נשיא איגוד לשכות המסחר במתקפה חריפה על ראשי הערים בתוואי הרכבת הקלה: נהגתם כמעט בהפקרות בהתייחסות לעסקים שנפגעו מעבודות הרכבת הקלה ועבודות התשתיות בעורקי התחבורה הפנימיים – הקרן היחידה שפעלה בת"א – כמעט ואינה פעילה.
איגוד לשכות המסחר יוצא היום במתקפה חריפה נגד ראשי הערים לאורך תוואי הרכבת הקלה, שתושק בשבוע הבא. באיגוד טוענים כי ראשי הערים ת"א, רמת גן, פ"ת, בני ברק, ראשל"צ, חולון ובת ים הזניחו לחלוטין את העסקים שנפגעו מהעבודות שהתארכו הרבה מעבר לצפוי וקוראים להקים מנגנון פיצוי אחיד לעסקים שנפגעו, בדומה למנגנון הפיצוי הניתן לעסקים בתקופות מלחמה.
בפניה דחופה לראשי הערים לאורך תוואי הרכבת, ולחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, טוענים באיגוד לשכות המסחר כי מאז החל פרויקט הרכבת הקלה לפני מס שנים, התעלמה המדינה לחלוטין ממצוקת העסקים לאורך התוואי. עסקים רבים נפגעו כתוצאה מסגירת הרחובות ומירידה דרסטית במספר הלקוחות ובמחזורי העסקאות. במקרים רבים הדבר הביא לסגירה מוחלטת של אותם עסקים וחנויות רחוב. מעבר לכך, במהלך השנים האחרונות עיריות רבות "ניצלו" את עבודות הקמת הרכבת הקלה לצורך ביצוע עבודות תשתית מקומיות כמו שידרוג ביוב, מסלולי אופניים ועוד. מדובר אמנם במהלך מבורך שיתרום בעתיד לתושבי העיר ולעסקים הפעילים בה, אולם בזמן העבודות עצמן נגרם נזק כבד לפעילות העסקית.
קרן הפיצויים היחידה שפעלה – ככל הנראה נסגרה.
באיגוד לשכות המסחר טוענים כי, בהתאם לדו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר האחרון, אף גורם, עירוני או ממשלתי, לא פיצה את העסקים שנפגעו מעבודות הרכבת. עבודות שהתבצעו בקצב איטי במיוחד, כפול מזמן הביצוע של פרוייקטים דומים בחו"ל. זאת כאשר הקו האדום, שיפתח בשבוע הבא, אמור היה להיפתח כבר בסוף שנת 2021. יתרה מכך, מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר עולה כי העיר היחידה בה פעלה קרן פיצויים לעסקים היא תל אביב (כפי שציין מבקר המדינה) אולם גם קרן זו אינה פועלת בשקיפות, אינה מפרסמת את היקפי הפיצוי שניתנו וככל הנראה היא כלל אינה פעילה כיום. המצב חמור עוד יותר לאור העובדה כי בשבוע הבא צפוי רחוב אלנבי, מרחובות העסקים המרכזיים בעיר, להיסגר לתקופה של למעלה מ-4.5 שנים לצורך עבודות הקו הסגול של הרכבת והנזק הצפוי לעסקים ולחנויות הפועלים לאורכו, צפוי להיות גדול.
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יש לבנות מנגנון פיצוי אחיד לעסקים שנסגרו בתקופת הבניה של אחד מהקווים, עסקים שלפני החסימה היו עסקים פעילים. "לרשויות המקומיות אין יכולת כלכלית לממן את הפיצויים המגיעים לאותם עסקים. לכן, בדומה לפגיעה בעסקים בתקופות מלחמה, קרן פיצויים צריכה להיות מנוהלת על ידי ע"י מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים" אומר לין. לדבריו, בסיס הפעילות של הקרן צריך להיות מימון הוצאות הקבועות של העסק – חשמל, שכד, ארנונה ושכר עובדים. בניית מנגנון פיצוי אחיד לעסקים על בסיס ירידה במחזורים ירידה של מעל 25% (בניכוי עונתיות) בתקופה הנדונה. זאת כאשר יש לעשות הפרדה בין עסק הממוקם באזור החסום לבין עסק שממוקם לאורך התוואי.
