הודעות לעיתונות
|
16/01/2012
תרבות מזוייפת: סיכום 2011 בקניין רוחני- למעלה מ-160 מיליון דולר הפסד כספי בענפי המוזיקה והקולנוע
יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס : "אם הורדת הסרטים באינטרנט לא תוגבל בחוק ספציפי ויעיל תעשיית הקולנוע תעמוד בפני משבר חמור"
עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר : "רשויות המדינה לא נותנות דגש מספק להגנה על קניין רוחני - עובדה היא שטרם הוקם גוף אחד המרכז את הטיפול בנושא באופן גורף"
עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר : "רשויות המדינה לא נותנות דגש מספק להגנה על קניין רוחני - עובדה היא שטרם הוקם גוף אחד המרכז את הטיפול בנושא באופן גורף"
הזיופים בתחומי הבידור (מוסיקה וקולנוע) הסתכמו בשנת 2011 בלמעלה מ- 160 מיליון דולר, כך עולה מנתונים שמפרסם הבוקר הפורום לקניין רוחני באיגוד לשכות המסחר. מהסיכום עולה תמונה עגומה לפיה בשנה החולפת הפסידו התעשיות הישראליות העוסקות בתחום המוזיקה למעלה מ 100 מיליון דולר והתעשיות העוסקות בתחום הקולנוע הפסידו כתוצאה מזיופים כ 60 מיליון דולר.
בשוק מכירות התקליטורים (דיסקים) נאמד היקף הזיופים בכ 40 אחוזים, כך שעל כל 10 תקליטורים שנמכרים, ארבעה מהם מזויפים. בשוק המוזיקה באינטרנט המצב חמור בהרבה ושם כ 96 אחוזים מהמכירות הן פיראטיות.
לדברי מוטי אמיתי, ראש אגף אכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, היעדר חקיקה מעודכנת בנושא הקניין הרוחני גורמת להיקפי הזיוף הגדולים בישראל: "בשנת 2011 'הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות' העמיקה והרחיבה את פעילות האכיפה כנגד אתרים פיראטיים ברשת האינטרנט ובפרט אתרי
STREAMING ON DEMAND ואתרי "הורדות". בין היתר, ננקטו הליכים משפטיים וצעדי אכיפה שבעקבותיהם נסגרו מספר רב של אתרים. על אף פעילות אינטנסיבית זו, מצב הפיראטיות הדיגיטאלית בארץ הינו מן החמורים ביותר בעולם, וזאת בין היתר בשל העדר קיומה של חקיקה מעודכנת המאפשרת להילחם באופן אפקטיבי באתרים פיראטיים, בפרט כאלו אשר בעליהם ומפעיליהם מסתירים את זהותם. "
לדבריו,"בעיה נוספת הינה מחזורי הכספים הניכרים, אשר אתרים פיראטיים מגלגלים, (בין היתר, רווחים מפרסומות). כספים אלה, בחלקם הגדול, אינם מדווחים למרות שהם מהווים את המנוע הכלכלי לפעילות האתרים. יש לפעול לקידום חקיקה עדכנית אשר תאפשר לחסום גישת גולשים לאתרים פיראטיים וכן לחשוף ולהטיל סנקציות על כל מי שמעורבים בפעילות אתרים כאמור, לרבות מתווכי פרסום למיניהם."
מבדיקת תחום הקולנוע, נראה כי גם שם התמונה דומה. שוק הפיראטיות במכירות עמד בשנת 2011 על כ 50 אחוזים והנזק הכלכלי לשוק הקולנוע בישראל מוערך בכ 60 מיליון דולר. בהתייחסו לנתונים אלו מציין יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס. כי, "אם נושא הורדת הסרטים באינטרנט לא יוגבל בחוק ספציפי ובאופן יעיל, תעשיית הקולנוע תעמוד בפני משבר חמור. רמת הפיראטיות בישראל העומדת על כ 50 אחוזים היא מהגבוהות בעולם המערבי, זאת לעומת רמת הפיראטיות באירופה שנעה בין 10 ל- 20 אחוזים. הנזק התרבותי והאומנותי המתמשך, כתוצאה מהפרת קניין רוחני, הוא בכייה לדורות, כמו גם הנזק לקשרי הסחר הבינלאומיים של ישראל."
