה עול כבד על כתפי היבואנים עד כדי כך שפוגעת קשות בכדאיות היבוא.

הפנל קבע כי המדיניות שקבעה ארגנטינה הפוכה בתכלית מהמדיניות אליה שואף ומכוון ה-WTO, מדיניות על פיה על כלל המדינות החברות לפעול בשקיפות ובצורה שתאפשר ודאות עבור הסוחרים.

כאמור, החלטה זו של ארגון הסחר העולמי הינה בשורה נהדרת למדינות החברות, אשר ממשיכה את מגמת הארגון להביא לידי שוויון, שקיפות וודאות בין המדינות החברות במהלך המסחר ביניהן, מגמה שהינה מבורכת בהחלט. 

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.