סיכום יום עיון - מסחר קמעונאי אל מול רגולציה פיננסית, 12.2.2020

להלן סיכום עיקרי הדברים כפי שנאמרו ביום עיון- מסחר קמעונאי אל מול רגולציה פיננסית שהתקיים ב-12.2.2020

עו"ד רמי סופר, שותף, ראש מחלקת חברות, מימון ותשתיות, משרד גולדפרב זליגמן
אנחנו בעיצומה של מהפכה פיננסית, משנת 2016 ועד היום, במספר ראשי חץ:

• הסדרת פעולות שהיו קרובות להגדרת אשראי – החלפת מטבע, הלוואות P2P (עמית לעמית).
• תקיפה של שני הבנקים הגדולים באמצעות החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל משנת 2017. מייצר עוד מקורות אשראי במשק, כשהמועמדים הבכירים הן שתי חברות אשראי גדולות.
• שירותי תשלום – חקיקה שנכנסה לתוקף בינואר השנה והייתה אמורה להגיע יחד עם חקיקה מקבילה העוסקת במתן רישיון לחברות האשראי אולם זה טרם קרה.

עו"ד אריאל רוזנברג, שותף וראש תחום בנקאות ומימון במשרד

• הרציונל של חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים) הוא לסדר את השוק במבט "מאקרו", חובות רישוי וכל הכרוך בכך (להלן: "חוק המוסדרים").
• בעוד הרציונל של חוק אשראי הוגן הוא הגנה על הצרכן, מניעת עושק של הלווה וכדומה.
• בחוק המוסדרים "מתן אשראי" מוגדר כמתן אשראי דרך עיסוק.
• החריגים בחוק בכל הנוגע למתן אשראי של עוסק אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות, הם: מתן אשראי ללקוח בודד בסכום הנמוך מ-30 אלף ₪, או מתן אשראי למי שאינו צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן.
• צריך לתת את הדעת לעובדה כי פריסת תשלומים ללקוח ללא ריבית אינה בהכרח אומרת שאין עלות, שכן אם אותו לקוח יוכיח שלקוח אחר קיבל "הנחת מזומן" עבור אותו מוצר – זו עלולה להיות מוגדרת "ריבית מוסווית". במקרים אלה לא מחיר המחירון הוא מה שיגן עלינו אלא המצב בפועל, ודי בלקוח אחד שקיבל הנחה על תשלום מזומן כדי לטעון שהתשלום באשראי היה כרוך בתשלום.
• באשר ל"דחיית תשלום", כלומר תשלום שוטף +, אריאל סבור כי קשה לטעון כי כל הסדר מעין זה מהווה אוטומטית מתן אשראי, שכן זו הנורמה ופעמים רבות המטרה היא אדמיניסטרטיבית ולא אשראית (הליך שיש לקיים בחברה מול הנהלת החשבונות). זה לא כתוב בחוק, זו דעה בלבד.
• מתן אשראי יכול להינתן כאמור בחוק גם אגב השכרה של נכס או שירות ולא רק מכירה. כאן צריך לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לשאלה מה מחיר השוק האמיתי של המוצר, האם קימת זכות ממשית לביטול העסקה והאם אופציית המימוש בסוף היא אמיתית.
• למשל, במקרה של ליסינג ממוני - שבו מושכרת לי מכונית ששוויה בשוק 120 אלף ₪ ואני משלם כל חודש 700 ₪ ובסוף התקופה את יתרת התשלום. זה הלכה למעשה מתן אשראי. אם אלך לחברת השכרה לשכירות רגילה של אותה מכונית, העלות החודשית תהיה גבוהה בהרבה מ-700 ₪, כלומר יש פה בלון וזה לא מחיר השוק. גם אין באמת אופציה לביטול העסקה, שכן הלכה למעשה מדובר ברכב שהוא שלי ובבעלותי. זה לא ממש שונה מרכישת רכב תוך פריסה של תשלומים.
• זאת להבדיל ממצב של השכרה רגילה של רכב באופן חודשי לתקופה מסוימת, שאז הרכב לא באמת שלי ואני יכול לבטל את העסקה (גם אם מוגדר בהסכם פיצוי או קנס כלשהו בגין ביטול מוקדם).
• לכן כדאי ומומלץ להגדיר ולאפיין עסקאות מימון בנפרד, ולערוך דיפרנציאציה בין עסקאות האשראי לעסקאות הרגילות – למשל להגדיר שירות שהוא קצת שונה ואז זו מתודולוגית תמחור שונה ולגיטימית מצד עוסק אשר קיימת לו הפררוגטיבה לתמחר את מוצריו כפי שיבחר.