לדברי עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, על המדינה להקים גוף מפקח על הגנת הקניין הרוחני : "בישראל טרם הפנימו את העובדה שקניין רוחני הוא קניין לכל דבר ועניין ויש להגן עליו בצורה טובה ויעילה. רשויות המדינה עדיין לא נתנו דגש מספק למניעת התופעה ועובדה היא שטרם הוקם גוף אחד המרכז את הטיפול באופן גורף, וכך עניינים רבים פשוט נופלים בין הכיסאות. אחת הרעות החולות במשק היא הכלכלה השחורה שפוגעת בכולנו. הכתובת רשומה על הקיר ויש לטפל בה במלוא הרצינות וביסודיות."
בשוק מכירות התקליטורים (דיסקים) נאמד היקף הזיופים בכ 40 אחוזים, כך שעל כל 10 תקליטורים שנמכרים, ארבעה מהם מזויפים. בשוק המוזיקה באינטרנט המצב חמור בהרבה ושם כ 96 אחוזים מהמכירות הן פיראטיות.
לדברי מוטי אמיתי, ראש אגף אכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, היעדר חקיקה מעודכנת בנושא הקניין הרוחני גורמת להיקפי הזיוף הגדולים בישראל: "בשנת 2011 'הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות' העמיקה והרחיבה את פעילות האכיפה כנגד אתרים פיראטיים ברשת האינטרנט ובפרט אתרי
STREAMING ON DEMAND ואתרי "הורדות". בין היתר, ננקטו הליכים משפטיים וצעדי אכיפה שבעקבותיהם נסגרו מספר רב של אתרים. על אף פעילות אינטנסיבית זו, מצב הפיראטיות הדיגיטאלית בארץ הינו מן החמורים ביותר בעולם, וזאת בין היתר בשל העדר קיומה של חקיקה מעודכנת המאפשרת להילחם באופן אפקטיבי באתרים פיראטיים, בפרט כאלו אשר בעליהם ומפעיליהם מסתירים את זהותם. "
לדבריו,"בעיה נוספת הינה מחזורי הכספים הניכרים, אשר אתרים פיראטיים מגלגלים, (בין היתר, רווחים מפרסומות). כספים אלה, בחלקם הגדול, אינם מדווחים למרות שהם מהווים את המנוע הכלכלי לפעילות האתרים. יש לפעול לקידום חקיקה עדכנית אשר תאפשר לחסום גישת גולשים לאתרים פיראטיים וכן לחשוף ולהטיל סנקציות על כל מי שמעורבים בפעילות אתרים כאמור, לרבות מתווכי פרסום למיניהם."
מבדיקת תחום הקולנוע, נראה כי גם שם התמונה דומה. שוק הפיראטיות במכירות עמד בשנת 2011 על כ 50 אחוזים והנזק הכלכלי לשוק הקולנוע בישראל מוערך בכ 60 מיליון דולר. בהתייחסו לנתונים אלו מציין יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס. כי, "אם נושא הורדת הסרטים באינטרנט לא יוגבל בחוק ספציפי ובאופן יעיל, תעשיית הקולנוע תעמוד בפני משבר חמור. רמת הפיראטיות בישראל העומדת על כ 50 אחוזים היא מהגבוהות בעולם המערבי, זאת לעומת רמת הפיראטיות באירופה שנעה בין 10 ל- 20 אחוזים. הנזק התרבותי והאומנותי המתמשך, כתוצאה מהפרת קניין רוחני, הוא בכייה לדורות, כמו גם הנזק לקשרי הסחר הבינלאומיים של ישראל."
לדברי עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, על המדינה להקים גוף מפקח על הגנת הקניין הרוחני : "בישראל טרם הפנימו את העובדה שקניין רוחני הוא קניין לכל דבר ועניין ויש להגן עליו בצורה טובה ויעילה. רשויות המדינה עדיין לא נתנו דגש מספק למניעת התופעה ועובדה היא שטרם הוקם גוף אחד המרכז את הטיפול באופן גורף, וכך עניינים רבים פשוט נופלים בין הכיסאות. אחת הרעות החולות במשק היא הכלכלה השחורה שפוגעת בכולנו. הכתובת רשומה על הקיר ויש לטפל בה במלוא הרצינות וביסודיות."
