קבוצות ה- Incoterms - תנאי משלוח בינלאומי

במאמרים קודמים הוסבר כי תנאי מסחר בינלאומי – International Commerce Terms, או בקיצור – Incoterms, מסדירים אלמנטים שונים במשלוח הבינלאומי. כמו כן הוסבר מדוע כדאי להשתמש ב- Incoterms ואיך. רשימה זו תיכנס יותר לקרביים של ה- Incoterms על ידי מיונם לקבוצותיהם ומתן הסבר קצר על כל אחד מהם.


יש לפחות שתי צורות למיון ה- Incoterms. נתחיל בצורה הרשמית – קבוצות האות הראשונה:

א. קבוצת E כוללת Incoterm אחד בלבד והוא Ex-Works או בקיצור EXW. לפי EXW צריך המוכר לבצע מסירה בתאריך המוסכם לאחר סיום העבודה (ומכאן שמו – Ex-Works, לאחר עבודה). המוכר אחראי להעמיס את הסחורה על כלי רכב שהקונה אחראי לו ותו לא. כלומר, הקונה הוא שנושא בסיכון מאותו הרגע, הוא שאחראי למכס היצוא לתובלה הבינלאומית, הוא שלוקח ביטוח (אם הוא רוצה. הסיכון – עליו) ובודאי שהוא אחראי על מכס היבוא לרבות תשלומו.

ב. קבוצת F כוללת את ה- Incoterms הבאים:

  1. Free Carrier או בקיצור FCA. לפי FCA צריך המוכר לבצע מסירה בתאריך המוסכם על ידי העמדת הסחורה לרשות המוביל של הקונה בנקודה המוסכמת (ומכאן שמו – Free Carrier, חופשי למוביל). המוכר אחראי גם להתרת הטובין מהמכס במדינת הייצוא. הקונה הוא שנושא בסיכון מאותו הרגע, הוא שאחראי לתובלה הבינלאומית, הוא שלוקח ביטוח (אם הוא רוצה. הסיכון – עליו) ובודאי שהוא אחראי על מכס היבוא לרבות תשלומו.
  2. Free Alongside Ship או בקיצור FAS. לפי FAS צריך המוכר לבצע מסירה בתאריך המוסכם על ידי העמדת הסחורה לרשות המוביל של הקונה מוכנה להטענה על הספינה (ומכאן שמו). גם כאן המוכר אחראי להתרה ממכס והקונה אחראי מכאן והלאה.
  3. Free On Board או בקיצור FOB. לפי FOB צריך המוכר לבצע מסירה בתאריך המוסכם על ידי העמסת הסחורה על אונית המוביל של הקונה (ומכאן שמו). גם כאן המוכר אחראי להתרה ממכס והקונה אחראי מכאן והלאה.

מה שמאפיין את קבוצה F הוא העמדת הסחורה על ידי המוכר לרשות המוביל של הקונה.

ג. קבוצת C כוללת את ה- Incoterms הבאים:

  1. Cost and Freight או בקיצור CFR. לפי CFR (ובניגוד לקבוצה F) חייב המוכר גם להתקשר עם מוביל בינלאומי ולשלם את ההובלה. בדומה לקבוצה F, גם כאן המוכר אחראי להתרה ממכס והקונה אחראי לשאר האלמנטים של המשלוח (נשיאה בסיכון, קבלת הסחורה, ביטוח וכיוצ"ב).
  2. Cost, Insurance and Freight או בקיצור CIF. גם לפי CIF חייב המוכר להתקשר עם מוביל בינלאומי ולשלם את ההובלה. בנוסף הוא אחראי לבטח את הסחורה. ובזה מסתיימים חיוביו.
  3. Carriage Paid To או בקיצור CPT. לפי CPT חייב המוכר להתקשר עם מוביל בינלאומי ולשלם את ההובלה. בדומה לקבוצה F, גם כאן המוכר אחראי להתרה ממכס והקונה אחראי לשאר האלמנטים של המשלוח (נשיאה בסיכון, קבלת הסחורה, ביטוח וכיוצ"ב). מוכר? דומה ל- CFR? מבלבל? אז מה ההבדל בעצם? תשובה בהמשך.