עו"ד אורית קרמר שותפה במחלקת חברות, מימון ותשתיות במשרד

• חוק אשראי הוגן חל על כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות שיוחרגו.
• לא חל על הלוואה שניתנת שלא לשימוש אישי, משפחתי או ביתי, והיא ניתנה ליחיד ולתאגיד במשותף (זאת מכוח תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (החרגת סוגי עסקאות אשראי מתחולת החוק והחרגת הוצאות מגדר "תוספת" משנת 2019).
• ההגדרה של יחיד ותאגיד במשותף יוצרת קשיים כמו במקרה בו אדם שהוא בעל עסק (עוסק מורשה) רוכש רכב. האם זה לשימוש אישי או לעסק? שאלה שלא תתעורר כאשר נרכשת מלגזה.
• חובת הגילוי משמעותית ויש לגלות גילוי מלא לפני החתימה על הסכם הלוואה.
• נתוני אשראי – המאגר כרגע הוא על פרטים בלבד ולא על חברות. זכאי לקבל דו"ח אשראי מלא או חיווי אשראי - נותן אשראי המעביר נתוני אשראי למאגר. לא זכאי לקבל דו"ח אשראי מלא - נותן אשראי בסיכון נמוך (אשראי עד 12 חודשים ולא יותר מ-10,000 ש"ח), לא זכאים לקבל דו"ח אשראי מלא או חיווי אשראי - גופים כגון משכירים, חברות ליסינג, חברות השכרה. לשר המשפטים האפשרות לקבוע גם אחרת לפי המפורט בחוק.
• דו"ח אשראי על לקוח לשם התקשרות בעסקת אשראי עמו - האם כולל גם ערב לעסקה? לדעת אורית, כן.
• חוק שירותי תשלום – חוק שמטרתו צרכנית, להגביר את הודאות וההגינות כלפי הצרכנים המשתמשים באמצעי תשלום מתקדמים: החוק מספק ללקוח כלים שיהיה לו את המידע הנדרש, יוכל להקפיא תשלומים וכדומה...
• החוק חל על כרטיסי חיוב – כרטיסי אשראי וכרטיסים נטענים; אפליקציית תשלומים; ארנק דיגיטלי/אלקטרוני. הנושא של תווי קנייה וכרטיסי מתנה נבחן על-ידי משרד המשפטים.
• החוק מחייב עריכת חוזה בכתב, תיעוד הסכמה, הנגשה ושמירה של החוזה. מעגן את נושא השימוש לרעה - החזר למשלם והגבלת האחריות על המוטב. זו הבעיה עם תווי קניה למשל: איך מחתימים כל מי שיקבל תו קניה על הסכם בכתב? איך מוכיחים שימוש לרעה כשזה לא אישי ולא שמי? כבר במועד החקיקה החריגו תחולה נפרדת לנושא זה, לגבי אמצעי תשלום שמאפשר ביצוע רכישות אצל מספר מצומצם של ספקים וכן (א) נטען עד 1,000 ש"ח או (ב) לא נטען. השאלה היא מה זה מספר מצומצם של ספקים? האם זו הגדרה מספרית כלשהי, או מונח שנועד לאבחן בין רשימה מוגבלת, לעומת האפשרות לשלם לכל גורם באשר הוא.
• משרד המשפטים פרסם ביולי 2019 קול קורא בנושא זה (האם לפטור אמצעי תשלום אלו מהחוק או חלקו) וביקש לשמוע את הציבור.
• יש הסוברים שכל עולם ה- prepaid בסכנה מאחר שהחוק מגדיר כי לא ניתן לחייב לקוח בגין פעולת תשלום לפני קבלת הוראת התשלום. נניח מקרה בו רכשתי שובר תשלום במתנה עבור חברה והיא טרם מימשה את השובר. לדעת אורית טרם נעשתה "פעולת תשלום" אשר מתייחסת למוטב הסופי בפעולת התשלום.
• החוק יחול גם על נותני שירותי תשלום זרים.
• הצעד הבא – פיקוח. פורסם תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (נותני שירותי תשלום) המעגן את חובת הרישיון, למעט מי שהנפיק בעצמו אמצעי תשלום עבורו; מי שהנפיק אמצעי תשלום שיאפשר רכישה אצל מספר מצומצם של עוסקים; מי שהנפיק אמצעי תשלום שמשמש לרכישה של מוצרים/שירותים בהיקף מצומצם או בסכום מוגבל.
• שלוש הגבלות משמעותיות לפי התזכיר: ייחוד העיסוק - אסור לעסוק בעיסוק אחר למעט שירותי תשלום; כספי לקוחות יוחזקו בנאמנות אצל גוף מנהל; לא ניתן לשלוט או להחזיק בתאגיד שאינו עוסק במתן שירותי תשלום יותר מ-10%, אלא אם הוסדר מראש מול המפקח.

