הערות איגוד לשכות המסחר לחלק מהפרקים בחוק ההסדרים לשנת 2022
איגוד לשכות המסחר הגיש לממשלה את הערותיו לחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2022, והתייחס לסעיפים רבים המוצעים בחוק.
עם אישור הממשלה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2021 – 2022, ביום 2.8.21 אמר נשיא האיגוד עו"ד אוריאל לין כי "ממשלת ישראל מצאה את האיזונים הנכונים כדי לאשר מסגרת תקציב כולל של כ-432.5 מיליארד שקל לשנת 2021 וכ-452.5 מיליארד שקל לשנת 2022. זו בהחלט פריצת דרך עבור כלכלת ישראל, אשר תתרום ליציבות המשק ויצירת ודאות לתפעול כל רשויות המדינה ולתפקוד המגזר העסקי. כמו כן, טוב שנמצאו המשאבים הנחוצים לחיזוק מערכת הבריאות, שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם פגעי הקורונה.
יחד עם זאת, יש להצטער על כך שבפרק המסים נוספו הכבדות מיותרות על המגזר העסקי, גם בדרך של מיסוי חדש וגם בדרך של דיווחים מכבידים וניכוי במקור. בנוסף, לא פתרו את בעיית האפליה בייבוא אישי נגד המגזר העסקי המקומי, מה שהיה עשוי לתרום לצמיחה מחודשת ויצירת מקומות עבודה.
להלן עיקרי ההערות לחלק מהפרקים:
(1.) האצת הפעילות הכלכלית במשק על ידי צמצום נטל האסדרה על עסקים טעוני רישיון
עד לתיקון 34 השתהו משרדי הממשלה בהכנת המפרטים האחידים בטענות שונות ומשונות. ברור לכל המעורבים בחקיקה לאורך השנים, כי חלק ממשרדי הממשלה לא היו מעוניינים לקדם את הרפורמה והם מעדיפים להשאיר לעצמם דרגת חופש רחבה ככל הניתן. כמו כן, לא אחת טענו חלק מהמשרדים שקביעת מפרטים אחידים עבור חלק מהעסקים משמעתם החמרה בדרישות הרישוי.
למוטב לציין כי בעולם אידיאלי – מודל המפרטים האחידים יכול היה להקל ולפשט תהליכי רישוי עסקים. יחד עם זאת, בחודשים האחרונים ניכר כי בחלק מהמפרטים מדובר בהחמרה של ממש לעומת המצב הנהוג כיום – וזאת לא היתה כוונת הרפורמה.
ברור לנו שמשרדי הממשלה יעשו ככל אשר לאל ידם להתנגד להצעה זו.
אנו חושבים כי הקמת הוועדה היא תנאי חיוני כדי להזיז את הרפורמה ברישוי עסקים ולנהל את קביעת המפרטים. אנו מברכים על השינויים המוצעים על ידכם, ומבקשים להוסיף מספר הבהרות:
- הועדה המייעצת כיום לא נותנת ביטוי אמיתי למצוקות המגזר העסקי, גם הופעותינו הספורות בפני העודה לא הניבו שינוי משמעותי בגישה למגזר העסקי.
לפיכך, תוספות הנציגים אותם אתם מבקשים להוסיף – מבורכת.
במידה ורשות הרגולציה לא תוקם בסופו של דבר, יש לתת תוקף לאגף טיוב רגולציה במשרד רוה"מ כיו"ר ועדת האסדרה.
כמו כן, מוצע להוסיף נציג משרד הכלכלה ונציג אגף תקציבים.
יחד עם זאת, יש להוסיף נציג ציבור נטרלי שיהיה חלק מהועדה, יש לשקף את דיוני הועדה ואת הנימוקים לקבלת ההחלטות שלה (היום כל דיוני הועדה אינם שקופים לציבור). - מוצע להוציא את המלצות הועדה להיוועצות עם נציגי הענף הרלוונטי.
