ועידת ישראל לעסקים בסימן החזרת המשק אל מסלול הצמיחה

בדברי המבוא לכנס הסביר לין שהמשק הישראלי מסוגל לצמוח בשיעור של 5% בשנה וזאת על בסיס נתוני העבר. אולם, ללא שינוי במדיניות הכלכלית הלאומית הדבר לא יקרה, שכן לדבריו, "במהלך השנים האחרונות התפתחה אופנה פופוליסטית שניתן להעמיס ללא סוף על גב המגזר העסקי. תופעה שמונעת צמיחה". אי לכך וכתוצאה משיעורי צמיחה נמוכים ב- 4 השנים האחרונות (כולל השנה הנוכחית) הדגיש לין כי "המשק הישראלי הפסיד 138 מיליארד ₪ במונחי 'תוצר עסקי', ו-41 מיליארד ₪ במונחי הכנסות המדינה ממיסים. לכן על מקבלי ההחלטות ובנק ישראל להתכוונן מחדש. הדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא יעד הגירעון הוא פאתטי ולא רלוונטי לצמיחה. עליהם להקדיש את זמנם לעידוד המגזר העסקי כך ששיעור הצמיחה במשק יהיה של 5% בשנה".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר

בסיום דבריו מנה לין 5 דרכים לעודד את המגזר העסקי והן: לחדול מידית ממגמת ההכבדות הכוללת העמסה של חקיקה חדשה, של רגולציה ומאופיינת בשירות ציבורי ירוד; להגדיל את השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה; לצמצם את גודלו של המגזר הציבורי; להרחיב את ההכשרות המקצועיות שאינן אקדמיות; ולבסוף, להפחית את העלויות המושתות על המגזר העסקי על ידי המונופולים של המדינה (חשמל, מים, נמלים וכו').

במושב הראשון, אשר עסק בשאלה 'מה בולם את הצמיחה במשק' אמר אבי כץ, נשיא קרן הגשמה ומייסד קופיקס: "אבן קטנה בנעל מאופיינת בכך שאינה הורגת אף אדם אולם בכל פסיעה שלו הוא מרגיש כאילו שהוא רוצה למות. כאשר מרגישים כך בכל פסיעה, קשה לצמוח. כך גם מצבם של עסקים קטנים ובינוניים במדינה – לא הורגים אותם אבל ההתעללות גרועה יותר".

בתמונה מימין: רון שטיין, יפית גרינברג, אסי שמלצר, מוני בר, אבי כץ ואמיר שני

מוני בר, מנכ"ל ובעלים באדג'ט ישראל ויו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג באיגוד לשכות המסחר, חיזק את דבריו של כץ באומרו: "בנוסף להערכה העולה מסקר איגוד לשכות המסחר, כי רגולציה עולה לעסק בין 4,000 ל-15,000 ₪ בחודש, אני משקיע כ-40% מזמני במלחמה ברגולציה. יש לי שורה תחתונה – אל תפריעו לנו לעבוד" דרש. בר ביקש לגם הדגים בעיה חמורה יותר והיא רגולציה שהופכת לביורוקרטיה מסורבלת ומכבידה: "רכשתי לאחרונה מגרש לעסק. תהליך קבלת היתר הבנייה עורך 4-3 שנים, והבנייה עצמה עורכת כשנה. באוסטריה, לדוגמה, ההיתר ניתן תוך חודש ממועד הרכישה והבנייה עורכת בערך אותו זמן. מי משלם על הזמן הזה, מרגע שהשטח נרכש ועד שהפך להיות תפעולי, הוא בלית ברירה האזרח הקטן".

יפית גרינברג, יו"ר G גרופ, חיזקה הדברים: "רגולציה יכולה להיטיב, אולם כאשר חוקים נובעים מגחמה של שר או ח"כ מסוימים, זו שערורייה". גרינברג הדגימה טענתה בעזרת חוק הספרים שעבר בכנסת במקביל לרכישתה את רשת סטימצקי. "נדרשנו ללמוד אודות החוק וגילינו שהרגולטור נכנס לעסק הפרטי, ואומר כמה ספרים מותר לשים על דוכן, שולח פקח, ושאם לא נעמוד בתקנות צפוי קנס. המטרה ברורה והיא שלא תהיה זילות בתחום. אולם, לאחר שנה וחצי מודיעה במפתיע שרת התרבות שהיא מבטלת את החוק. לא ניתן להתנהל ככה".

