גילוי דעת משפטי והנחיית אכיפה זמנית מטעם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה גילוי דעת משפטי והנחיית אכיפה זמנית בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 10 ביוני 2026 בעניין אפיקים מים בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
פסק הדין עוסק באופן שבו יש למנות הפרות לצורך הטלת עיצומים כספיים לפי חוק הגנת הצרכן, ובעקבותיו הודיעה הרשות על התאמה מיידית של מדיניות האכיפה שלה, עד לגיבוש ופרסום נהלי אכיפה חדשים.
בית המשפט עמד על כך שלא נקבע נוהל סדור וברור באשר למניין ההפרות לצורך הטלת עיצומים כספיים, וקבע כי בנסיבות אלה קיים קושי לבחון את החלטות הרשות באמות המידה של המשפט המינהלי. לפיכך נדרש בית המשפט לקביעת מבחן מהותי למניין ההפרות, בהתאם לתכליות החוק ולמטרות שביקש המחוקק להשיג.
על רקע זה הציע השופט שטיין את "מבחן המעשה", שבמרכזו השאלה האם מדובר במעשה אחד של העוסק או במספר מעשים שונים. השופטת כנפי שטייניץ הגיעה לאותה תוצאה אופרטיבית, אך מטעמים שונים, תוך גזירת המבחן מלשון חוק הגנת הצרכן ומתכליותיו.
בהתאם לכך נקבעו העקרונות הבאים:
- הפרה בודדת, "מעשה אחד": ככלל, ניסוח לקוי של מסמך אחיד המופנה לכלל הציבור (כגון תקנון, טופס הזמנה או תנאי ביטול), אי-מסירת מסמכים אחידים כנדרש, או ליקויים באתר האינטרנט (כמו היעדר קישור לביטול עסקה), ייחשבו למעשה אחד בלבד. פירוש הדבר הוא שלא ניתן להכפיל את העיצום במספר הצרכנים שנחשפו למסמך.
- החריג – גרימת חסרון כיס בפועל: אם הרשות תוכיח כי הליקוי במסמך האחיד גרם לצרכנים חסרון כיס ממוני בפועל (כגון חיוב כספי בלתי מוצדק או מניעת השבה הכספית המגיעה לצרכן), יוחל החריג וניתן יהיה למנות את ההפרה לפי מספר הצרכנים שנפגעו.
- ריבוי מעשים, ספירה לפי מספר הצרכנים: הפרות שאינן נובעות מנוסח אחיד אלא מהתנהגות פרטנית – כגון הטעיית צרכנים בשיחות טלפון אישיות, אי-ביטול עסקה לבקשת צרכן, או גביית דמי ביטול בלתי חוקיים – ימשיכו להיחשב למספר מעשים נפרדים לפי מספר הצרכנים שנפגעו.
הנחיות האכיפה הזמניות והשפעתן על הליכים קיימים
בעקבות פסק הדין הרשות הוציאה הנחיית אכיפה זמנית מיידית שתעמוד בתוקף עד לגיבוש ופרסום נהלי אכיפה מעודכנים:
- הליכים מנהליים שהסתיימו ותלויים ועומדים בבתי המשפט: כאשר מספר העיצומים חושב לפי מספר הצרכנים שקיבלו מסמך אחיד הכולל הפרה, הרשות תודיע לבתי המשפט ולמערערים, באמצעות פרקליטות המדינה, על סכום העיצום המעודכן. בגין כל הפרה שמקורה בנוסח אחיד יוטל עיצום כספי אחד, ללא תלות במספר הצרכנים שקיבלו את המסמך.
-
הליכי אכיפה מנהליים שטרם הסתיימו: כאשר ההפרה נובעת מניסוח לקוי של מסמך אחיד הכולל הטעיה או אי גילוי, יוטל ככלל עיצום כספי אחד בגין כל הטעיה או אי גילוי, ללא הכפלה לפי מספר הצרכנים שלהם נמסר המסמך. עם זאת, בתיק המצוי בשלב שלפני משלוח הודעה על כוונת חיוב, אם הרשות מצאה כי ההפרה גרמה בפועל לחסרון כיס לצרכנים, היא תוכל למנות את העיצומים בהתאם למספר הצרכנים שנפגעו, כאשר בידיה ראיות לנזק הכספי שנגרם בפועל.
-
המשך יישום נהלי האכיפה הקיימים ביחס להפרות אחרות: פסק הדין אינו משנה את שיטות מניין ההפרות והעיצומים ביחס להפרות שאינן נובעות מניסוח לקוי של מסמך אחיד. לפיכך, בתקופת המעבר, וכל עוד לא נקבעו לגביהן הנחיות אכיפה חדשות, הרשות תמשיך לאכוף הפרות אלה בהתאם לשיטות המניין הקבועות בנהליה הקיימים.
הבהרה לענף הקמעונאות והמזון
הרשות הבהירה כי פסק הדין אינו משנה את נהלי האכיפה המיוחדים החלים על קמעונאים בענף המזון:
- אי הצגת מחיר: הספירה תמשיך להיעשות לפי מודל הקטגוריות שנבדקו (עד תקרת 12 קטגוריות), ולא לפי מספר הפריטים הבודדים.
- פער במחיר (קופה מול מדף): הספירה תבוצע לפי מספר המק"טים (סוגי המוצרים) הלקויים בפיקוח, ולא לפי כמות המוצרים על המדף.
- משקל אריזה: אי-קיזוז משקל אריזה נחשב לגביית תמורה ביתר המייצרת חסרון כיס ישיר, ולכן נהלי הרשות המגבילים את הספירה לשישה עיצומים לכל היותר בביקורת יישארו בתוקף.
המשמעות עבור המגזר העסקי
פסק הדין וההנחיה שפורסמה בעקבותיו יוצרים שינוי משמעותי בעיקר במקרים שבהם מקור ההפרה הוא נוסח אחיד שהופץ למספר רב של צרכנים. במקרים אלה, עצם החשיפה של מספר רב של צרכנים לאותו מסמך לא תביא כשלעצמה להכפלת מספר העיצומים.
עם זאת, אין מדובר בביטול האחריות בגין ההפרה, ובמקרים שבהם מדובר בהתנהלות פרטנית מול צרכנים, או כאשר הוכח נזק כספי בפועל, עדיין עשויה הרשות למנות מספר הפרות בהתאם למספר הצרכנים שנפגעו.
לאור האמור, מומלץ לעוסקים לבחון את נוסחי ההתקשרות, מסמכי הגילוי, תנאי ביטול העסקה והמידע המוצג באתרי האינטרנט, וכן לעקוב אחר פרסום נהלי האכיפה המעודכנים של הרשות.