יוסף טמלר | ראש אגף יבוא, מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 31/12/2013

רפורמה בישראל בתחום התקינה

בתאריך 31.7.2013 פרסמתי באתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז מאמר שהתייחס להצעת תיקון מס' 9 לחוק התקנים התשי"ג - 1953, כפי שהוכנה על ידי משרדי האוצר והכלכלה - במסגרת חוק ההסדרים במשק לשנת 2013/2014.

הצעת התיקון לחוק התקנים היתה מבוססת על המלצות ועדת טרכטנברג והחלטת הממשלה מינואר 2012 ונועדה להקל על היבוא לארץ, להקטין את עלויות היבוא ולהגדיל את היצע ומגוון המוצרים במשק, ולהוריד על ידי כך את מחירי המוצרים לצרכן.

לאחר דיונים ממושכים במספר ישיבות של ועדת הכלכלה של הכנסת הרפורמה המתוכננת בתקינה פוצלה מחוק ההסדרים והתיקון לחוק התקנים (הפעם תיקון מס' 10) הובא לדיון מחדש ואישור בועדה, לאחר שינויים מהותיים בהצעת החוק, בהליך של חקיקה רגילה.

בחודש אוקטובר 2013 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 10) אושרה במליאת הכנסת והחוק פורסם ברשומות בתאריך 31.10.2013. התיקון לחוק אמור להיכנס לתוקף חודשיים מיום פרסומו אך חלקים ממנו, כולל תיקון שנעשה בפקודת היבוא והיצוא יכנסו לתוקף במועדים מאוחרים יותר.

השינויים המהותיים בתיקון מס' 10 לחוק התקנים

הצעת התיקון לחוק התקנים נועדה כאמור לבצע רפורמה בפעילות של מכון התקנים הישראלי, בפרסום תקנים ישראליים על ידו ובבדיקות תקן ביבוא.

אימוץ תקינה בינלאומית

* עוד קודם לכן נקבע בחוק התקנים, בינואר 2000, בסעיף 7 - הדן בכללים לעיבוד תקנים, כי "בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין-לאומית אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם".
בתיקון מס' 10 לחוק התקנים נקבע כי יש לאמץ בארץ תקינה בין-לאומית הנוהגת בקרב המדינות המפותחות "עם שווקים משמעותיים". שינוי זה בחוק נועד למנוע אימוץ בארץ של תקינה ייחודית ומחמירה, כפי שנעשה במקרים מסוימים, כגון של ניו זילנד.

* על פי חוק התקנים המתוקן יהיה ניתן לקבוע תקן מקורי ישראלי כתקן רשמי רק לאחר שיובהר מעבר לכל ספק כי אין תקן בין-לאומי שניתן לאמץ בארץ.


* עוד נקבע בתיקון לחוק התקנים כי אם השתנה תקן בין-לאומי שאומץ בארץ כתקן רשמי, על מכון התקנים הישראלי להביא את השינוי בתקן הבין-לאומי לאישורו בכתב של שר הכלכלה בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין-לאומי.

שינוי זה בחוק נועד למנוע מצבים, בהם נתקלנו בעבר, שלאחר שתקן בינלאומי אומץ בארץ כתקן רשמי, התקן הבין-לאומי שונה אך התקן בארץ לא שונה בהתאם והדבר עלול לגרום לכך שמוצרים מיובאים העומדים בדרישות התקינה הבין-לאומית החדשה לא יעמדו בדרישות התקינה בארץ שהתיישנה.

* בתיקון לחוק התקנים נקבע עוד ששר הכלכלה ימנה "ועדת אימוץ" אשר תבחן את השינויים בתקנים הבין-לאומיים ובפניה יובאו לדיון גם חילוקי דעות בנושא אימוץ התקינה הבין-לאומית בארץ. הועדה תורכב משלושה חברים שהם: הממונה על התקינה (יו"ר הועדה), נציג מכון התקנים ונציג ארגוני הצרכנים ושני משקיפים: נציג ציבור התעשיינים ונציג ציבור היבואנים שעליו ימליץ איגוד לשכות המסחר.

ביקורות והבטחת השמירה על תקנים רשמיים

* בתיקון לחוק התקנים נקבע כי הממונה(הממונה על התקינה במשרד הכלכלה) רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שינתנו להם הסמכויות לביצוע פיקוח, לפי סעיף 10 (ב) לחוק התקנים. למפקחים אלה תינתן הכשרה מתאימה, הם יענדו באופן גלוי תג מזהה וילבשו מדים מיוחדים של מפקחים. כבר היום יחידת הממונה קיבלה מספר עובדים נוספים, שיפעלו כמפקחים.

