הצעת חוק החברות ( תיקון מס' 21) (הסדרת ההחזקה והשימוש במאגר מידע על חברות), תשע"ג – 2012

על פי המצב החוק היום ניתן לעיין במידע אצל רשם החברות ולקבל תמצית מידע ממוחשב בצורה של "נסח חברה", בלשכת הרשם או באינטרנט. מידע זה כולל פרטים לעניין מען החברה, הונה של החברה, הדירקטורים ובעלי המניות של החברה.

משרד המשפטים, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, מצא כי המציאות דורשת להרחיב הן את הנגישות למידע והן את מאפייני החיפוש.

הצעת חוק החברות ( תיקון מס' 21) (הסדרת ההחזקה והשימוש במאגר מידע על חברות), תשע"ג – 2012

מהות ההצעה:

הרחבת הגישות: הצעת החוק מאפשרת לגורמים פרטיים לקבל את המידע מרשם החברות, לעבד אותו ולהעביר אותו לאחר. הגורם הפרטי יהיה חייב לפעול תחת רישיון ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

הרחבת מאפייני החיפוש: הצעת החוק מציעה חיפוש לפי שם פרטי ושם משפחה ("חיפוש הפוך") בדבר החזקתו של יחיד בחברות או כהונתו כנושא משרה בחברות. היום ניתן לקבל מידע לפי פרטי כל חברה בלבד.

מידע אודות יחידים נחוץ לכל גורם אשר מעוניין, בטרם ביצוע פעולה מסוימת עם חברה זו או אחרת, לבצע בדיקות שיקטינו את חשיפתו לסיכונים אפשריים. תוצאות הבדיקה יהוו שיקול לכדאיות העסקה וילמדו על האיתנות הפיננסית של החברה ושל חברות קשורות.

דוגמא טובה לכך היא כאשר המידע נדרש לצורך הקצאת אשראי. מידע אודות יחידים בחברות מאפשר לראות בנקל את הקשר בין אותו יחיד לחברה ולחברות נוספות. כך למשל ניתן לבדוק לגבי בעל מניה, האם יש חברות נוספות בבעלותו, ולגבי נושא משרה, האם הוא מכהן בחברות נוספות.

מהו מאגר מידע על חברות:
מאגר הכולל מידע על חברות שהתקבל באופן ממוחשב מאת רשם החברות אשר כולל נתונים אודות 10,000 יחידים לפחות וכן ניתן לבצע במאגר עיבוד ממוחשב של המידע הכלול בו.

מי יכול להחזיק במאגר אודות חברות:
הצעת החוק מאפשרת לגורמים פרטיים להחזיק במאגר מידע על חברות, לבצע פעולות בו, לעבד אותו ואף להעביר מידע שנמצא בו לאחר, בתנאי שיקבלו רישיון לכך מאת רשם החברות.
על מנת לקבל רישיון כאמור יש לעמוד במספר תנאים:
- מבקש הרישיון חייב להיות חברה עם הון עצמי מזערי בסכום ששר המשפטים יקבע
- הוא רשם את המאגר ברשם מאגרי מידע
- הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה לא ראוי לקבל רישיון
- הוא הקפיד ערובה בגובה שייקבע על ידי שר המשפטים

תנאי הרישיון:
הרישיון, שינתן לתקופה קצובה, יקבע תנאים נוקשים בדבר אבטחת המידע, אופן ביצוע הפעולות, חובת דיווח על פעולותיו שכוללת בין יתר דיווח על מחזור הכנסותיו. כמו כן בעל הרישיון יהיה חייב לחשוף מפני הרשם מי הם לקוחותיו. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המחיר המרבי שבעל רישיון רשאי לגבות בעד השירותים שהוא נותן.

דרישה מחמירה לקבלת הרישיון הינה החובה כי בעל הרישיון לא יעסוק בכל עיסוק אחר אלא אם כן קיבל לכך אשור. המטרה לייחוד העיסוק הינה למנוע ניגוד עניינים.

בעל הרישיון חייב לשלם תשלומים שנתיים לרשם החברות בשיעור של 4% מהכנסתו השנתית. כמו כן, על מנת לקבל את המידע הדרוש מאת רשם החברות עליו לפנות בשאילתות לרשם בתשלום אגרה.

פיקוח וסנקציות
הצעת החוק מעניקה לרשם סמכויות פיקוח נרחבות.

החזקה במאגר מידע על חברות או ביצוע פעולה במאגר ללא רישיון מהווה עבירה פלילית (מאסר שניים).

כמו כן, הצעת החוק מונה שורה של פעולות שבגינן ניתן להטיל עצום כספי בסך 100,000 ₪ ( למשל בגין הפרת תנאי ברישיון) או 180,000 ₪ (למשל בגין ביצוע פעולה במאגר בלא רישיון). מדובר בסכומים קבועים ואין לרשם שיקול דעת בקשר לגובה הסכום של העצום הכספי!

הצעת החוק פורסמה ברשומות ביום 15 לאוקטובר 2012 והיא אמורה לעלות בהמשך לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.


עו"ד שוש רבינוביץ, מנהלת הלשכה המשפטית, אגוד לשכות המסחר

מצ"ב הצעת חוק החברות תיקון מס' 21