לין בועדת הכספים: יש לשנות קריטריונים מהותיים בנוסח התקנות כדי לסייע בצורה הוגנת לעסקים

לין ציין כי "המגזר העסקי לא מצפה לפיצוי מלא ומבין היטב שגם העסקים משלמים מחיר, אך המטרה המרכזית של התקנות היא לשמור על העסקים, ובעיקר על העסקים הקטנים, מפני קריסה. זהו אינטרס לאומי כלכלי".

לדבריו, מספר העסקים בטווח של עד 40 ק"מ, עומד על כ-25,000 (4.8% מכלל העסקים הפעילים בישראל), מהם: כ-32% עוסקים במסחר, וכ-44% עוסקים במתן שירותים, כ-24% עוסקים בתעשייה.

89% שיעור מכלל אוכלוסיית העסקים בטווח ה-40 ק"מ הם עסקים קטנים (עד 25 מועסקים), 9% מהם עסקים בינוניים (עד 100 מועסקים), ו- 2% מהם עסקים גדולים (מעל 100 מועסקים).

בין הקריטריונים אותם יש לשנות:

1. המרחק הגיאוגרפי המוכר לצורכי מתן פיצויים. יש לכלול בהסכם גם ערים הנמצאות מעבר ל- 40 ק"מ, שלירי הטילים היתה השפעה מהותית על מצב העסקים בעיר, דוגמת ערים הנמצאות ב'עוטף תל אביב' - ראשון לציון, רחובות, נס ציונה וחולון.

2. גובה תקרת הפיצויים שנקבע במבצע 'עמוד ענן' עמד על 1 מיליון ₪ ל- 9 ימי מבצע, על בסיס אותו יחס יש להעניק פיצוי במבצע הנוכחי. כל עוד המבצע טרם הסתיים לא ניתן לקבוע גובה תקרה.

3. תקרת הפיצויים צריכה להינתן פר סניף ולא פר חברה (ח.פ). כך שחברה בעלת מספר סניפים בדרום לא תפוצה כאילו היה לה רק סניף אחד.

4. חברה שעיקר פעילותה באזור המוכרז 0-40 ק"מ, אולם רשומה לצורכי מע"מ מחוץ לאזור המוכרז, תהיה זכאית לפיצויים על פי הפגיעה האמיתית בה.

5.  להסדיר מתן מקדמות מס לעסקים קטנים ובינוניים עם קשיי נזילות על בסיס מבצעים קודמים.

6. סעיף אי תשלום שכר צריך להיכלל במסגרת ההוצאות הנחסכות במסלול הפיצויים על-פי מחזור. "לא יתכן שלילת זכויות פיצויים למי שלא שילם שכר לעובדיו. זו שגיאה חמורה ועוול מיותר. ישנם עסקים קטנים רבים שבגלל ההרעה בפעילות לרמה כמעט אפסית והקושי בנזילות כספית לא יכלו לעמוד בתשלומי שכר."

7. יש לפצות עסקים במסגרת 7 הק"מ מהרצועה מיום תחילת ירי הרקטות ולא מיום ההכרזה של פיקוד העורף על מצב הלוחמה.

לין הדגיש כי הסיוע לעסקים הוא סיוע לכלכלה כולה. המלחמה היא של כולם ויש למדינה אינטרס לאומי לשמור על חסינותם וחוסנם של העסקים במדינה, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים אשר אין להם רזרבות כספיות והם סובלים בין היתר מאובדן הכנסה, לחץ תזרימי, וירידה בהיקף סגירת עסקות.