הסכמי אזור סחר חופשי של ישראל
הסכם אזור סחר חופשי
הסכם אזור סחר חופשי הוא הסכם בין שתי מדינות לפחות, הקובע פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות.
מאפייני הסכמי הסחר
- פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות על ההסכם.
- בטול מכשולי סחר כגון: רשיונות יבוא, מכסות יבוא, והיטלי יבוא, הפחתת מכסים באופן מיידי/ תהליך מדורג.
- קביעת הכללים להגדרת מוצר מקורי.
- מתן האפשרות לכל מדינה לשמור על תעריף מכס חיצוני עצמאי כלפי ארצות שלישיות.
- הסכם סחר חופשי מחייב משלוח ישיר של הסחורה ליעדה.
- אפשרות לצבירה של כללי מקור.
רשימה של הסכמי אזור סחר חופשי של ישראל
- האיחוד האירופי (כולל 26 מדינות) אוסטריה, איטליה, אירלנד, אסטוניה, בולגריה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוון, לוקסמבורג, ליטה, לטביה, מלטה, סלובקיה, סלובניה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קפריסין, רומניה, שבדיה.
הסכם הסחר של ישראל עם מדינות האיחוד האירופי הוא ההסכם הוותיק ביותר של מדינת ישראל וראשיתו בהסכמי העדפה שניתנו לייצוא ישראלי עוד בשנת 1964. במהלך השנים ההסכם עבר סדרה של שינויים והתאמות שנבעו בעיקר מהצטרפותן של עוד מדינות לאיחוד. כעקרון ההסכם בין ישראל למדינות האיחוד חל אוטומטית על כל מדינה אשר מצטרפת לאיחוד האירופי. השינוי המשמעותי האחרון בהסכם בוצע בשנת 2008 בתחום המזון המעובד והחקלאות, והוא מביא לליברליזציה הדדית של מעל 95% בסחר במזון מעובד בין ישראל לאיחוד האירופי. - אפט"א - EFTA איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה, שוויץ. הסכם הסחר עם מדינות אפט"א הינו ההסכם השלישי עליו חתמה מדינת ישראל, לאחר ההסכם עם מדינות האיחוד האירופי וארה"ב.הסכם זה, זהה בעקרונותיו להסכם של ישראל עם מדינות האיחוד האירופי.
- ארה"ב - הסכם סחר ישראל-ארה"ב נחתם בשנת 1985. זהו הסכם הסחר הראשון אותו חתמה ארה"ב עם מדינה מחוץ לצפון אמריקה. על-פי ההסכם, המוצרים בסחר בין המדינות זכאים לפטור ממכס, כאשר בהסכם משנת 1996 הוסדרו תנאי הסחר של מוצרי חקלאות ומזון.
- טורקיה - הסכם הסחר בין ישראל לבין טורקיה נחתם בשנת 1997, כאשר מטרתו להרחיב את כושר התחרות של הייצוא הישראלי בעיקר נוכח הסכם הצבירה של מדינות האיחוד האירופי.
- מקסיקו - הסכם סחר חופשי בין ישראל ומקסיקו נכנס לתוקף בשנת 2000. הסכם זה משלים את מערך ההסכמים עם מדינות נאפט"א ומבטיח מעמד זהה ליצואנים הישראלים אל מול ספקים מארה"ב וקנדה.
- קנדה - הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל וקנדה, משלים את ההסכם של ישראל עם ארה"ב ובעל חשיבות בעיקר לנוכח הסכם נאפט"א הכולל את ארה"ב, קנדה ומקסיקו.
- ירדן - הסכם לסחר ושיתוף פעולה בין ישראל וירדן נחתם בשנת 1995 .מטרת ההסכם הינה לשתף פעולה באורח דו-צדדי וכן בפורומים רב-צדדיים, לקידום כלכלותיהן של המדינות ויחסי השכנות הכלכליים שלהן עם צדדים אזוריים אחרים.
- מצרים - הסכם ה- Qualified Industrial Zone) QIZ) בין ישראל מצרים וארה"ב נחתם ב-14 בדצמבר 2004. ההסכם יוצר תמריץ לשיתופי פעולה עסקיים בין חברות מישראל ומצרים על ידי הענקת תנאים של סחר חופשי, פטור ממכס ומכסה ביצוא המוצר הסופי לשוק האמריקאי.
- פנמה – הסכם הסחר בין ישראל לפנמה נכנס לתוקפו ביום 1.1.2020. מטרת ההסכם הינה ביטול חסמי סחר וגישה מועדפת ביצוא/יבוא של מוצרים ושירותים בין שני הצדדים.
בין היתר, קובע ההסכם כללים שמטרתם לאפשר ולהקל על קידום השקעות בין הצדדים, לטובת פיתוח כלכלי והגברת שיתוף פעולה כלכלי.
