שינוי ההלכה בדבר חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מידי חודש

לפי  כחודש  ניתן  ע"י בית הדין הארצי לעבודה פס"ד (עע (ארצי) 44824-03-16‏ ‏ י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' ‏ADHENOM BERH TEAMI 4.6.17) אשר שינה את הלכה שנהגה עד כה בעניין חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי.  הלכה זו נקבעה בפס"ד (דבע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נגד שלומית פרץ 26.1.97) לפיה  השכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורין לעובד שעתי חושב על בסיס ממוצע שעות עבודתו של העובד במהלך 12 החודשים האחרונים מוכפל בשכרו האחרון. במסגרת חישוב השכר הממוצע, קבע בית הדין שיש להביא בחשבון את החודשים המלאים שהעובדת עבדה במהלך 12 החודשים (חישב את ממוצע השעות החודשי של העובדת בשמונה חודשים בהם עבדה (מתוך ה-12 האחרונים) והכפילו בתעריף השכר האחרון שקיבלה העובדת לשעת עבודה.

בפס"ד החדש של כבוד השופט אילן איטח, נקבע כי חישוב השכר האחרון, הקובע לפיצויי הפיטורים, לעובד שעתי שהיקף עבודתו שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש יהיה לפי ממוצע שעות עבודתו בכל תקופת העסקתו מוכפל בשכרו האחרון (ולא רק ב- 12 החודשים האחרונים).

בית הדין נימק את החלטתו בכך, כי שיטת החישוב החדשה מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד כאשר היקף השעות בשנה האחרונה, השתנה מהותית. כך לדוגמא  אם היקף השעות פחת במהלך השנה האחרונה, הרי שלפי ההלכה הקודמת חישוב פיצויי הפיטורים יקפח את העובד. ובמידה היקף השעות גדל המעסיק יצא מקופח.

בית הדין הוסיף כי חישוב פיצויי הפיטורים לפי ממוצע של 12 חודשים אחרונים (בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964)   מתאים לאחד משני המקרים הבאים: הראשון, כאשר היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. השני, במקרה של עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב-12 החודשים האחרונים. במקרה זה אין קושי באיתור היקפי המשרה מדי חודש.

לסיכום – חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי שהיקף שעות עבודתו משתנה מידי חודש, יהיה כדלקמן:

 ממוצע היקף שעות העבודה בכל תקופת העסקה X שכר שעתי אחרון X מספר חודשי העבודה.