- להסמיך את הוועדה להקים תת וועדה בפיקוחה, אשר תעסוק ותקבל השגות מבעלי עסקים על דרישות חורגות ו/או קיצוניות של נותני רישוי מעסקים מסוימים.
- סעיף 2 - ביטול סעיף 48 לחוק רישוי עסקים – על מנת לא "לעודד" משרדים להשתמט מחובתם לפרסום מפרטים אחידים. אנו מבקשים להגדיל את דרגת החופש של הועדה לדחות מועד פרסום מפרטים אחידים ובלבד שלא יעלה על שנה נוספת.
(2.) רשות רגולציה
איגוד לשכות המסחר תומך ומברך על הקמת רשות הרגולציה ומבקש להסב את תשומת הלב לשתי סוגיות:
- החלת חובת ניתוח השפעה כלכלית ומשקית גם על הצעות חוק פרטיות
בכנסת ה-20 הונחו כ-6,500 הצעות חוק פרטיות. רובן פופוליסטיות מאוד וכל מטרתן לקדם תקשורתית את חברי הכנסת החתומים עליהן.
ישנם חברי כנסת, הנתקלים בסוגיה כלשהי בחייהם האישיים והפתרון שלהם לבעיה הוא באמצעות הנחת הצעת חוק פרטית, וזאת מבלי שנבדקו המשמעויות של יישום אותה הצעה על כלל המשק. לעיתים רבות, הבעיה הנקודתית ניתנת לפתרון פשוט של אכיפת החוק הקיים על ידי הרגולטור האמון על אכיפה.
כמו כן, קרה לא אחת שמשרד ממשלתי אשר ביקש לקדם הצעת חוק ממשלתית ורצה לעקוף את הצורך בביצוע RIA, נעזר בחברי כנסת להעברת חקיקה "פרטית" אשר הלכה למעשה הינה כאמור חקיקה ממשלתית, והיא תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, ויתכן ואף תזכה לתמיכת הממשלה.
הפתרונות:
- כתנאי להגשה לוועדת שרים, הצעות חוק פרטיות ידרשו לצרף ניתוח השפעות הרגולציה על המשק.
- מזכירות הממשלה תפיץ עדכון נציגי המגזר העסקי הרלוונטי ביחס להצעות חוק פרטיות שמשמעותן נטל בירוקרטי או רגולטורי על אותו מגזר, לפחות שבוע לפני שהצעת החוק צפויה לעלות בוועדת השרים לחקיקה. לעדכון יצורף מסמך ניתוח השפעות הרגולציה על המשק.
- הצעות חוק פרטיות, שעברו אישור ועדת שרים, כתנאי לדיון בוועדות הכנסת, ידרשו להכין דוח RIA כולל השוואה בינלאומית.
- בנוגע להצעות חוק פרטיות/ממשלתיות שנדונות בוועדות הכנסת, במידה ויו"ר ועדה מסוימת יזם הצעת חוק שתידון בוועדה שלו, ח"כ אחר ינהל את הדיון. - הוספת רגולטוריים פיננסים לחובת ה- RIA
החלטת ממשלה מספר 4027 מיום 25.12.2011, לייעול ושיפור הרגולציה הממשלתית, פטרה 3 רגולטורים פיננסיים מחובות אלה, בכללם: בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון וביטוח וחיסכון.
בהחלטת ממשלה מספר 708 מיום 28.8.2013, לטיוב ושיפור הרגולציה הממשלתית, נקבע כי על אף האמור בהחלטה 4027, הרי שתיבחן כחלק מתוכנית הטיוב, החלת החובה גם על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בשים לב לאי החלטתה על יתר הרגולטורים הפיננסיים.
בהחלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014, בדבר חובת הערכות השפעת רגולציה חדשה (RIA) על כלל הרגולטורים, נקבע שההחלטה לא תחול על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אך הממשלה רושמת בפניה את הודעת הממונה על רשות שוק ההון, לפיה תאמץ באופן וולונטרי תהליך מקביל ברוח החלטת הממשלה.
