נדחתה תביעת ביטוח נגד נמל אשדוד בטענת נזק למטען חרסית
לאחרונה, דחה בית משפט השלום בתל אביב תביעה של חברת ביטוח נגד נמל אשדוד בגין נזק מזיהום פחם שנגרם למטען חרסית, לפי הטענה, בזמן שהותו בנמל.
בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה שגורמים שונים בשרשרת ההובלה באו במגע עם המטען במהלך שהותו בנמל, בין היתר המוביל היבשתי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי האחריות מוטלת על הנמל.
בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה שגורמים שונים בשרשרת ההובלה באו במגע עם המטען במהלך שהותו בנמל, בין היתר המוביל היבשתי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי האחריות מוטלת על הנמל.
טענות הצדדים:
מטען של חרסית יובא מאוקראינה לישראל. עם הגעתו לישראל, גילה היבואן כי המטען מזוהם בפחם ולא ניתן לעשות בו שימוש.
חברת הביטוח פיצתה את היבואן ותבעה את נמל אשדוד בטענה כי הנמל הוא שאחראי לזיהום הפחם, שהגיע מאוניה אחרת.
חברת הביטוח טענה כי יש להחיל במקרה זה את הכלל הידוע בדיני נזיקין "הדבר מדבר בעד עצמו", היות ולה אין ידיעה כיצד אירע הנזק, ואילו לנמל הייתה שליטה מלאה על המטען, ולכן יש להעביר אליו את נטל ההוכחה כי לא התרשל.
עוד נטען על-ידי חברת הביטוח כי הראיות מצביעות על כך שעובדי הנמל השתמשו בציוד פריקה שלא נוקה, וכי במועד פריקת החרסית שהתה בנמל אוניה נוספת אשר נשאה עליה מטען פחם ונפרקה באותו מועד, כך שיש יסוד סביר להניח כי פחם הועבר לחרסית מאוניה אחת לשנייה.
הנמל טען, כי לא הייתה כל רשלנות מצד עובדיו, וכי חברת הביטוח לא הוכיחה שהנזק נגרם על-ידי עובדי הנמל. הנמל טען כי גורמים שונים בא במגע עם המטען בישראל כמו המוביל היבשתי ואין לשלול אפשרות שגורמים אחרים הם שגרמו לנזק. לחילופין טען הנמל כי המשלוח הגיע מחו"ל כשהוא ניזוק, וכי במצב כזה היה על היבואן וחברת הביטוח לתבוע את הספק מאוקראינה.
פסק הדין:
בית המשפט דחה את תביעת חברת הביטוח וקבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה שהנזק לחרסית ארע בשל התנהלות עובדי הנמל, וכי מהעדויות הוכח שהנמל השתמש בשירותי טרקטור של מוביל יבשתי אשר אינו שייך לו ואשר אינו תחת אחריותו, ודי בכך כדי לנתק את שרשרת הפריקה ואת האחריות של הנמל לנזק.
עוד נקבע, כי הכלל ש"הדבר מדבר בעד עצמו" לא חל על המקרה, וכי נטל הראיה להוכחת הנזק שנגרם חל על חברת הביטוח, שכאמור לא הצליחה להרימו.
למעשה, בית המשפט קבע כי מאחר וגורמים נוספים מלבד הנמל באו במגע עם המטען במהלך שהותו בישראל, אין אפשרות לשלול את האפשרות שהם שגרמו לנזק ולא הנמל.
בנוסף, נדחתה גם טענת חברת הביטוח בקשר לכך שהנמל לא הביא מסמכים אשר העידו על ניקיון הכלים בעזרתם נפרקה החרסית, ובית המשפט קבע, כי אי צירוף מסמכים על ניקיון הכלים אינו מעיד בהכרח שהכלים לא היו נקיים, היות ונטל הוכחת התביעה מוטל על חברת הביטוח.
כמו כן, קבע בית המשפט כי הטענה שהפחם מקורו באוניה אחרת נשארה בגדר חשש שלא הוכח.
בית המשפט שלל את האפשרות כי הנזק למטען התרחש באוקראינה או במהלך ההובלה לאור דוח שמאי שקבע כי המטען נשלח לישראל כשהוא נקי ובמצב תקין.
