פעילות מפעל חיוני ומשק חיוני בשעת חירום

להזכירכם על רקע הנחיות פיקוד העורף קיימות מגבלות פעילות משמעותיות. לנוחותכם ריכזנו להלן דגשים בהקשר זה.

פירוט של משרד האוצר לגבי סוגי מקומות העבודה נכללים תחת הגדרת "משק חיוני"

ההבדל בין "מפעל חיוני" ל"משק חיוני"

• מפעל חיוני (או שירות קיומי): עסק שקיבל אישור רשמי ומיוחד ממשרד העבודה (לדוגמא: בתי חולים, תעשיות ביטחוניות, רשתות מזון, חברת חשמל, תחבורה ציבורית).
• המשמעות: המדינה מוסמכת להוציא לעובדי המפעל "צווי ריתוק", המחייבים אותם להתייצב לעבודה.
• משק חיוני: הגדרה כללית של הממשלה לענפים שלמים (כגון חקלאות, בנייה, בנקים, תקשורת והייטק) שרשאים להמשיך לפעול בזמן חירום כדי לשמור על תפקוד הכלכלה. תשומת לבכם לכך שההתייחסות היא גם לשרשרת האספקה שתומכת את אותו הענף.
• המשמעות: עסקים אלו רשאים לעבוד (בכפוף להנחיות פיקוד העורף) בלי שקיבלו אישור פרטני, אך בניגוד למפעל חיוני, אין להם סמכות חוקית להוציא צווי ריתוק ולכפות על העובדים הגעה בצו.

חובת הגעה לעבודה והיעדרויות

• חיוב להגעה לעבודה: אם פיקוד העורף מתיר פתיחת מקומות עבודה באזורכם (ויש מרחב מוגן תקני וזמין), המעסיק רשאי לדרוש להגיע לעבודה כרגיל.
• עובד שלא רוצה להגיע (עקב פחד/חרדה): עובד שמחליט על דעת עצמו להיעדר מהעבודה, למרות שפיקוד העורף אישר לעבוד, לא יהיה זכאי לשכר על ימי ההיעדרות, והוא אינו מוגן מפני פיטורים (בכפוף לחובת תום הלב וההתחשבות במצב החירום). עם זאת, אם העובד הציג אישור רפואי (ימי מחלה) בשל חרדה, או סיכם עם המעסיק על ניצול ימי חופשה, זכויותיו יישמרו.
• היעדרות הורים לילדים: חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר לפטר עובד שנעדר כי נאלץ להישאר להשגיח על ילדו (עד גיל 14, או עד גיל 21 לילד עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות החינוך על ידי פיקוד העורף. זאת בתנאי שבן/בת הזוג לא יכלו להשגיח על הילד בעצמם.

שכר, חופשה וחל"ת (חופשה ללא תשלום)

• קיזוז ימי חופשה: המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה יזומה ולקזז את ימי ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית שלו. (חופשה כפויה של מעל 7 ימים דורשת התראה של 14 יום מראש).
• חשוב: אסור להכניס עובד ל"יתרת חופשה שלילית" (מינוס בימי החופשה) ללא הסכמתו המפורשת.
• כללי חל"ת: מעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחל"ת באופן חד-צדדי. מהלך כזה דורש את הסכמת העובד. כפיית חל"ת נחשבת "הרעה מוחשית בתנאי העבודה", והעובד רשאי לסרב או להתפטר בדין מפוטר (ולקבל פיצויים). עובד שהסכים לחל"ת עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מביטוח לאומי.
• שכר על ימי סגירה: על פי החוק היבש, מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד על ימים שבהם העסק היה סגור עקב הנחיות פיקוד העורף. עם זאת, בישראל נהוג שהמדינה מסדירה זאת בדיעבד (באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה) ומפצה את המעסיקים כדי שישלמו שכר לעובדים.

פיטורים, שימוע וצווי ריתוק

• פיטורים בזמן חירום: החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו מכיוון שציית להנחיות פיקוד העורף (למשל, העסק נמצא באזור שהוכרז כאסור לפעילות). כמו כן, קיים איסור מוחלט לפטר עובדים שגויסו לשירות מילואים.
• שימוע בזמן חירום: אין איסור לקיים הליך פיטורים ושימוע בזמן מלחמה, כל עוד סיבת הפיטורים אינה קשורה להוראות מצב החירום (למשל: עקב קיצוצים בחברה או בעיות תפקוד חמורות של העובד). עם זאת, המעסיק מחויב לקיים את השימוע בהגינות ובתום לב, ולהתחשב במגבלות המצב (למשל, קיום שימוע ב"זום" אם העובד מנוע מלהגיע פיזית).
• צווי ריתוק: צו קריאה לשירות עבודה ("צו ריתוק") מופעל אך ורק ב"מפעלים חיוניים". עובד שקיבל צו כזה למעשה "מגויס" למקום עבודתו וחייב להתייצב ולעבוד. אי-הגעה מהווה עבירה פלילית. מעסיק לא יכול לפטר עובד הנמצא תחת צו ריתוק ללא קבלת היתר מיוחד.

הערות כלליות: מערכת יחסי העבודה בעתות משבר מושתתת על תום לב והתחשבות הדדית.
למרות הקשיים הברורים, יש להישמע להוראות פיקוד העורף גם בגלל מצב החירום, גם בשל הדאגה לעובדים וגם בגלל שמסתכנים בחשיפות של העדר כיסוי ביטוחי, חוסר יכולת לחייב עובדים להגיע ועוד.
מומלץ כי מעסיקים ועובדים יגיעו להסכמות משותפות (כמו עבודה מהבית, גמישות בשעות או יציאה מוסכמת לחופשה/חל"ת) כדי לצלוח את התקופה יחד.

לכל שאלה בנושא דיני עבודה ניתן ליצור קשר: 
עו"ד שלומי לויה, טל. 054-772-1118 דוא"ל shlomil@chamber.org.il
עו"ד סיגל סודאי, טל. 050-4592833, דוא"ל sigals@chamber.org.il