היעדרות קרובי משפחה: מכוח חוק יום הזיכרון (התשכ"ג-1963), עובדים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חללי מערכות ישראל (הורים, סבים וסבתות, בני/בנות זוג, ילדים, אחים ואחיות) זכאים להיעדר מעבודתם ביום זה ללא ניכוי משכרם.
היעדרות כ"יום בחירה": עובדים שאינם נמנים על המעגל המשפחתי הזכאי, רשאים לנצל את יום הזיכרון כ"יום בחירה" על חשבון מכסת החופשה השנתית שלהם. חובה על המעסיק לאשר בקשה זו, ובלבד שהעובד מסר על כך הודעה של 30 ימים מראש.
שעות העבודה (ערב יום העצמאות): יום הזיכרון מהווה את ערב חג העצמאות, ועל כן חל בו קיצור של יום העבודה ללא פגיעה בשכר. במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה של 6 ימים, יום העבודה יעמוד על עד 7 שעות. במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה יהיה בן 8 שעות (בתשלום של 9 שעות).
על פי חוק יום העצמאות (התש"ט-1949), מועד זה מוגדר כיום שבתון. לעניין דיני העבודה, השבתון מתחיל בשעה 20:00 בערב החג (מוצאי יום הזיכרון) ומסתיים בשעה 20:00 ביום המחרת.
זכאות לתשלום (דמי חגים): עובד חודשי זכאי לשכרו הרגיל והמלא. עובד שעתי או יומי יהיה זכאי לתשלום עבור יום החג בכפוף לשני תנאים מצטברים:
זכויות עובדים שאינם יהודים: עובדים בני דתות אחרות רשאים לבחור האם לנצל את יום השבתון ביום העצמאות, או לחלופין לשמור זכות זו לאחד מימי החג של דתם.
העסקה במהלך החג: הסמכות להגדיר אילו ענפים רשאים לפעול ביום העצמאות מסורה לראש הממשלה. בהתאם להנחיות משרד הכלכלה, הענפים המורשים לפעול כוללים, בין היתר: שירותי בריאות, תשתיות מים וחשמל, גופים ביטחוניים, שירותי תחבורה, וכן מוקדי אירוח, פנאי ותיירות (בתי מלון, מסעדות, בתי קפה ומוקדי שעשועים).
איסור כפייה: במקומות עבודה שאינם מורשים לפעול בחג על פי ההנחיות, חל איסור מוחלט על המעסיק לכפות על עובדיו התייצבות לעבודה.
תגמול בגין עבודה בחג: עובד המועסק ביום העצמאות (במקומות המורשים לכך) זכאי לתגמול מיוחד. תגמול זה מורכב מתשלום בשיעור של 150% משכרו הרגיל, בתוספת יום חופשה חלופי. לחלופין, פתוחה בפני המעסיק האפשרות לשלם תמורה בשיעור של 200%, ללא הענקת יום חופשה נוסף.
