בשורה משמעותית לעסקים בישראל: אושרה הרפורמה ברישוי עסקים

לפני מספר שבועות אושרה הצעת החוק לתיקון חוק רישוי עסקים בועדת הפנים של הכנסת והיא תעזור לקריאה שני ושלישית. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף רק במהלך שנת 2019.

הרפורמה תאפשר לעסקים רבים בישראל לקבל רישיון עסק על פי תצהיר תוך 21 יום, בלי המתנה לרשויות, ובמסגרתה יוארכו תוקפם של רישיונות עסק רבים.

ההצעה הנוכחית מייצרת רישוי דיפרנציאלי על בסיס רמת הסיכון של העסק. תוך הרחבת תוקף הרישיון וקביעת מפרטים אחידים ושקופים. במהלך השנה הקרובה יפרסמו משרדי הממשלה הקונים מפרטים אחידים אותם נעביר אליכם להערות. 

 

הרפורמה כוללת 3 מסלולי רישוי עיקריים:

  1. מסלול לקבלת רישיון קבוע על בסיס תצהיר: מסלול תצהיר - במסגרתו יינתנו 21 יום לרשות המקומית לבדוק אם העסק אם הרשות תאשר, או לא תגיב בפרק זמן זה, יגיש בעל העסק תצהיר שעמד בתנאי המפרט שיפורסם על ידי משרדי הממשלה, ויקבל רישיון באופן מיידי. דוגמאות לסוגי עסקים המשתייכים למסלול זה: קיוסק, מכון לשטיפת רכבים, חנות פרחים.

  2. התר מזורז א': מסלול השני כולל את אותו הסדר של 21 יום מול הרשות המקומית, בסופו יקבלו העסקים רישיון על תנאי ל-180 יום, כשהעילות לביטולו הן הפרה חוזרת של תנאי הרישיון, אי תיקון ליקויים או שינויים בעסק. לאחר 180 יום ייהפך הרישיון לקבוע. דוגמאות לסוגי עסקים אשר ישתייכו למסלול זה: מספרות ומכוני יופי.

  3. התר מזורז ב': המסלול השלישי מיועד לעסקים מסוכנים יותר, מרגע הגשת הבקשה הרשות המקומית תודיע אם יש עילה לפסילה על הסף תוך 7 ימים, ו-תוך 21 יום תיתן תשובה אם יש לה התנגדות. בנוסף הרשות תהיה מחויבת לשלוח את הבקשה לנותני הרישיון הרלוונטיים (משרדי ממשלה, כבאות, משטרה), תוך 72 שעות. מיום הגשת התצהיר. במהלך 49 יום העסק עדיין לא ייפתח, והרגולטורים יוכלו לבדוק אותו. לאחר מכן יקבל 180 יום רישיון על תנאי שבסיומם ייהפך הרישיון לקבוע אם לא ימצאו הפרות. דוגמאות לסוגי עסקים המשתייכים למסלול זה: מסעדות, בתי מלון ומרכולים.

 

עם אישור הרפורמה ציין עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "מדובר ברפורמה מאוד חשובה לצמצום הביורוקרטיה במשק. אחד התנאים המרכזיים להצלחתה הוא קביעת מפרטים אחידים בכל הארץ. המגזר העסקי יעמוד לצד משרד הפנים והרשויות ביישום הרפורמה בשטח. חוק זה, במידה ואכן ייושם במלואו, צפוי לשחרר עומס רגולטורי עצום מהמגזר העסקי, לעודד פתיחת עסקים חדשים ולשפר את דירוגה של ישראל במדד קלות עשיית העסקים, ובטווח הרחוק אף יתרום להפחתת יוקר המחיה".

עוד הוסיף כי "עבודת הוועדה הייתה מקצועית ועניינית מאד, כאשר מטרת העל הייתה לפתוח חסמי ביורוקרטיה מיותרים, תוך שמירה על שלום הציבור. זהו מהלך בעל משמעות רחבה בהשגת יעד זה". 

למידע נוסף בתחום זה