כנס חטיבת הזרעים באיגוד לשכות המסחר
ביום ג', 25.12.18, התקיימה אסיפה כללית של חטיבת הזרעים באיגוד לשכות המסחר ונבחרה הנהלה חדשה לחטיבה. במרכז האסיפה התקיים פאנל בנושא "מזון העתיד" והשפעה על מגזר הזרעים, שדן במגמות העתידיות בביקוש למזון, אשר יש להן השלכות על הביקוש לזרעים.
יו"ר החטיבה הנבחר הוא עמית עינב מטעם חברת הזרע סידס בע"מ.
חברי ההנהלה אשר נבחרו הם:
- אודי הס – אגרידרה
- דודו גוזובסקי – מרחב אגרו (גדות אגרו \ עדן זרעים)
- ג'ימי ווינדלר – וויסדום סידס בע"מ
- אייל ורדי – אוריג'ן
- מאיר שני – סולי תעשיות 1981 בע"מ
- גיא רייב - זרעים גדרה- סינג'נטה
במסגרת פאנל "מזון העתיד" ד"ר מלכה ניר, מנהלת זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות (לשעבר לשכת המדען הראשי) הציגה את מסלולי התמיכה של הרשות בכל הקשור לענף החקלאות:
"אנו יודעים כי החדשנות הקיימת בהייטק כיום אינה מחלחלת מספיק לענפי המשק האחרים. לכן, על כל שקל שרשות החדשנות משקיעה בתעשייה הישראלית, רואים 5 ₪ תרומה. רואים זאת לפי התקדמות החברה, כמה חברות בת היא פתחה וכן הלאה. מדובר בכסף של משלמי מיסים שהולך למטרה שההצלחה שלה מוכחת. רשות החדשנות תומכת בכל שלבי החיים והענפים הטכנולוגיים במסגרת זירות שונות המטפלות בהעברת ידע מהאקדמיה, יזמים, סטארטאפיסטים, חברות קטנות ובינוניות, וחברות גדולות. אנו מבינים שלמשל בתעשייה החקלאות ללא טכנולוגיות במגוון תחומים: השקיה, חקלאות מדייקת וכן הלאה- לא נוכל להתקדם קדימה".
"רשות החדשנות מחפשת בהיבט הכלכלי/עסקי את הפוטנציאל העסקי, סיכון עסקי לא גבוה במיוחד, ותשואה עודפת למשק. בהיבט הטכנולוגי נדרשת חדשנות טכנולוגית ביחס למפעל או לחברה המסוימת. בנוסף לכך, הרשות מעוניינת בהצעות המכילות חדשנות ברמת החברה הן מבחינת ביצועי עבר, והן מבחינת תכנית עבודה ממוקדת וישימה שמובילה ליעדים ומסירה סיכונים".
"בפרט, בזירת הייצור המתקדם ישנה תכנית מו"פ בתחומי טכנולוגיית החקלאות (אגרוטק). רשות החדשנות מחפשת במסגרת זו חברות טכנולוגיות ישראליות בתחומי טכנולוגיה חקלאית המפתחות טכנולוגיות לפיתוח מוצרים המשמשים למזון או לחומרי גלם. החברה מקבלת 60% מהוצאות המו"פ, חברות הפועלות באזורי פיתוח זכאיות ל-10% תוספת תמיכה".
למידע על תכניות תמיכה נוספות הרלוונטיות ברשות החדשנות, ניתן לפנות לאתר הרשות.
מר ראובן שליסל, יו"ר ענף המזון והמשקאות בלשכת המסחר – יבואן מזון ציין כי:
"מגמת המזון האורגני עולה בשנים האחרונות. אני רואה היום שינוי תזונתי מאוד גדול. חוק הקיוסקים עתיד להיכנס לבתי הספר של ילדינו ומזון שאינו בריא ייאסר למכירה. לכן פיתוח זרעים בכיוון הזה ישלים את המגמה הזו".
אורי שביט, עיתונאית אוכל, בלוגרית ומובילת דעה בתחום הטבעונות הסכימה עם שליסל והוסיפה כי: "אני עוסקת במזון מן הצומח (טבעונות) כעיתונאיות ומעבירת סדנאות בישול. ישראל נחשבת היום למובילה במזון מן הצומח בעולם. כיום אנו רואים עלייה במכירות של חלב צמחי בישראל- סויה וכן הלאה. וזה לא נעצר בזה. חברת ג'סט מפתחים מוצרים כגון מיונז ללא ביצים, ביצה מלאכותית וכן הלאה ויש להם מעבדת צמחים שיכולים להתגלות כפריצת דרך לתעשייה. חברת beyond meat שביל גייטס תומך בה מפתחים בשר מחלבון אפונה. הלוגיקה העומדת מאחורי זה הינה מגמת הבריאות העולה, שקיפות- אנשים רוצים לדעת מה יש להם באוכל והעניין האקולוגי- אנו יודעים שהמזון מן החי מזהם מאוד ובזבזני מבחינת משאבים. ולכן יש צורך הישרדותי להגדיל את פיתוח המזון מן הצומח".
עו"ד יפה חובב, מנהלת ענף המזון בלשכת המסחר שפכה אור על רפורמת סימון מזון עתיר סוכר או שומן אשר תיושם בשנת 2020 בישראל:
"מגמת ההשמנה הולכת וגדלה בעולם המערבי, התקבלה החלטת ממשלה בשנת 2011 לטפל בבעיה זו, אך החלטה זו לא יושמה- והחליטו ליישם חלק קטן ממנה- והוא רפורמת סימון מוצרי מזיק, של מזון ארוז מראש בלבד, והיא תחל בשנת 2020. המודל שאותו מתכוונים ליישם בישראל מתקיים רק בצ'ילה, ומדובר בצעד שטחי שאינו מעמיק ואינו מערב משרדים אחרים להטמיע מסר חינוכי לתזונה נכונה. העיוות ברפורמה הוא שמדובר רק במזון ארוז מראש, ולא מזון בתפזורת. למשל, אם קונים קילו בורקסים- אין שום מדבקה. בארגון הבינ"ל קודקס אלמנטריוס הוקמו ועדות שחברות בהן 80 חברים כדי להטמיע סימון אחיד למוצרי המזון, לאחר חשיבה ומעמיקה. תמהיל המוצרים והמרכיבים שלהם משתנים לטובה כבר היום".
קרדיט צילום: דוברות לשכת המסחר
