עיקרי הדברים
רשות התחרות פרסמה להערות הציבור טיוטת צו מוסכם, שלפיו יבואנית נעלי Rockport בישראל תשלם כ־3 מיליון ש״ח. לטענת הרשות, היבואנית סייעה לבעלת המותג בחו״ל להפנות גולשים מישראל מהאתר האמריקאי לאתר הישראלי, ובכך אפשרה פגיעה ביבוא אישי. הצו טרם אושר, והחברה אינה מודה בטענות נגדה. ההתפתחות מזמינה יבואנים ישירים לבדוק אם הסכמים או הבנות עם בעלי מותגים מגבילים רכישות מחו״ל, ומי בחברה מוסמך לדון במגבלות כאלה או לאשר אותן.
מה קרה?
ביום 17.9.2026 פרסמה רשות התחרות טיוטת צו מוסכם עם חברת איי.אי.איל בע״מ, המפעילה את רשת אוריג׳ינלס ומשמשת היבואנית הרשמית של נעלי Rockport בישראל.
לפי המתואר בטיוטה, צרכנים ישראלים נהגו להיכנס לאתר האמריקאי של Rockport כדי להשוות מחירים. חלקם אף רכשו נעליים בארצות הברית ושלחו אותן לישראל במסגרת יבוא אישי.
במשא ומתן עם בעלת המותג בחו״ל העלתה אוריג׳ינלס את פערי המחירים בין המדינות. בעלת המותג הציעה לחסום את גישתם של גולשים מישראל לאתר האמריקאי ולהפנות אותם אוטומטית לאתר הישראלי. לפי הטיוטה, אוריג׳ינלס סברה שההצעה אינה נותנת מענה מתאים לסוגיה שהעלתה, אך מסרה לבעלת המותג את כתובת האתר הישראלי לצורך ביצוע ההפניה.
רשות התחרות סבורה שבדרך זו אפשרה היבואנית את הפגיעה ביבוא האישי: לצרכנים בישראל נמנעה הגישה לאתר שבו יכלו להשוות מחירים ולבצע רכישות מחו״ל. החסימה וההפניה הופסקו לאחר פתיחת בדיקת הרשות. להודעת רשות התחרות
מה מעמד ההליך?
מדובר בטיוטה שפורסמה להערות הציבור למשך 30 ימים. על פי הטיוטה, החברה תשלם לאוצר המדינה 3,050,352 ₪ אם הצו יאושר. ההסדר אינו כולל הודאה של החברה בטענות הרשות, והוא טעון את אישור בית הדין לתחרות.
מהו הקושי התחרותי שמצאה רשות התחרות בפעילות היבואן הישיר הישראלי?
חוק התחרות הכלכלית מגביל מעשים של יבואן ישיר העלולים לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. יבוא אישי הוא, בעיקרו, רכישה של מוצרים בידי אדם פרטי לצרכיו האישיים או המשפחתיים, לרבות ברכישה מקוונת מחו״ל.
המקרה ממחיש שהרשות בוחנת גם את חלקו של היבואן הישיר במהלך שביצע בעל המותג עצמו. לפי עמדתה, אין הכרח שהיבואן יפעיל את האתר הזר או יבקש במפורש לחסום אותו: גם סיוע המאפשר את החסימה עשוי לעורר חשיפה לפי החוק.
זוהי גם תזכורת לכך שפגיעה ביבוא עשויה להתרחש במרחב הדיגיטלי. הפניה אוטומטית לאתר ישראלי עלולה למנוע מצרכן גישה לערוץ רכישה חלופי ולמחירים המוצגים בו, גם בלי שנעצר משלוח כלשהו בגבול.
מה כדאי ליבואנים ישירים לבדוק?
את חוויית הרכישה של לקוח מישראל
האם ניתן להיכנס לאתר הבינלאומי של המותג, לראות מחירים ולבצע רכישה? האם גולשים מישראל מופנים אוטומטית לאתר המקומי, או נתקלים במגבלות על רכישה, תשלום או משלוח?
את מקור המגבלות
אם קיימת חסימה או הפניה, יש לברר כיצד נוצרה: האם היא נובעת מהסכם ההפצה, מהתכתבות, מהבנה בעל פה או מבקשה נקודתית? הבדיקה צריכה לכלול את ההתנהלות בפועל מול בעלת המותג, ולא רק את נוסח ההסכם החתום.
את חלוקת הסמכויות בעסק
מי משוחח עם בעלת המותג על מחירים, פעילות אונליין ומכירות לישראל? מי רשאי להסכים לשינוי באתר העולמי או למסור מידע שעשוי לסייע בהגבלת רכישות מחו״ל? מומלץ לקבוע שפנייה או הצעה בנושא זה תיבחן לפני שניתן לה מענה.
את המידע המועבר לחו״ל
יש לבחון בזהירות העברת פרטים על ספקים, מוצרים או משלוחים של יבואנים מקבילים. גם מידע שנמסר במסגרת שיחה מסחרית שוטפת עלול לאפשר לבעלת המותג לאתר ולצמצם ערוצי אספקה מתחרים.
את ההדרכה לעובדים
צוותי סחר, רכש, שיווק, ניהול מותג ומסחר מקוון מקיימים לעיתים את הקשר הישיר עם בעלת המותג. חשוב שיכירו את המגבלות הנוגעות ליבוא מקביל וליבוא אישי, וידעו מתי להעביר פנייה לבדיקה משפטית.
הבחנה חשובה: טיפול בזיופים ובסיכוני בטיחות
כאשר קיים חשש מבוסס לזיוף, למוצר מסוכן או להפרת דין, ניתן לבחון פעולה מתאימה מול בעלת המותג והרשויות. במקרה כזה חשוב להגדיר ולתעד את הבעיה ולפעול כלפיה באופן ממוקד. מוצר מקורי שנרכש מחוץ לערוץ היבוא הרשמי מחייב בחינה שונה ממוצר מזויף.
המסר המעשי
כדאי לבחון מראש לא רק מה החברה מבקשת מבעלת המותג, אלא גם מה בעלת המותג עשויה לעשות בעקבות שיחה, הסכמה או מידע שנמסר לה. בדיקה כזו, יחד עם חלוקת סמכויות ברורה והדרכת העובדים, תסייע לזהות סיכונים לפני שנוצרת פגיעה בערוצי יבוא חוקיים.
