המשחק המכור מראש של בחירת מנכ"ל למכון התקנים

שלושת המועמדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר הם: פנחס שחר (51 נקודות), יעקב וכטל ואלי שטיין (48 נקודות כל אחד). למרות זאת, החליטה ועדת האיתור, בהחלטה תמוהה בלשון המעטה, לקדם לשלישייה האחרונה לבחירת הוועד הפועל דווקא את מנחם כהן, שדורג במקום האחרון מבין כל 8 המועמדים פלוס המשיב 3 (מר כהן צבר 38 נקודות), ולהסיר את המועמדות של יעקב וכטל, שדורג במקום השני.

איגוד לשכות המסחר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בקשה דחופה לדון בעתירתו בעניין הליך מינוי מנכ"ל למכון התקנים הישראלי.

הבקשה הוגשה על ידי היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד שלומי לויה והמשנה למנכ"ל האיגוד, עו"ד דן כרמלי.

אל ההליך הקלוקל ורצוף הפגמים של בחירת מנכ"ל למכון התקנים ניתן להוסיף גם אי עמידה בהוראות המפורשות של בית הדין האזורי לעבודה. בהחלטת בית הדין מיום 19.7.15 (סעיף 76 (ג) להחלטתו של כבוד השופט שגב בבית הדין האזורי): צוין: "לאחר קבלת המידע המלא, ועדת האיתור תשוב ותשקול את נתוניהם המשוקללים של 3 מועמדים שקיבלו את ההערכות ואת הציונים הגבוהים ביותר מקרב המועמדים שעמדו בתנאי הסף והגיעו לשלב הגמר".

שלושת המועמדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר הם: פנחס שחר (51 נקודות), יעקב וכטל ואלי שטיין (48 נקודות כל אחד). למרות האמור לעיל, החליטה ועדת האיתור, בהחלטה תמוהה בלשון המעטה, לקדם לשלישייה האחרונה לבחירת הוועד הפועל דווקא את מנחם כהן, שדורג במקום האחרון מבין כל 8 המועמדים פלוס המשיב 3 (מר כהן צבר 38 נקודות), ולהסיר את המועמדות של יעקב וכטל, שדורג במקום השני.


בהקשר זה נכתב בעתירת האיגוד כי "אין הסבר מניח את הדעת להחלטה זו של ועדת האיתור, למעט רצון לסלול את הדרך לבחירה למועמד אחד (מר שטיין) באמצעות הסרת מועמדותו של מועמד חזק (מר וכטל) או פשוט נקמה במר וכטל נוכח העובדה שלא השלים עם ההצנחה של מר שטיין והעז, שומו שמיים, לפתוח בהליך משפטי נגד המכון כנגד הליך הבחירה הפגום והקלוקל ואולי שניהם גם יחד.


התמיהה והפליאה נוכח החלטת ועדת האיתור מתחזקים שבעתיים נוכח העובדה שלמר שטיין, למיטב ידיעתנו, אין כל ניסיון בעבודה מול וועדי עובדים ובמסגרת יחסי עבודה קיבוציים. למר וכטל יש גם יש ניסיון בקריטריונים חשובים אלו, אבל ועדת האיתור לא נתנה לעובדות חשובות לבלבל אותה בדרך למטרה – ההכשרה של אלי שטיין ויהי מה והבאתו, בכל דרך, כמועמד בפני הוועד הפועל ל-"דיון", שהתוצאה שלו ידועה מראש."

עוד נטען בעתירת האיגוד כי: "אין מחלוקת שהחלטת בית הדין האזורי הנכבד הופרה ברגל גסה ובניגוד לקביעה הברורה של בית הדין, לשלב הבא לא קודמו שלושת המועמדים שקיבלו את ההערכות ואת הציונים הגבוהים ביותר.

מכון התקנים הישראלי ממשיך להתנהל כישות עצמאית אוטונומית מחוץ לכללי המשפט המנהלי הציבורי, הקובעת את החלטותיה ללא מתן דין וחשבון וללא כל הסבר ומרשה לעצמה גם לא לעמוד בהוראות ברורות של ערכאה שיפוטית."