לאור כל זאת, נדחתה התביעה וחברת הביטוח חויבה בתשלום שכר טרחת עו"ד הנמל בסכום של 10,000 ש"ח.
[ת"א (שלום ת"א) 38406-09-11 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסק-דין מיום 27.4.14, השופט מרדכי בן-חיים. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין].
* * *
מטען של חרסית יובא מאוקראינה לישראל. עם הגעתו לישראל, גילה היבואן כי המטען מזוהם בפחם ולא ניתן לעשות בו שימוש.
חברת הביטוח פיצתה את היבואן ותבעה את נמל אשדוד בטענה כי הנמל הוא שאחראי לזיהום הפחם, שהגיע מאוניה אחרת.
חברת הביטוח טענה כי יש להחיל במקרה זה את הכלל הידוע בדיני נזיקין "הדבר מדבר בעד עצמו", היות ולה אין ידיעה כיצד אירע הנזק, ואילו לנמל הייתה שליטה מלאה על המטען, ולכן יש להעביר אליו את נטל ההוכחה כי לא התרשל.
עוד נטען על-ידי חברת הביטוח כי הראיות מצביעות על כך שעובדי הנמל השתמשו בציוד פריקה שלא נוקה, וכי במועד פריקת החרסית שהתה בנמל אוניה נוספת אשר נשאה עליה מטען פחם ונפרקה באותו מועד, כך שיש יסוד סביר להניח כי פחם הועבר לחרסית מאוניה אחת לשנייה.
הנמל טען, כי לא הייתה כל רשלנות מצד עובדיו, וכי חברת הביטוח לא הוכיחה שהנזק נגרם על-ידי עובדי הנמל. הנמל טען כי גורמים שונים בא במגע עם המטען בישראל כמו המוביל היבשתי ואין לשלול אפשרות שגורמים אחרים הם שגרמו לנזק. לחילופין טען הנמל כי המשלוח הגיע מחו"ל כשהוא ניזוק, וכי במצב כזה היה על היבואן וחברת הביטוח לתבוע את הספק מאוקראינה.
פסק הדין:
בית המשפט דחה את תביעת חברת הביטוח וקבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה שהנזק לחרסית ארע בשל התנהלות עובדי הנמל, וכי מהעדויות הוכח שהנמל השתמש בשירותי טרקטור של מוביל יבשתי אשר אינו שייך לו ואשר אינו תחת אחריותו, ודי בכך כדי לנתק את שרשרת הפריקה ואת האחריות של הנמל לנזק.
עוד נקבע, כי הכלל ש"הדבר מדבר בעד עצמו" לא חל על המקרה, וכי נטל הראיה להוכחת הנזק שנגרם חל על חברת הביטוח, שכאמור לא הצליחה להרימו.
למעשה, בית המשפט קבע כי מאחר וגורמים נוספים מלבד הנמל באו במגע עם המטען במהלך שהותו בישראל, אין אפשרות לשלול את האפשרות שהם שגרמו לנזק ולא הנמל.
בנוסף, נדחתה גם טענת חברת הביטוח בקשר לכך שהנמל לא הביא מסמכים אשר העידו על ניקיון הכלים בעזרתם נפרקה החרסית, ובית המשפט קבע, כי אי צירוף מסמכים על ניקיון הכלים אינו מעיד בהכרח שהכלים לא היו נקיים, היות ונטל הוכחת התביעה מוטל על חברת הביטוח.
כמו כן, קבע בית המשפט כי הטענה שהפחם מקורו באוניה אחרת נשארה בגדר חשש שלא הוכח.
בית המשפט שלל את האפשרות כי הנזק למטען התרחש באוקראינה או במהלך ההובלה לאור דוח שמאי שקבע כי המטען נשלח לישראל כשהוא נקי ובמצב תקין.
לאור כל זאת, נדחתה התביעה וחברת הביטוח חויבה בתשלום שכר טרחת עו"ד הנמל בסכום של 10,000 ש"ח.
[ת"א (שלום ת"א) 38406-09-11 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסק-דין מיום 27.4.14, השופט מרדכי בן-חיים. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.
