תזכיר חוק ההגבלים העסקיים - בלתי נחוץ, לוקה בתוכנו ונוגד החלטות ממשלה
איגוד לשכות המסחר הגיש בתאריך 28.11.17 נייר עמדה לרשות להגבלים העסקיים, המתייחס לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים (חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז – 2017.
אנו סבורים כי אם יעבור תזכיר החוק במתכונתו הנוכחית, הוא יגדיל את חוסר הוודאות העסקית, ויחשוף את המגזר העסקי בפני סנקציות קשות, אזרחיות, מנהליות ופליליות, בדיעבד.
לעמדתנו, תזכיר החוק איננו עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלת ישראל והוראותיה בנוגע לחובת קיום הליך בחינה מקיף של השפעת הנטל הרגולטורי על המשק, טרם קידום הליכי החקיקה (RIA).
נייר העמדה הוכן על ידי עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט באיגוד לשכות המסחר.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "מדובר במהלך מסוכן של ריכוז כוח רב מדי בידי רשות רגולטורית אחת בעלת סמכויות סטטוטוריות. מהלך של פלישה אל תחום העבודה והאחריות בו צריכים לעסוק משרדי הממשלה וחריגה מסמכות של הרשות להגבלים עסקיים. משום כך הצעת החוק זו משנה את האיזון הקיים היום בין סמכויות ממשלה וכנסת לבין סמכויות של רגולטור. מעבר לכל זאת, מדובר בחנק נוסף של המגזר העסקי."
להלן טענותינו העיקריות:
- לא נעשה הליך של RIA
בהתאם להחלטת ממשלה 2118 משנת 2014, כל הליך חקיקה חדש חייב לעבור הליך של RIA – הליך לבחינת השפעת הרגולציה על המשק והמגזר העסקי. אולם הצעה זו לא עברה הליך זה ולכן מדובר בסתירה להחלטת ממשלה.
- נטל כבד על העסקים
בניגוד לעמדת הרשות להגבלים עסקיים, ההצעה מטילה נטל כבד על המגזר העסקי, שכן התיקון המוצע יגרור אי וודאות גדולה בנוגע למותר והאסור, שתתורגם לעלויות כספיות. מדובר בעיקר לתוספת להגדרת מונופול, שבה ייבחן מונח אמורפי "כוח שוק", שמשליך על כל החוק.
- התנגדות לשינוי שם החוק ושם הרשות
אנו מתנגדים לשינוי שם החוק ושם הרשות מחוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות ורשות התחרות. תפקידה של הרשות הוא מניעה, לא ייזום פעולות לעידוד תחרות. על המדיניות הכלכלית וקידום המשק אמונים משרדי הממשלה, לא הרשות, להם יש ראייה רחבה יותר.
- אין לבצע מדרג בין העבירות השונות בחוק ההגבלים העסקיים
אין סיבה לבצע מדרג בין העבירות השונות בחוק ההגבלים העסקיים. צריך להיות רף אחד לכל העבירות, ובמקרה שהעבירה נעברה בנסיבות חמורות, יש להחמיר בענישה.
- אין להסיר את המגבלה על הסכום המרבי שניתן להטיל כעיצום על תאגיד
אנו סבורים כי אין זה מידתי להסיר את המגבלה על הסכום המרבי שניתן להטיל כעיצום על תאגיד, מעבר לשיעור המקסימאלי של העיצום כאחוז ממחזור המכירות של התאגיד.
צריך שתהיה פרופורציה בין גובה הנזק לבין העיצום שמוטל על התאגיד על מנת שלא נתפתה להטיל עיצומים כספיים של תאגידים בהתאם ליכולתם הכלכלית. לא היכולת הכלכלית היא שצריכה להכריע בעניין העיצום הכספי, אלא חומרת העבירה. עסק לא אמור לשלם מחיר על כך שהוא מצליח ושמחזור המכירות שלו הוא גדול.
- בעד השינוי בפרק המיזוגים אך עם סייגים
עקרונית, אנו רואים בחיוב, כל פעולה שמקלה על המגזר העסקי. הגדלת הרף להודעת המיזוג (למי שאיננו מונופול או שעקב המיזוג ייהפך למונופול) מ-150 מיליון ₪ ל-360 מיליון ₪ היא מבורכת.
יחד עם זאת, חשוב להבהיר, כי אלמנט הוודאות והזמן הם קריטיים למגזר העסקי ותזכיר החוק המוצע פוגע הן באלמנט הוודאות והן באלמנט הזמן בעניין המיזוגים.
