אביגיל גוטליב | מנהלת תחום הסיעוד ובתי אבות באיגוד לשכות המסחר | עמותת חברות הסיעוד | כתבות והודעות לעיתונות | 30/03/2017

פתרונות יצירתיים להזדקנות האוכלוסייה

תחושות קשות עולות בציבור מחשיפת מספר פרשות, בזו אחר זו, של פגיעה בקשישים סיעודיים במוסדות השונים בארץ. אך לאחרונה נחשפנו לאלימות הקשה שהפגינו עובדי בית האבות בחיפה, בעקבותיה התפוטרו מנהליו וחמישה מעובדיו נעצרו.


הזדקנות האוכלוסייה היא אחת מתופעות הלוואי של התקדמות הרפואה. החשיבות הרבה שהחברה המערבית בכלל, והישראלית בפרט, מעניקה להארכת חיי האדם, מובילה, לא נעים להודות, לכך שכולנו אולי נחייה שנים רבות יותר, אך הן לא בהכרח יהיו נעימות, נוחות או מועילות יותר. אם עד עתה נהנינו מהצד החיובי של התפתחות המדע והטכנולוגיה בהארכת חיינו, כעת אנו מבינים כי לאריכות ימים יש גם מחיר – ולא היינו ערוכים לשלם אותו.


על המדינה ומנהיגיה, על אנשי המדע והטכנולוגיה, ועלינו כחברה, מוטלת האחריות לפעול לשיפור תנאי הסביבה כך שיתאימו להכיל את השינוי שנוצר.


משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה מנסים להיערך להזדקנות האוכלוסייה מזה מספר שנים, ללא הצלחה יתרה. תגובותיהם של שר הבריאות ומנכ"ל משרדו לפרשות האחרונות מעידות על כך שפתרון מערכתי טרם נמצא. המדינה גם משוועת לסיועם של אנשי תעשיית ההיי טק, ומעידה כי תהיה מוכנה לשלם הרבה למי שיציע פתרונות טכנולוגיים בתחום; אולם נראה שהיזמים מעדיפים, לפחות כרגע, לפתח אפליקציות לבני העשרה מאשר לבני הגיל השלישי. נישה שראוי היה להשקיע בה יותר, גם בעידוד המדינה, מפאת הרווח לקהילה והרווח הכלכלי ליזם.


קל להאשים את המדינה בהפרטת מערך הסיעוד, אך החזרת השירותים הללו במלואם לידי המדינה לא בהכרח תשפר אותם ואף עלולה לפגוע בהם. זאת ועוד, יש לזכור כי המדינה עודנה הרגולטור המפקח על מגזר זה, כמו גם הלקוח הגדול ביותר של שירותים אלה, כך שהתערבותה לא הועילה עד כה וספק אם תועיל גם אם תגדל ל-100%.


קשיש המאושפז היום במחלקה סיעודית בבית אבות, שאין ביכולתו או ביכולת ילדיו לשלם על הטיפול בו, מקבל "קוד" מהמדינה שמממנת את שהותו. בחלק מהמחלקות הסיעודיות ישנם גם קשישים בעלי אמצעים המאושפזים באותו מוסד ותמהיל זה מאפשר למנהלי המוסד גמישות תפעולית. הלאמת השירות תמנע אפילו את יכולת התמרון המועטה הזו. וחשוב לזכור שכך או כך, המועסקים בתחום יהיו אותם האנשים והמימון יהיה אותו המימון.


שילוב מטפלים זרים בבתי האבות יכול לסייע ולשפר במעט את המצב, אולם יש לקחת בחשבון את מחסום השפה, שמוביל פעמים רבות לבעיות היחס עליהן אנו שומעים. תקשורת היא אחד מהכלים החשובים ביותר של מי שעובד עם אנשים, בעיקר בגיל השלישי. רבות דובר על הפליטים האריתראיים שנמצאים בישראל וזוכים לאישור עבודה מתוקף החוק הבינ"ל. מדוע עד היום לא גובשה שום תכנית משקית רב-מערכתית להכשרה שלהם כמטפלים בסיעוד? הניסיון בבתי אבות מוכיח כי הם מוכנים לעבוד בתחום ואף עושים זאת, ברובם, בצורה טובה. מדובר בעובדים רבים שבין כה וכה עוסקים במקצוע והיו יכולים לעשות זאת בצורה מיטבית.


למצוקת כוח האדם המיומן יש להוסיף גם את המחסור באחיות ובאחים מוסמכים. מחסור שניתן לפתור על ידי השוואת תנאי השכר של האחים והאחיות במחלקות סיעודיות של בתי האבות לתנאי מקביליהם בבתי החולים. בשבוע שעבר חתם שר העבודה והרווחה, חה"כ חיים כץ, על צו הרחבה המחיל את זכויות העו"ס במגזר הציבורי על העובדות והעובדים הסוציאליים המועסקים על ידי ספקי שירותים של משרדי הממשלה, וזאת במטרה לשפר את תנאי שכרם ועבודתם. אם שר הבריאות מחפש היכן להשקיע את כספי משלמי המסים, ייתכן שכדאי להתחיל בהשוואת תנאיהם של העובדים והעובדות במוסדות הללו, המפוקחים על ידי המדינה והיא כאמור הלקוח המרכזי שלהם.

מאמר דומה פורסם בדה מרקר 21.3.17

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.