הנחית ממונה רשות להגנת הצרכן - שימוש בברירת מחדל

סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, חל על פרקטיקות של הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן, כלומר השוללות או פוגעות מהותית בחופש הבחירה של הצרכן אם להתקשר בעסקה.

השימוש הרווח בברירת המחדל, בא לידי ביטוי באחת משתי דרכים:

• סימון מראש לצרכן את האפשרות הכרוכה ברכישת המוצר, כאשר אם ברצונו שלא לקבל את המוצר עליו לסמן אפשרות שנייה, לפיה הוא אינו מעוניין במוצר.
• סימון מראש לצרכן את האפשרות לפיה הוא אינו מעוניין ברכישה, כאשר אם ברצונו לשנות זאת ולרכוש את המוצר עליו לבחור באופן אקטיבי, את האפשרות לפיה הוא מעוניין במוצר.

נמצא כי ברירת המחדל המוצגת לצרכן, היא בעלת השפעה ניכרת על בחירתו ומרבית הצרכנים נשארים עם האפשרות הראשונה שמוצעת להם.
עוד נמצא כי כאשר מדובר בשימוש בדרך הראשונה, הדבר מסייע בהעלאת המכירות, בניגוד לשימוש בדרך השנייה.
לפיכך הרשות רואה בשימוש בדרך הראשונה, פעולה המעודדת רכישה ולעיתים גם רכישה בהיסח הדעת, באופן העלול לפגוע מהותית בחופש הבחירה של הצרכן.

לאור האמור, פרסם הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הנחיה לפיה שימוש בברירת מחדל לעניין עשיית עסקה עפ"י הדרך הראשונה (בין אם לגבי עסקה עיקרית ובין אם לגבי עסקה נלווית לעסקה העיקרית) תיחשב כהפרה של סעיף 3(ב)(8) לחוק, המהווה אספקת נכס או שירות בתשלום ללא בקשה מפורשת של הצרכן.

ההנחיה תיכנס לתוקפה בתוך חודש מיום פרסומה באתר הרשות.

מצ"ב הנחיית הממונה מיום 11.4.22.