לין העביר מחאה חריפה לשר הפנים: עליך לתקן העיוות והאפליה בארנונה על עסקים

מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי מגזר המסחר והשירותים מממן את הרשויות המקומיות: משרדים וחנויות משלמים ארנונה הגבוהה בכ- 84% בממוצע מהתעשייה והמלאכה. לין: "אם לא יחול שינוי במבנה תעריפי הארנונה, האיגוד ישקול פנייה לערכאות משפטיות על מנת להביא לשינוי ביסודות החוק"

# משרד של 100 מ"ר בירושלים ישלם 34,755 ₪ לשנה ארנונה בעוד שבית מלאכה באותו הגודל ישלם 15,833 ₪ בשנה
# חנות של 500 מ"ר בתל אביב תשלם ארנונה של 159,861 ₪ בשנה בעוד שמפעל באותו הגודל ישלם 60,639 ₪ בשנה
# חנות של 50 מ"ר בפתח תקווה תשלם 14,387 ₪ לשנה בעוד שמפעל ישלם 8,320 ₪ בשנה ארנונה.

עסקים הנמנים על ענפי המסחר והשירותים (משרדים וחנויות) משלמים תעריפי ארנונה למטר מרובע (לא כולל מחסנים) הגבוהים בכ- 84% בממוצע מתעריפי ארנונה של עסקים בענפי התעשייה ובתי המלאכה. כך עולה מניתוח שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, בקרב 14 רשויות מקומיות המאופיינות כעתירות מגזר עסקי על סוגיו השונים.
 
אגף הכלכלה באיגוד ערך את הניתוח על בסיס צווי ארנונה של הרשויות המקומיות לשנת  2013 של 14 רשויות מקומיות בהן: תל אביב, ירושלים, אשדוד, פתח תקוה, יבנה, חיפה, ראש העין, חולון, נתניה, ראשון לציון, רמת גן, הרצליה, כרמיאל, באר שבע; לפי משרד, חנות, רשת שווק, תעשיה ומלאכה.   בערים שנבדקו נבחרו אזורים המציעים מגוון של עסקים בתחומי המסחר והשירותים, ההיי-טק והתעשייה. בנוסף, הדוח הסתמך על השוואת 4 סוגי נכסים: חנות, משרד, מפעל ובית מלאכה, בשטחים של 50 מ"ר, 100 מ"ר ו- 500 מ"ר. לצורך השוואה ובמקרים של שונות נלקח תעריף ממוצע.
מסקירת אגף הכלכלה עולה עוד כי בחוק ההסדרים לשנת 2000 נקבע בסעיף 5 הסכום המזערי לארנונה הכללית לפי סיווגים. על פי סיווגים אלו תעריפי המסחר והשירותים גבוהים בממוצע בכ- 50% מתעריפי בתי המלאכה ולמעלה מ- 170% מתעריפי התעשייה.
 
באגף הכלכלה מסבירים את הפער: "מכיוון שכ- 67% מכלל העסקים נמנים על תחום המסחר והשירותים, ומספרם גדל כל שנה, הרי שהרשויות המקומיות מעדיפות לקבוע שיעורי ארנונה גבוהים יותר לעסקים הנמנים על ענפי אלו ובכלל זה, מסחר, משרדים, שירותי אוכל ועוד."
 
מהנתונים עולה כי העיר המפלה ביותר בתעריפים לעסקים בתחומי המסחר והשירותים לעומת תעשייה הינה כרמיאל, עם פער של כ- 240% בממוצע, ואילו העיר השוויונית ביותר הינה ראש העין עם פער ממוצע של 8% בלבד.
 
הערים הזולות לעסקים בתחום המסחר והשירותים הינן הערים הקטנות יותר - יבנה, ראש העין וכרמיאל. הערים הכי יקרות מבין ערי המרכז הן תל אביב, ירושלים ופתח תקווה, כאשר ירושלים יקרה מכולן. כך למשל, משרד של 100 מ"ר בראש העין עולה 11,719 ₪, בכרמיאל 17,794 ₪, בחיפה 19,820 ₪, בראשל"צ 19,972 ₪, בהרצלייה 20,901 ₪, בפתח תקווה 29,618 ₪, בתל אביב 31,972 ₪ ובירושלים  34,755 ₪.
 
בתחום התעשייה והמלאכה, הערים היקרות הינן רמת גן, תל אביב, נתניה ופתח תקווה, כאשר הערים הזולות נותרו כרמיאל, יבנה, אשדוד ובאר שבע. כך לדוגמא תעשייה של 100 מ"ר עולה בכרמיאל 4,262 ₪, בראש העין 10,542 ₪, ביבנה 8,730 ₪, בפתח תקווה 16,641 ₪, בנתניה 15,247 ₪, באשדוד 7,508 ₪ ובבאר שבע 9,163 ₪.
 
בעקבות חשיפת הנתונים שיגר עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר פנייה לשר הפנים, ח"כ גדעון סער, בדרישה לעשות רוויזיה בתעריפי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות. לין אף ציין כי אם לא יחול שינוי במבנה תעריפי הארנונה, האיגוד ישקול פנייה לערכאות משפטיות על מנת להביא לשינוי ביסודות החוק. 
 
לדברי לין, "זה שנים שהרשויות המקומיות גובות ארנונה מעסקים על בסיס של אפליות ועיוותים חריפים מאוד במספר מישורים. הגיעה השעה לבחון מחדש את כל תפיסות היסוד המשמשות את התשתית החוקית להטלת ארנונה וגם את מרחב השיקולים המוענק לרשויות המקומיות, היוצרים פערים בלתי סבירים על פי סוגי העסקים והאופי הארגוני של העסקים."                                        
 
לין ציין עוד כי "בשנתיים האחרונות הממשלה פועלת לצמצום יוקר המחיה, שחלקו נובע מבעיות מבניות למשל ריכוזיות, חוסר פיקוח, מכסים ועוד, וחלקו מעומס בירוקראטי וכלכלי. רכיב הארנונה הוא בעל חשיבות מרכזית, כך שעסקים הנדרשים לשלם תעריפי ארנונה גבוהים נאלצים לגלגל זאת על הצרכנים." 
 

למידע נוסף בתחום זה