מה קורה בפועל?: היקפי הרגולציה של רשות ההון לא רק שלא פחתו, אלא אף עלו משמעותית, כלהלן:
- בשנת 2016 פרסמה רשות שוק ההון 61 הסדרות חדשות.
- בשנת 2017 פרסמה רשות שוק ההון 65 הסדרות חדשות.
- בשנת 2018 פרסמה רשות שוק ההון 74 הסדרות חדשות.
- בשנת 2019 פרסמה רשות שוק ההון 98 הסדרות חדשות.
- בשנת 2020 פרסמה רשות שוק ההון 195 הסדרות חדשות.
הסדרות אלו של רשות שוק ההון, לא כוללות תיקוני חקיקה ותקנות שאושרו בכנסת. הגם זאת, יש להבהיר שלאורך השנים הרשות קיבלה סמכויות פיקוח על גופים נוספים, כך שגם היקף ההסדרה עלה בהתאמה.
(3.) איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה
אנחנו מברכים על הטמעת רגולציה בינלאומית כחלק מהתהליכים לפישוט ולשיפור הרגולציה הקיימת. יחד עם זאת, יש לוודא שלא מייצרים דרישות מעבר לנדרש בישראל ובפרט ביחס לדרישות מוצר שלא יהוו חסם יבוא למוצרים שעומדים בתקינה אירופאית.
- דרישות רטרואקטיביות – חשוב להדגיש שאין דרישות רטרואקטיביות עד ינואר 2025 ללא מתן דרגת חופש של רמ"ח. ואם בכל אופן נדרש שינוי אז חייב להיות באישור הועדה.
- הפחתת אגרות כתוצאה מביקורים חוזרים ונשים של מפקחים.
(4.) אגרות גודש - דחיית יישום הטמעת אגרות גודש – ללא תאריך כניסה
- אנחנו מודעים לגודש התנועה הקיים בכניסה למטרופולין תל אביב ובמקומות נוספים ברחבי הארץ והפגיעה כתוצאה מכך באפיריון.
- למרות זאת, אין כרגע תחבורה ציבורית אפקטיבית למתן פתרונות הגעה של עובדים לתל אביב. הכלת אגרות גודש תפגע דווקא בעובדים מהפריפריה שיש להם ילדים קטנים ו/או שהם עובדים במקומות עבודה שאינם גמישים.
- הנחת הבסיס שלנו היא שמעסיקים לא ישלמו עבור אגרת הגודש ומרבית העובדים שצריכים להיכנס לתל אביב לא יוכלו לעבוד מהבית .
- לאחר שנים של מו"מ מול עריית תא בנושא מציאת פתרונות לפריקה וטעינה ברחבי העיר, אנו יכולים לציין כי מכיוון שהעיר עדין לא ערוכה לפתרונות ארוכי טווח למגזר העסקי מוצע לא ל"קנוס" משאיות שנכנסות לעיר לפרוק ולטעון סחורות עד שלכל הפחות יתחיל תהליך יישומי חליפי (למוטב לציין שעיריית תא שכרה את שירותי חברת BDO במתן פתרונות).
- מיסוי כפול – מס על הבלו כולל בתוכו כבר את הגודש .
להלן הצעות איגוד לשכות המסחר:
- דחית כניסת החוק לתוקף עד לשינוי מבנה תחבורה הציבורית ולזמינות תחבורה ציבורית זמינה ונוחה.
- החרגת משאיות מאגרות הגודש – הביקוש למשאיות אספקה שאמורות להיכנס לעיר ת"א קשיח, הלחם, התרופות, מוצרי החלב ועוד חייבים להיכנס כל יום על מנת לספק את הסחורה הנדרשת לתושבי העיר.
- לאחר בדיקות שנעשו בעיריית תל אביב, עולה קושי רב לספק סחורות בלילה משתי סיבות עיקריות : חוקי עזר למניעת רעש וחוסר האפקטיביות מבחינת העסקים בקבלת הסחורה בשעות הלילה. תוספת עלות על המשאיות תייקר את המוצרים ללקוח.
- הפחתת הבלו על המשאיות .
