בתגובה לפניית איגוד לשכות המסחר: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יבחן האם חריגות השכר במגזר הציבורי נושאות אופי פלילי וכיצד על המדינה לטפל בנושא

כזכור, לין פנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, לאור הממצאים הקשים שפרסם בסוף חודש אוקטובר הממונה על השכר באוצר, לפיהם ב- 66 מתוך 719 (9%) מהגופים הציבוריים שנסקרו בשנים 2013-2014 קיימות לכאורה חריגות בשכר. בראש רשימת הגופים שחרגו לכאורה: 30 רשויות מקומיות (ביניהן: בית שמש, עיריית חולון, יבנה, ראשון לציון, תל אביב-יפו ועוד), 14 גופים נתמכים (רובם מוסדות להשכלה גבוהה), 6 חברות עירוניות, 3 איגודי ערים, 4 חברות ממשלתיות, 5 מועצות דתיות ו-4 תאגידים (ביניהם רשות שדות התעופה, הרשות לפיתוח ירושלים ועוד).

 נוכח העובדה כי חריגות אלה מעלות אוטומטית את מס הארנונה לכלל הציבור והן חוזרות ונשנות מידי שנה, ביקש לין מהיועמ"ש לבחון האם יש בחריגות אלו היבט פלילי, וכן כי יקבע הנחיות ברורות - מה חייבות רשויות המדינה לעשות על מנת לעקור מהשורש נורמה פסולה זו.

לדברי לין, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, "אנו רואים בחריגת שכר סוג של הפרת אמון חמורה של השלטון כלפי ציבור האזרחים. יש בכך גם משום השחתה של המערכת הציבורית. חריגות שכר פוגעות בהכנסות הקופה הציבורית, בשירותים לאזרח, באזרח עצמו, וחמור מכל – יוצרות נורמה פסולה של עושק הציבור."

לין הדגיש בפנייתו כי "לחריגות השכר גם נגזרות כלכליות נוספות המשפיעות ישירות על כלל הציבור בישראל. כך למשל, נוסחת העדכון השנתית של חשבון הארנונה לאזרחי המדינה ולמגזר העסקי, מורכבת מחציתה משיעור שינוי השכר במגזר הציבורי. אי לכך, כל חריגת שכר, שלא כדין, מתורגמת מיידית להעלאת מס הארנונה של כל אחד ואחת מאיתנו. עונש שמוטל על כל שכבות האוכלוסייה."

"לא די בדיווח שנתי שיגרתי על חריגות השכר. הציבור צריך לדעת כי הממשלה עושה את שנחוץ כדי לעקור תופעה מושחתת זו מהשורש", מסביר לין, "אמנם, בחלק מהמקרים נדרשים מי שקיבלו שכר ביתר, בניגוד לדין, להשיב את הסכומים שקיבלו ביתר, אך קשה להסתפק בצעד מוגבל זה."