Cost, Insurance Paid To או בקיצור CIP. גם לפי CIP חייב המוכר להתקשר עם מוביל בינלאומי ולשלם את ההובלה. גם כאן הוא אחראי בנוסף גם לבטח את הסחורה ובזה מסתיימים חיוביו.
מוכר? דומה ל- CIF? מבלבל? אז מה ההבדל בעצם? גם לכך תשובה בהמשך. 
ניתן לומר כי מה שמיחד את קבוצה C היא אחריות להובלה הבינלאומית.

ד. קבוצת D כוללת את ה- Incoterms הבאים:

  1. Delivery At Frontier או בקיצור DAF. לפי DAF חייב המוכר גם למסור את הסחורה בנקודת גבול יבשתית מוסכמת ולשאת בהליכי מכס היצוא. למכס היבוא אחראי כבר הקונה כמו גם להובלה משם.
  2. Delivery Ex Ship או בקיצור DES. לפי DES חייב המוכר גם למסור את הסחורה לאחר פריקתה בנמל היעד. 
  3. Delivery Ex Quai, duty paid או בקיצור DEQ. לפי DEQ חייב המוכר לא רק לפרוק את הסחורה בנמל היעד, אלא גם לשחרר אותה ממכס היבוא ולשאת בתשלום דמי המכס.
  4. Delivery Duty Unpaid או בקיצור DDU. לפי DDU חייב המוכר למסור את הסחורה בנקודת יעד, לאחר ששחרר אותה ממכס היבוא. עם זאת, הוא אינו חייב בתשלום דמי המכס. זה על הקונה. שיעשה משהו! לא דומה קצת ל- DAF? תשובה לשאלה זו בהמשך.
  5. Delivery Duty Paid או בקיצור DDP. לפי DDP חייב המוכר למסור את הסחורה בנקודת יעד, לאחר ששחרר אותה ממכס היבוא וגם שלם את דמי המכס. לקונים עצלנים במיוחד!
    נכון דומה ל- DEQ? גם לכך תשובה בהמשך.
    כלומר, מה שמייחד את קבוצה D הוא חובת המוכר למסור את הסחורה בארץ היבוא, ומתוך כך הוא אחראי על כל אלמנט של המשלוח שלפני המסירה והוא שנושא בסיכון בעת ההובלה.

    סיימנו, איפוא, צורת מיון אחת של ה- Incoterms, אבל נשארנו עם כמה שאלות מטרידות. אפילו... קשות. לא? לשם כך נציין אופן מיון נוסף של ה- Incoterms. ניתן למיין את ה- Incoterms באופן מאוד גס לפי אמצעי התחבורה שהם רלבנטיים לו:

    ה- Incoterms הבאים משמשים אך ורק להובלה ימית (ורמז "דקיק" לכך ניתן למצוא במילים Ship, Board ו- Quai המופיעות בשמותיהם): FAS, FOB, CFR, CIF, DESו-DEQ. 
    ה- Incoterms האחרים יכולים לשמש בכל סוג של תחבורה: ימית, אוירית ויבשתית.
    חלוקה זו פותרת את השאלות הקשות והמטרידות שצצו להן במיון לפי האות הראשונה: בעוד ש- CFR משמש להובלה ימית בלבד, קובע CPT תנאים דומים לכל סוגי ההובלה. בעוד ש- CIF משמש להובלה ימית בלבד, קובע CIP תנאים דומים לכל סוגי ההובלה. זהו גם בדיוק ההבדל בין DES לבין DDU ובין DEQ ל- DDP.
    עדיין מבלבל? מסיבה זו מומלץ תמיד להיעזר במי שיש לו הכרות עם ה- Incoterms. סדרת מאמרים זו אינה תחליף ללימוד והכרת הנושא וקבלת ייעוץ!!! יצוין כי הניסיון הרב ביותר בנושא זה מצוי אצל אנשי הובלה ושילוח בינלאומיים.
    המאמר האחרון בסדרה זו יפרט טיפים, טריקים ושטיקים לשימוש מושכל ב- Incoterms. 

    עו"ד ארז מודעי (MBA), בעל משרד המתמקד בעסקאות בינלאומיות, עסקאות בטכנולוגיה ותעשייה, ומיזמים עסקיים שונים. טל': 03-6114-999
למידע נוסף בתחום זה