עו"ד אוריאל לין: "לשכת המסחר ת"א והמרכז מקדמת הצעת חוק ראשונה מסוגה בעולם: חוק יסוד זכויות המעסיקים"

לשכת המסחר ת"א והמרכז מקדמת הצעת חוק ראשונה מסוגה בעולם: חוק יסוד זכויות המעסיקים בין השאר כוללת הצעת החוק איסור על הטלת מס רטרואקטיבי, חידוד זכות הקניין של המעסיק בעסק, ביטול הדין הפלילי על עניינים ממוניים שבין המעסיק והעובד, חופש חוזים, אי כפיית יחסי עובד-מעביד ועוד.

לשכת המסחר ת"א והמרכז מקדמת הצעת חוק ראשונה מסוגה בעולם: חוק יסוד זכויות המעסיקים. כך חשף הבוקר, עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר בפתיחת ועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, שמקיימת לשכת המסחר ת"א והמרכז. בדברים שאמר הבוקר בפתח הוועידה הנערכת במלון דן פנורמה, אמר לין כי "בשנים האחרונות חלה פגיעה מתמשכת במעסיקים הפועלים במגזר העסקי והצעת החוק שאותה אנו יוזמים תקדם חקיקת חוק יסוד שיגן על זכויות המעסיקים. כנגד מבול החקיקה המקודמת כיום כנגד המגזר העסקי, חוק זה יהווה את התשתית שעל בסיסה יהיה אפשר להבטיח את המשך צמיחת המשק, גידול בהכנסות המדינה, השגה טובה יותר של יעדים חברתיים ויצירת מקומות תעסוקה".

בדברים שנשא מול מאות מבכירי המגזר העסקי, הפוליטי והמשפטי התייחס עו"ד אוריאל לין לסוגית הנטל המוטל על המגזר העסקי. לדבריו ההכבדות באות לידי ביטוי במגוון תחומים לרבות: רגולציה סביבתית, חוקי עבודה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, דרישות מנהלתיות כגון דו"ח מע"מ מקוון על כל עסקה ועוד. "המגזר העסקי בישראל אינו מצטייר נכונה במודעות הציבורית". אמר לין והוסיף, "זה לא רק הטייקונים, חברות הפירמידות, חברות הענק או החברות הבינלאומיות. המגזר העסקי זה גם מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים המורכבים ממאות אלפי אנשים הבונים את עסקיהם בהשקעת החסכונות הפרטיים שלהם ובהשקעה של הרבה שנות עבודה".

לין תקף את העובדה כי בישראל שוכחים כי המדינה כולה מונחת על כתפי המגזר העסקי. אנו מצויים בתקופה של שטף חקיקה שהיא אנטי המגזר העסקי. "ההתנהלות במדינה היא כאילו שהמגזר העסקי הוא פרד אגדי שאפשר להמשיך ולהעמיס עליו ללא הרף. חסרה אחריות מרכזית אחת הרואה את התמונה כולה".

על פי הצעת החוק שגיבשה לשכת המסחר ת"א והמרכז, למעסיק שמורה זכות הקניין הבלעדית בעסקו ובנכסיו ואין לפגוע בזכות הקניין שלו על ידי החלטה שיפוטית או בדרך של יצירת זכויות מעין קנייניות. כמו כן, החוק מקדם חופש חוזים על ידי איסור פגיעה בחופש ההתקשרות החוזית של המעסיק ואוסר על הטלת מיסוי רטרואקטיבי או תשלום רטרואקטיבי בגין רווחים שנצברו, או בגין פעילות עסקית שביצע המעסיק בעבר. מלבד אלו, החוק מקדם תחומים נוספים לרבות זכותו של המעסיק לקבוע בעצמו את מבנה התעסוקה בעסקו, אי כפיית יחסי עובד-מעסיק ותחימת ביצוע פעולות החורגות מתחום פעילותו העסקית של העסק למעט הוראות המפורשות בחוק, הנעשות משיקולי ביטחון המדינה.

לין: "המגזר העסקי הוא כוח פוליטי שיבחן את נבחריו גם בחתך הנזק שהם גורמים לו"

לדברי לין, "בניתוח שעשינו באגף הכלכלה של לשכת המסחר תל-אביב והמרכז הסתבר לנו כי בישראל חיים לא פחות מ- 2 מיליון איש שקיום עתידם הכלכלי קשור בזיקת בעלות לעסקים בישראל. מאחר והשפה המובנת במערכת השלטון היא השפה של כוח פוליטי, יהיה נכון לומר שגם המגזר העסקי הוא כוח פוליטי. לא מפלגה. אלא כוח פוליטי. הוא לא ייצא להפגין אבל הוא יתגבש ככוח פוליטי שיבחן את נבחריו גם בחתך הנזק שהם גורמים לו". 

בהמשך דבריו התייחס לין לעתידו של המגזר העסקי, "היעד הראשון והחשוב ביותר הוא המשך צמיחת המגזר העסקי". לדבריו כיום החלק המרכזי הגדול ביותר של המגזר העסקי בישראל, כמו במרבית ארצות המערב, הוא מגזר המסחר והשירותים. "מגזר המסחר והשירותים הוא בית היוצר של מקומות העבודה בישראל. ב- 11 השנים שחלפו הוא הוסיף 436 אלף מקומות עבודה, ומספר המועסקים בו עומד היום על מיליון ו- 416 אלף, בעוד שמגזר התעשייה באותה תקופה הוסיף 14 אלף מקומות עבודה בלבד ומספר המועסקים בו עומד היום על 417 אלף". אמר לין.

למידע נוסף בתחום זה