עו"ד אלישע קסנר, שותף מחלקת מיסים

• חוק לצמצום השימוש במזומן הוא החוק הראשון המטיל סנקציות גם על אנשים פרטיים.
• החוק בתוקף מיום 01/01/2019, כאשר ניתנה "תקופת הסתגלות" עד ליום 01/10/2019 בה לא הוטלו סנקציות (עיצום כספי/קנס).
• עיקרי החוק: הגבלות על העברות כספים במזומן ועל סיחור בשיקים.
• הגבלות על העברות עסקיות: לא ייתן ולא יקבל עוסק תשלום במזומן בעבור "עסקה" אם מחיר העסקה עולה על 11,000₪. לא ייתן אדם שאינו עוסק תשלום במזומן לעוסק בעבור עסקה אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪. *בעסקאות עם תיירים – המגבלה היא בגין תשלום שעולה על 55,000 ₪.
• לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן העולה על 11,000 ₪ בגין: (1) שכר עבודה; (2) תרומה; (3) הלוואה (למעט גוף פיננסי מפוקח).
• לעניין שכר עבודה, ההפניה בחוק היא לחוק הגנת השכר; ובחוק הגנת השכר יש אפשרות לשכר יומי / שבועי. השאלה: האם ניתן לפצל משכורת חודש למשכורת יומית או שבועית? לעמדת אלישע: יש לבחון את מנהג הענף; שאלה של מלאכותיות – משתנה ממקרה למקרה.
• הגבלות על העברות לא עסקיות: לא ייתן אדם שאינו עוסק לאדם אחר שאינו עוסק תשלום במזומן עבור עסקה אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ש"ח. לא ייתן אדם ולא יקבל אדם במזומן מתנה שסכומה עולה על 50,000 ₪.
• "מזומן": - שטרות / מטבעות שהן הלך חוקי בישראל; וכן מט"ח; במקרה של הפקדת מזומן לחשבון בנק של העוסק - לעמדת רשות המסים, מדובר בעסקה במזומן לכל דבר ועניין ולכן חלות עליה מגבלות חוק המזומן. לעמדת אלישע: העמדה אינה נקייה מספקות. הפקדה במזומן עונה אחר תכלית הוראות החוק – "עקבות" מלאות של הצדדים לעסקה ורישומן, ולכן אין סיבה לאיסור.
• "עסקה": בהתאם להוראות חוק מע"מ – מכירת נכס או מתן שירות.
• "מחיר העסקה"- נבחן לפי התמורה ההסכמית כולל מע"מ; כולל הוצאות נלוות שסוכמו בין הצדדים; ללא קשר לצורת התשלום מזומן / שווה כסף;
• במכירת מספר נכסים: הכלל הוא שמחיר העסקה נבחן עפ"י מחירו של כל נכס בודד. החריג – מחיר העסקה ייבחן עפ"י התמורה הכוללת עבור כל הנכסים אם הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;
