שני שינויים חשובים מרכזיים בתיקון לחוק תובענות ייצוגיות אושרו בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת ביום 16/9/2026: עסקים שמחזורם השנתי אינו עולה על 9 מיליון ש"ח יוחרגו מתחולת החוק, ובמספר עילות תביעה תחול חובה לפנות תחילה לעסק ולאפשר לו לתקן את ההפרה לפני הגשת תובענה ייצוגית. לבקשת לשכת המסחר, נקבע גם כי רף המחזור של 9 מיליון ש"ח יוצמד למדד, כדי למנוע את שחיקתו לאורך השנים.
ביום 16 בספטמבר 2026 התקיים בכנסת דיון מיוחד במהלך פגרת הבחירות, בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכלכלה, שעסקה בתיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות.
הדיון התאפשר בעקבות הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה בתקופת הבחירות, שבמסגרתן הוחלט לקדם בשלב זה שני הסדרים מתוך הצעת החוק הרחבה: החרגת עסקים קטנים מתחולת החוק והסדרת חובת הפנייה המוקדמת לפני הגשת תובענות ייצוגיות בעילות מסוימות.
1. החרגת עסקים קטנים מתחולת החוק – רף של 9 מיליון ש"ח, בצירוף הצמדה למדד
בהתאם להסדר שאושר בוועדה, עסקים שמחזור העסקאות השנתי שלהם אינו עולה על 9 מיליון ש"ח יוחרגו מתחולת חוק תובענות ייצוגיות.
המשמעות עבור עסקים אלה היא צמצום משמעותי של החשיפה להליכים ייצוגיים, הכרוכים לא אחת בעלויות משפטיות ניכרות ובהשקעת משאבי ניהול וזמן, גם במקרים שבהם מדובר בטענות להפרות נקודתיות או הפרות זניחות או בהפרות שניתן לתקן.
מדובר בשינוי בעל השלכות מעשיות בעיקר עבור עסקים קטנים, אשר יכולתם הכלכלית והארגונית להתמודד עם הליך ייצוגי ממושך מוגבלת בהשוואה לעסקים גדולים.
הישג נוסף ללשכת המסחר - הצמדת רף המחזור למדד
במהלך הדיונים עמדה לשכת המסחר על החשיבות שבהצמדת רף המחזור למדד המחירים לצרכן, כדי להבטיח שההסדר לא יאבד ממשמעותו הכלכלית לאורך השנים.
הערת הלשכה התקבלה, ונקבע כי הסכום של 9 מיליון ש"ח יוצמד למנגנון מדדי.
הצמדה זו נועדה למנוע מצב שבו עסק שמחזור פעילותו גדל באופן נומינלי בשל עליית המחירים במשק בלבד, מבלי שחל שינוי ממשי בהיקף פעילותו, יאבד בחלוף השנים את ההגנה שמעניק לו ההסדר.
2. חובת פנייה מוקדמת - מתן אפשרות לתיקון ההפרה לפני הגשת תובענה ייצוגית
השינוי השני שאושר עוסק בהסדרת חובת פנייה מוקדמת לעסק, בטרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בעילות המנויות בחלקים א' ו-ב' לתוספת הרביעית המוצעת לחוק.
חלק א' לתוספת עוסק, בין היתר, בהפרות הנוגעות למשלוח דברי פרסומת בניגוד לחוק הספאם, בהפרות מסוימות של הוראות סימון מוצרים ובהפרות הנוגעות להפחתת משקל האריזה ממשקל המוצר.
חלק ב' לתוספת עוסק בהפרות מסוימות של הוראות הנגישות, לרבות חובות הנוגעות לפרסום הצהרת נגישות באתרי אינטרנט ופנייה מוקדמת בעניינו רלוונטית רק לעסקים שמחזור העסקים שלהם לא עולה על 50 מיליון ₪.
מה משמעות השינוי עבור בעלי העסקים?
במקום האפשרות להגיש באופן מיידי בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הפרה הנכללת בהסדר, המבקש להגיש את התביעה יידרש לפנות תחילה לעסק ולהעמידו על ההפרה הנטענת.
לעסק תינתן תקופה של 60 ימים לטיפול בפנייה ולתיקון ההפרה. המשמעות של הגשת תובענה ייצוגית ללא פנייה מוקדמת היא מחיקת הבקשה על ידי בית המשפט.
הסדר זה מאפשר לעסק לקבל התראה על ליקוי שלא בהכרח היה מודע לקיומו, לבחון את הטענות המועלות נגדו ולפעול לתיקון ההפרה, בטרם יידרש להתמודד עם הליך משפטי ייצוגי.
למנגנון הפנייה המוקדמת עשויה להיות משמעות מיוחדת עבור עסקים קטנים ובינוניים, אשר אינם מחזיקים בהכרח במערך משפטי פנימי ובמשאבים המאפשרים להם לבצע באופן שוטף בדיקות מקיפות של עמידתם בכלל דרישות הרגולציה.
במקביל, חובת הפנייה המוקדמת אינה מבטלת את חובות העסק על פי הדין, אלא מסדירה מסלול המאפשר לטפל בהפרות מסוימות ולתקנן ללא צורך בניהול הליך ייצוגי.
3. מה נותר עד להשלמת החקיקה?
חשוב להדגיש כי שני ההסדרים אושרו בוועדה, אך הליך החקיקה טרם הושלם והם עדיין אינם חלק מהדין המחייב.
בשלב זה נדרשת השלמת תיקוני הנוסח בהצעת החוק וקיום הצבעה נוספת בוועדה על הנוסח המעודכן. לאחר מכן, יהיה צורך בקביעת מועד מיוחד לכינוס מליאת הכנסת בתקופת הפגרה, כדי לאפשר את אישור התיקון בקריאה השנייה והשלישית ואת השלמת הליך החקיקה עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית, כשהכוונה היא ככל האפשר לקיים את ההצבעה בוועדה ואת ההצבעה במליאה עוד באותו יום.
לסיכום
לשכת המסחר פועלת לאורך תקופה ממושכת לקידום שינויים בחוק תובענות ייצוגיות, מתוך מטרה להתמודד עם העלויות והסיכונים הכרוכים בניהול הליכים ייצוגיים, בעיקר עבור עסקים קטנים ובינוניים, וליצור איזון בין אכיפת הוראות הדין והגנה על זכויות הציבור לבין מניעת שימוש בלתי ראוי במכשיר התובענה הייצוגית.
שני ההסדרים שאושרו בוועדה מתמקדים בסוגיות אלה: צמצום החשיפה של עסקים קטנים להליכים ייצוגיים ומתן אפשרות לתיקון הפרות מסוימות לפני פתיחת הליך משפטי.
לשכת המסחר תמשיך לעקוב אחר השלמת הליכי החקיקה, ואנו ממתינים לאישורו הסופי של התיקון במליאת הכנסת, על מנת שההסדרים שאושרו בוועדה ייכנסו לתוקף עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית.