ישראלה שטיר, נשיאת קבוצת שטיר לארגון תערוכות וכנסים וסגנית נשיא לשכת המסחר, ביקשה להשיב לשאלה האם עסקים בישראל תחרותיים מספיק באומרה כי "התחרות היום גדולה, בעיקר מכיוון שכל דבר כמעט ניתן לקנייה באינטרנט מחו"ל. מי שמוכר בארץ משלם מס ומכס, ואילו הצרכן לא". עוד ציינה שטיר כי "אחד הדברים הקשים המשפיעים על צמיחת המגזר העסקי הוא התייחסות המדינה להיי טק והסיוע המוענק לתחום לעומת ההתייחסות לתחומי עסקינו המכונים low tech, וזאת למרות שאנחנו אלה שמספקים את רוב מקומות העבודה במשק".

אמיר שני, בעלים ומנכ"ל קבוצת עמית וסגן נשיא לשכת המסחר, אמר כי "רגולציה צריכה להתקיים אולם במינון הנכון. בעשור האחרון איגוד לשכות המסחר הוביל מהלך שאני שמח עליו, לעצור את הרגולציה תוך כדי המשך ההגנה על האזרח שרוכש את המוצרים השונים."

אסי שמלצר, מנכ"ל שלמה SIXT: "הצמיחה במשק הולכת בכיוון חיובי. בניגוד למדינות אחרות באזור, אנחנו ברי צמיחה. כניסת הסחורות נמצאת בגידול מתמיד. יש לנו פוטנציאל גדול יותר למיצוי- אבל אנחנו בדרך לשם".

אבי כץ נעל את המושב בביקורת כלפי מכון התקנים. כץ ציין כי "מכון התקנים מחויב על פי חוק לאמץ תקינה בינ"ל, אך לצערנו יושבים בו אנשים שחושבים רק על שימור עבודתם ויצירת מעמסה מיותרת. אני מרגיש היום כיזם בתחילת דרכו ואין לי ארץ אחרת, לכן עלינו להיאבק ולשנות את המצב באמצעות איגוד לשכות המסחר. אני קורא להנהלת האיגוד להתמקד במאבק ברגולציה. כוחנו באחדותנו" סיכם כץ.

במושב השני, בנושא 'כיצד בונים צמיחה – מדיניות כלכלית לאומית', אמר ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה: "אם נחלק את המדיניות למיקרו ומאקרו, אזי שבמאקרו בשנה האחרונה, ובעיקר בתקציב האחרון, אנו רואים הרחבה של ההוצאה והקטנת המיסים ההכנסות, כלומר מגדילים את הגירעון בצורה חסרת תקדים. האם זה עוזר לציבור? זה בוודאי לא תורם לצמיחה".

בתמונה מימין: אמירם ברקת, חה"כ אלי כהן, עו"ד דרור שטרום, רו"ח איריס שטרק, יורם גבאי, רו"ח רקובן שיף וד"ר מיכאל שראל

עוד סיפר שראל כי בישראל ישנם חוקים בלתי סבירים בנושא עבודה מאורגנת והללו פוגעים בצמיחה. לדבריו: "קבוצות אינטרסים ו-וועדי עובדים הן אחת משתי הבעיות שצריך לפתור. ביצענו מחקר מקיף והמצב בארץ קיצוני וחסר איזון בין אינטרס העבודה המאורגנת לציבור הצרכנים. בעקבות חברת חשמל לא ניתן לערוך רפורמה בשום מקום במגזר הציבורי. ברוב המדינות המתוקנות אסורה שביתה פוליטית של הזדהות." אמר.

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, ציין כי "אין ענף במשק שלא עבר החמרה קיצונית ברגולציה, שלרוב יצרה עיוות גדול. ענף הגז כמעט חוסל בעקבות השינויים הללו. זאת מכיוון שמקבלי ההחלטות לא ניתחו איך הדבר מעוות את המחירים היחסיים באותו תחום. האסטרטגיה של הממשלה היא תחרותיות אבל כשבוחנים ענף ענף רואים להיפך. התמונה הכוללת היא של כאוס מבחינת יזמות ועשיית עסקים".