• לעמדת אלישע, בהיעדר כל הגדרה אחרת, "הוסכם" = עקרונות חוק החוזים: הצעה; קיבול; גמירות דעת; מסוימות. הרעיון הוא שמדובר באמת במספר עסקאות עצמאיות ולא בפיצול מלאכותי כדי לעקוף את החוק. כל עוד קיימים הסכמי מסגרת, ללא כמויות ידועות מראש, ואפילו אם יוצאת חשבונית מרכזת על כמה עסקאות, אין מדובר בהכרח על "מכירת כמה נכסים בעת ובעונה אחת".
• בעסקה מתמשכת לקבלת שירות: יראו כל תשלום כמחיר העסקה; בשכירות המשולמת באופן תקופתי – יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;
• עסקה אחת בה יש מספר רוכשים ו/או מוכרים: עמדת רשות המסים – מדובר על עסקה אחת ולכן סכום העסקה הינו בהתאם למחיר הכולל של ההסכם. העמדה אינה נקייה מספקות – ייתכן שכל עוד החיובים אינם שלובים יהיה מקום לפצל בין העסקאות השונות.
• מכירה באמצעות סוכן/מפיץ: כאשר השרשרת מורכבת מ- 3 גורמים: מוכר - סוכן/מפיץ/מתווך- לקוח סופי, מהו מחיר העסקה בין המוכר למפיץ? במקרה כזה יש לבחון את מעמדו המשפטי של הגורם האמצעי– האם כל העסקאות נערכות דרכו כ"צינור" או כ-"לקוח".
• תשלום מקדמה ותשלום ביטחון: האם מקדמה היא חלק ממחיר העסקה והאם חלות עליה הוראות חוק המזומן? עמדת אלישע: מקדמה היא חלק בלתי נפרד ממחיר העסקה. יחד עם זאת, השאלה אם ניתן "לפרוס" את המקדמה למספר עסקאות = שאלה עובדתית.
  להבדיל, תשלום עבור ביטחון אינו חלק מ"מחיר העסקה" ולכן לעמדת אלישע לא צריכות לחול בגין תשלום זה הוראות חוק המזומן. לחילופין, ככל שתשלום הביטחון משרת מספר עסקאות, הרי שניתן להחיל עליו את מגבלות חוק המזומן בגין כל העסקאות (פיצול תשלום הביטחון). יש לוודא כי ה"ביטחון" אינו תשלום מוסווה לעסקה.
• המגבלות על שימוש בשיקים: (1) - חובה לקבל/לתת שיק לעוסק ששם מקבל התשלום מופיע כנפרע/נסב. (2) - מגבלה לקבל/לתת שיק לאנשים פרטיים בעבור עסקה/שכר עבודה/תרומה/ הלוואה מבלי ששם מקבל התשלום מופיע כנפרע/נסב. (3) - לא יסב אדם שיק ולא יקבל שיק מבלי ששמו ומספר תעודת הזהות של המסב נקובים בשיק.
• מימוש שיק ביטחון של ערב: נניח מצב בו חייב נותן "שיק ביטחון" של צד ג'. בסופו של יום, הספק מממש את שיק הביטחון. באופן מעשי, לא נעשתה על השיק הסבה של הערב. עמדת רשות המסים: במקרה זה לא מדובר על הסבה אסורה וניתן לפרוע את השיק.

מצ"ב תמונות מהאירוע ומצגות מהכנס לעיונכם