איגוד לשכות המסחר: פדיון ענפי המסחר והשירותים ביום הבחירות גבוה בממוצע עד כ 150% מאשר ביום רגיל

לדברי מני, על בסיס שנות העבר הפדיון ביום הבחירות גבוה בממוצע בכ- 100%-150%, תלוי בסוג העסק וגודלו, בהשוואה לממוצע היומי. זאת מאחר ויום שבתון זה ינוצל לקניות ולפעילויות תרבות ובידור במסגרת המשפחה. סה"כ הפדיון של יום זה צפוי לעמוד על כ- 1.3 מיליארד ₪, בנוסף מספר העובדים באותם ענפים צפוי לגדול בשיעור של כ- 3%".
 
בתוך כך, איגוד לשכות המסחר הודיע לחבריו כי על-פי חוק הבחירות לכנסת אין כל איסור על העסקת עובדים ביום הבחירות. עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר מסרה כי אין כל איסור על העסקת עובדים ביום הבחירות בכפוף להסכמתם.
 
"חוק יסוד הכנסת אינו אוסר על עבודה ביום הבחירות וכן לא נקבעה בו סנקציה עונשית. מהשוואה עם חוקים אחרים האוסרים על עבודה כגון חוק שעות עבודה ומנוחה, וחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, עולה כי כאשר המחוקק רצה למנוע פעילות ביום מסוים, נקט בלשון איסור היוצרת עבירה וקבע סנקציה עונשית."
 
לדבריה, "בחוק לא נקבעה תמורה מיוחדת בגין העסקת עובדים ביום הבחירות, לפיכך הנוהג המקובל הוא תשלום שכר בשיעור של 200% או לחילופין שכר רגיל ומתן יום חופשה נוסף בתשלום. כמו כן, על המעסיקים שיפעלו ביום הבחירות, מוטלת החובה לאפשר לעובדים להעדר זמנית מהעבודה כדי לממש את זכות ההצבעה, בתאום עם הממונים עליהם."
 
 
** לפי לחוק יסוד הכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, למעט שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים, כפי שיקבע על ידי ועדת הבחירות המרכזית, אשר ימשיכו לפעול כסדרם. בשירותים אלה, יום הבחירות אינו נחשב יום שבתון. באשר ליתר ענפי המשק, יום הבחירות הוא כאמור יום שבתון. בהתאם לחוק הבחירות לכנסת, עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות,  זכאי לתשלום שכר שהיה משתלם לו ביום הבחירות אילולא שבת.