רו"ח ראובן שיף, לשעבר ראש לשכת רו"ח ושותף מנהל ב-RSM שיף הזנפרץ ושות', הוסיף: " 3.5% צמיחה הם נתונים שאסור לנו להתבשם מהם כי צמיחה של 2% משולה לאפס, היא נובעת רק מהגידול באוכלוסייה. בנושא רגולציה, אני חושב שיש היום תחרות בין הרגולטורים מי יהיה יותר מוערך ויטביע את חותמו יותר. רגולציה היא דבר חשוב, אבל זה הפך לבלתי נסבל. בשוק ההון לדוגמה: בכל חודש מוציאים חוזרים בנושא אחר, ברשות המיסים, בכל שני וחמישי משתנים כללי המשחק. כלכלה בריאה אפשר לעשות רק אם יוצרים רמה מסוימת של וודאות. הרגולציה צריכה לשרת את המחוקק ולא להיפך. היום, כל המשק עובד לטובת הרגולטור, והרגולציה איננה רגולציה בונה אלא רגולציה חונקת, שזה אבי אבות הטומאה של הביורוקרטיה. רגולציה מוגזמת יוצרת ביורוקרטיה, וביורוקרטיה חזקה יוצרת שחיתות".

חה"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, ביקש להדגיש כי, "הצעדים שנקטנו מטרתם להביא לצמיחה מ-3% ל-5%. אני חולק על ד"ר שראל, ושלם מאד עם הצעדים שעשינו בהפחתת מיסים. אני לא חושב שהייתה הורדת מיסים דרסטית כזו, של יותר מ10% בנטל המס, אף פעם. בנוסף, עסקנו גם בשבירת מונופולים. רק השבוע השלמנו רפורמה חשובה ביותר במכון התקנים. במכון התקנים ישנן ועדות תקינה, מי עומד בראש ועידה בתחום החלב לדוגמה, היה יו"ר מועצת החלב – פירקנו את המונופול הזה. נושא נוסף שאנו מובילים ויסתיים השבוע, הוא פקודת הבנקאות, 47 שנה לאף אחד לא היה אומץ לגעת בה, לכן 47 שנה לא נפתח אף בנק בישראל. אין לי טענה לבנקים עצמם, הבעיה היא עם הרגולציה הישראלית. גם בתחום העסקים הקטנים, אישרנו לפני שבוע חוק פנסיה לעצמאים. החוק עולה למדינה 400 מיליון ₪ מידי שנה ומתקן עוול היסטורי".

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אמר כי "יש הבדל בין רגולציה שבאה להגביר תחרות לבין רגולציה פקידותית. כדי לייצר תיקון אסור שרגולציה תעשה בתזזיתיות. הייתי רוצה לראות התחייבות כמו בבריטניה, לחמש שנים ללא שינוי. נקודה שניה היא שוק העבודה. הפערים בשוק העבודה הולכים וגדלים. בסקטורים מסוימים של מונופולים ציבוריים ובנקאות מרוויחים המון ובמקומות אחרים מרוויחים בקושי מינימום".

רו"ח איריס שטרק, מייסדת ושותפה מנהלת שטרק ושטרק, הוסיפה כי "פתרון לאי השוויון הנוצר טמון בהכשרה המקצועית. העדרה היא הסיבה לפריון הנמוך בישראל לפחות ב-25% מממוצע ה-OECD". שטרק גם ציינה כי ישנה בעיה קשה מאד של נגישות להון. לדבריה: "לעסקים קטנים ובינוניים אין הטבות במס, לכן אין להם יכולת להשקיע בציוד וברכוש. כשההון כל כך יקר, אין סיבה להתייעל, וממשיכים בשכר נמוך וברמה ירודה". שטרק אף הלינה על כך ש"במדינת ישראל יש עדיין חסמים גבוהים לנשים, והן כוח שיכול לעודד צמיחה. הכישרונות שנמצאים בידי נשים לחלוטין לא באים לידי ביטוי".

רוצים לדעת מי עוד היה בוועידה? הכנסו לגלריית התמונות

קרדיט צילום: שלומי מזרחי