עוד אומרים באיגוד לשכות המסחר כי "מכון התקנים הישראלי הוא מוסד ממלכתי, המהווה מונופול. הוא אחראי על ביצוע חלק חשוב ביותר במדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל. מכון התקנים נמצא בצומת של ביצוע החלטות של מדיניות כלכלית של הממשלה ובמוסד כזה קיימת חשיבות מיוחדת למינוי המנכ"ל. המכון בנוי מפקעת של גופים בעלי אינטרסים שונים, ועל כן חשוב שהמנכ"ל יהיה חף מכל אינטרס, זיהוי או שיוך לאחד הגופים. בחירת המנכ"ל חייבת להיות עניינית באופן מוחלט. בחירת מנכ"ל למוסד כזה שונה מהליך של בחירת מנכ"ל בכל חברה עסקית אחרת והיא מחייבת סטנדרטים שונים, מיוחדים במינם, והקפדה יתרה על ניקיון ההליך תוך עמידה דווקנית על כל תג ותו."

באיגוד מדגישים כי הליך בחירת מנכ"ל מכון התקנים, מהרגע שבו כבר נבחרו שלושה מועמדים סופיים על ידי וועדת האיתור, מוביל למסקנה הברורה שהליך תקין, נקי וחף מאינטרסים זרים לא היה כאן, כי אם החלטה ברורה של צד מעוניין, התעשיינים, להצניח אדם לתפקיד רק משום שיש לו זיקה בלתי ניתנת להפרדה לעולם התעשייה תוך רמיסת עיקרון השוויון, פגיעה בשאר המועמדים לתפקיד ואי עמידה בכללי המשפט הציבורי המנהלי.

"מועמד שהוצנח על ידי גורם מעוניין, וחייב את הבחירה שלו לאותו גורם, ברור שיהיה מחויב לגורם שעשה ככל שביכולתו על מנת שייבחר. מראש, הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בלתי אפשרי וכל החלטה שלו תהיה חשודה. בסיטואציה שנוצרה, לא ניתן לתת באדם זה אמון ואמון הוא המצרך החשוב ביותר בתפקיד מנכ"ל המכון".

על כן, אומרים באיגוד כי: "ניגודי האינטרסים המובנים בין הגופים במכון מחייבים שהמנכ"ל יהיה נקי מכל אינטרס, ברמה לעילא ועילא, אולם אם מדובר יהיה באדם "נגוע", ציבור המשתמשים לא יוכל לרכוש לו אמון כאדם שלא קשור לאף סקטור מהסקטורים המרכיבים את המכון. לטעמנו, בנסיבות שנוצרו, קיימת מניעות שאלי שטיין ישמש כמנכ"ל מכון התקנים".

עוד נטען כי הבחירה החוזרת באלי שטיין, שהייתה בחירה ידועה מראש, מלווה רצף של פגמים היורדים לשורשו של עניין ורק מעידים על השליטה של גורם מעוניין, התעשיינים, במכון התקנים. בעתירת האיגוד נכתב בעניין זה: "מבחינת מכון התקנים, הכלבים נבחו והשיירה עברה. השרץ הוכשר והסעד הזמני שניתן בבית הדין האזורי לעבודה היה לא יותר ממכה קלילה בכנף. הכוחנות, הבריונות והתככנות ניצחו ולעזאזל ההליך ההוגן והחובות שחלות על גוף סטטוטורי. התעשייה ממשיכה לשלוט במכון התקנים ולהפעילו כרצונה כמו שמפעילים בובה על חוט".

לכן מבקשים באיגוד לשכות המסחר מבית המשפט להורות על כינוס מחדש של הוועד הפועל, שיבחר מבין שלושת המועמדים הסופיים שהגיעו לקו הגמר בהליך שוויוני, הגון והוגן, לא כולל אלי שטיין.

למידע נוסף בתחום זה