* על פי החוק הממונה יוכל להורות לעוסק להודיע או לפרסם כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל עליו, וכי הוא מסוכן לשלומו לבריאותו או לבטיחות של אדם או לאיכות הסביבה.

* הממונה יהיה רשאי גם להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי החל על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך.

* הממונה רשאי גם להורות לעוסק להשמיד מצרך אם קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה בשל מצרך שאינו עומד בדרישות תקן רשמי החל עליו.

* התיקון לחוק גם קובע עיצומים כספיים שהממונה רשאי להטיל על עוסק אם הפר הוראות חוק זה ומתייחס לקביעת מעמד יבואן "מפר אמון" כהגדרתו בתיקון לחוק.

הכרה בבדיקות ואישורי בדיקה מחו"ל

לפני פרסום התיקון לחוק התקנים משרד הכלכלה בדק את האפשרות של הפעלת פיילוט להכרה במשרד בבדיקות תקן מחו"ל למוצרים מיובאים, אך במהלך הדיונים לתיקון חוק התקנים סוכם שבמקום זאת מכון התקנים הישראלי יגדיל את היקף ההכרה שלו בבדיקות מחו"ל.

כתוצאה מכך בתקופה הקרובה מכון התקנים הישראלי יפרסם פרטים מלאים וברורים יותר לגבי הרחבת הסכמי ההכרה ההדדיים שלו עם מעבדות וגופי התעדה בעולם, כולל תחומי ההכרה ברמה של תקנים, מועדי הכניסה לתוקף של ההסכמים להכרה באישורים ופרטים נוספים.

כתוצאה מכך בנוסף להכרה היום במכון התקנים הישראלי באישורי בדיקה במסגרת ה- CB - IECEE בתחום בטיחות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, המכון יכיר גם באישורים מסוימים נוספים של הגופים הבאים: BSI, TUV RH, NEMCO, INTERTEK, UL, TUV SUD, CSA, NSF, SGS ועוד.

שחרור מוצרי יבוא החייבים אישורי תקן באמצעות "תצהיר יבואן"

החל משנת 2005 נקבע הסדר במשרד התמ"ת(כלכלה) על פיו מוצרי יבוא החייבים אישורי תקן ממכון התקנים הישראלי ולצורך שחרורם מרשות המכס בארץ התקנים על פיהם נבדקים המוצרים שויכו על ידי המשרד לקבוצת תקנים 3 (טובין בהם הסיכון הבריאותי ו/או בטיחותי נמוך) או לקבוצה 2 (טובין בעלי סיכון בריאותי ו/או בטיחותי בינוני) ניתן לשחרר את משלוחי היבוא באמצעות "תצהיר יבואן" הנמסר למכון התקנים הישראלי, בו היבואן מתחייב שהמוצרים שבמשלוח שלו עומדים בדרישות התקן החל עליהם.

כדי לעגן הסדר זה בחוק ולאפשר את הרחבתו תוקנה פקודת היבוא והיצוא והוסדר הנושא על ידי התיקון "הגשת תצהיר לממונה על התקינה בדבר התאמת הטובין לדרישות התקן הרשמי החל עליהם, ובנוסח שיורה הממונה על התקינה ולא יחילו חובה להמצאת אישור בדבר התאמת הטובין לדרישות תקן רשמי".

תיקון זה בפקודת היבוא והיצוא יאפשר בעתיד מסירת תצהיר יבואן למשרד הכלכלה (אם הוא מעוניין בכך) ולא כנהוג היום - למכון התקנים הישראלי, אשר תמורת תשלום מנפיק ליבואן אישור שחרור מהמכס.

הגברת הפיקוח על מחירי הבדיקה של מכון התקנים

בתיקון לחוק התקנים נקבע כי מחירי הבדיקות והשירותים של מכון התקנים באותם מקרים שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעם, על המכון להציע לשר הכלכלה את המחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בכתב למכון. כמו כן השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים או לדחות את המחירון המוצע.

יש לקוות שהשינויים בחוק התקנים ובפקודת היבוא והיצוא יקדמו בצורה משמעותית ומהירה את הליברליזציה בתחום התקינה בארץ ואכיפתה השווה של התקינה על כל מגזרי המשק והבאתה למצב דומה למקובל במדינות המפותחות בעולם ובמיוחד באיחוד האירופי.

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.