בהתאם למטרות הסכמי סחר, גם הסכם זה מאפשר ליצואנים ישראלים לקבל הטבה ביצוא לפנמה, בדמות מכס אפסי או מופחת וכן מתאפשר ליבואנים ישראלים לייבא מוצרים מפנמה, בהטבה ממכס, במיוחד בתחום מוצרי המזון והדגה, ובכך לסייע להורדת יוקר המחיה. - קולומביה – הסכם הסחר בין ישראל לקולומביה נכנס לתוקפו ביום 11.8.2020. הסכם זה מחזק את מעמדה של ישראל בקרב מדינות אמריקה הלטינית ומהווה הזדמנות ופוטנציאל צמיחה משמעותי. ההסכם יעניק פטור מלא ממכס על מרבית היצוא התעשייתי לדוגמה: תרופות, מכשור רופאי, כימיקליים, מוצרי תקשור וטקסטיל וכן הפחתת מכסים משמעותית ביבוא מוצרי חקלאות ומזון. עם כניסת ההסכם לתוקף, יהיה רוב היצוא התעשייתי לשתי המדינות, פטור ממכס באופן מידי ועל יתר המוצרים יופחת המכס באופן הדרגתי במהלך 10 שנים. לדוגמה: יצוא לקולומביה של תרופות, מכשור רפואי, כימיקלים, מוצרי תקשורת ומוצרי טקסטיל (כיום חייבים במכס בשיעור של כ- 5%-35%) ייהנה מפטור מלא ממכס. ההסכם יביא להוזלה של מוצרים המיובאים לישראל מקולומביה, כגון אגוזי מקדמיה, אננס, גויאבה ומנגו מיובשים, ריבות ועוד. כמו כן, יהיו מוצרים נוספים אשר ניתן יהיה לייבא בפטור ממכס במסגרת מכסה, כגון בשר בקר טרי, פירות טריים ועוד.
- בריטניה – הסכם הסחר בין ישראל לבריטניה נכנס לתוקפו ביום 1.1.2021, ביום בו תמה תקופת המעבר שניתנה למהלך הברקזיט, לפיו בריטניה אינה משתייכת עוד לאיחוד האירופי.
ההסכם בין ישראל לבריטניה, מתבסס על התשתית ההסכמית הנהוגה בין ישראל והאיחוד האירופי, ומטרתו ליצור המשכיות וודאות ליצואנים משני הצדדים, במטרה להבטיח שהסחר בין הצדדים ימשיך להתקיים, ככל הניתן, באותם תנאים.
לפי ההסכם הקיים בין האיחוד האירופאי לבריטניה, לא תתאפשר צבירה לטובין אירופאי המגיע לישראל מבריטניה, או לטובין בריטי המגיע לישראל ממדינה אירופאית אחרת.
בנוגע לענפים לגביהם חל שינוי ברגולציה ליבוא לבריטניה (לדוגמה – כימיקלים, תרופות, מכשור רפואי, תמרוקים ועוד), ניתנה תקופת התאמה בה יוכלו היבואנים והיצואנים ללמוד את הדרישות החדשות ולפעול בהתאם. - אוקראינה – הסכם הסחר שנכנס לתוקפו ביום 1.1.2021, מאפשר גישה ישראלית חופשית לשוק האוקראיני בפריטים רבים אשר כיום חייבים במכס ובהם: מוצרי פלסטיק וגומי, מכונות, ציוד רפואי, כימיקלים ופירות וירקות כגון תמרים, אבוקדו, אפרסמון, מוצרי פירות ועוד. בתמורה לכך, ישראל תעניק הטבות מכס ביבוא מאוקראינה למוצרים חקלאיים שונים, דגים, מזון מעובד, שמנים שונים, ברזל, פלדה וחומרי גלם נוספים המיועדים לתעשייה. אוקראינה היא יצואנית זרעי החמניות וזרעי הכותנה (לייצור שמן) הגדולה בעולם, יצואנית החיטה השישית בגודלה ויצואנית התירס והשעורה הרביעית בגודלה בעולם. בנוסף לכך אוקראינה היא היצואנית הרביעית בגודלה בעולם של ברזל ופלדה, המשמשים כחומרי גלם לתעשייה. לישראל מבוצע יבוא ממשמעותי של מוצרים אלה מאוקראינה וישנו צפי לגידול, בשל משמעויות הסכם הסחר. על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, הייצוא מישראל לאוקראינה בשנת 2017 הסתכם בכ- 130 מיליון דולר וכניסתו לתוקף של הסכם הסחר, צפויה להגדיל באופן משמעותי את היקף הסחר בין המדינות.
- מרקוסור - הסכם הסחר עליו חתמה מדינת ישראל בדצמבר 2007. גוש מדינות המרקוסור הוקם בשנת 1991 והוא כולל את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי, כאשר ונצואלה הצטרפה כחברה ביוני 2006. ישראל הינה המדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הלטינית שחותמת על הסכם עם גוש מדינות המרקוסור.
"יצואן מאושר" - הינו יצואן העומד בתנאים שנקבעו ע"י מינהל המכס של מדינת היצוא באיחוד האירופי, אפט"א, בריטניה ותורכיה ורשאי, לשם הנאה מהטבות המכס בהתאם להסכם סחר, להוסיף "הצהרת מקור" על גבי חשבון טובין ללא הגבלה לעניין ערך הטובין, וזאת כתחליף להנפקת תעודות תנועה מסוג EUR-1 ו- EURO-MED, מבלי שייפגעו זכויותיו בהתאם להסכם. להלן קישור לנוהל יצואן מאושר של מינהל המכס הישראלי.
צבירה - מערך הצבירה הפאן אירופי, מאפשר לטובין לשמור על מקורם לצורך עמידה בדרישות הסכם סחר מול המדינות הכלולות במערך הצבירה, גם במקרה בו בדרך למדינת היבוא, עברו הטובין שינוי כלשהו במדינות אחרות הכלולות במערך הצבירה. מדינות הצבירה מבחינת ישראל כוללות את מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט"א, תורכיה וירדן.
