תיקון חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011

ערב התיקון לחוק,  תשלום דמי המחלה היה כדלקמן: 
  
בגין יום המחלה הראשון – העובד אין זכאות לתשלום דמי מחלה. 
בגין היום השני והשלישי למחלה – גובה דמי המחלה הינו  37.5%  משכרו הרגיל של העובד. 
בגין היום הרביעי למחלה ואילך – גובה דמי המחלה הינו 75% משכרו הרגיל של העובד. 
  
בהתאם לתיקון לחוק, הוגדלו דמי המחלה כדלקמן: 
  
בגין יום המחלה הראשון המצב נותר על כנו ערב התיקון לחוק. כלומר, העובד אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבורו. 
בגין היום השני והשלישי למחלה -  דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי דמי המחלה יהיו בגובה של 100% משכרו הרגיל של העובד. 

כמו כן, תוקן הבסיס לחישוב תקופת הזכאות המקסימאלית לדמי מחלה. 

ערב התיקון,  על פי סעיף 4(ב) לחוק, עובד שלא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, בכל ימי העבודה בחודש מסוים,  היה זכאי לימי מחלה יחסיים בהתאם לחלק היחסי שעבד באותו חודש. הבסיס לחישוב חודש עבודה מלא היה 25 ימי עבודה. כלומר עובד שעבד 25 ימים, היה זכאי למלוא ימי המחלה בגין אותו חודש. 

בהתאם לתיקון לחוק, נקבע כי  במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים,  חודש עבודה מלא יהיה 21.66 (שהם 21 ו-2/3) ימי עבודה במקום  25 ימים. 

כניסת החוק לתוקף - על פי התיקון לחוק, תחילתו של התיקון היא ב- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, דהיינו, ביום 1.4.2011, והוא יחול לגבי עובד שנעדר עקב מחלה החל מיום 1.4.11 ואילך אף אם תקופת המחלה החלה לפני מועד זה.