הודעות לעיתונות
|
27/08/2023
על פי בדיקת ה-OECD: ישראל המדינה היקרה מכולן
לין: אין להתפלא על כך שיוקר המחייה בישראל גבוה יותר מכל 40 המדינות החברות ב-OECD. מדינת ישראל אינה נאבקת באמת ביוקר המחייה. היא לא אימצה את תוכנית איגוד לשכות המסחר. היא ממשיכה לכוון את חיציה ליבואנים בעוד שהיבואנים הם אלה שמייצרים פה את תחרות האמת.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תוקף הבוקר את מדיניות ממשלת ישראל בעקבות נתוני ה-OECD שפורסמו היום – "צריך להצטער מאוד על ההישג המפוקפק של ישראל בהתמודדותה השגויה בהורדת יוקר המחייה. היא לא אימצה תוכנית מסודרת, מבוססת ניסיון מעשי כפי שהוגשה לה על ידי איגוד לשכות המסחר. אין התמודדות עם עלויות הנמלים המוטלות על היבוא שהיקפו מתקרב כבר ל-400 מיליארד ₪ בשנה, אין הפחתה אמיתית של עול הרגולציה ואין התמודדות עם שיטת המיסוי המטילה מס בלתי פוסק על רכיב ההתייקרות.
כבר במאי 2023 הגישה לשכת המסחר תוכנית מפורטת לראש הממשלה, המשמש גם כיו"ר הוועדה ליוקר המחייה. התוכנית המוצעת מצורפת כאן. שום סעיף מתוכנית זו לא בוצע.
באיגוד לשכות המסחר קוראים היום לאמץ את תכנית האיגוד להורדת יוקר המחיה, תוכנית אותה הגיש האיגוד לראש הממשלה נתניהו, המשמש גם כיו"ר הוועדה למאבק ביוקר המחייה.
התוכנית של איגוד לשכות המסחר שהוגשה לראש הממשלה נתניהו:
- יעילות נמלי הים בישראל
התחלת לטפל בנושא זה בהיותך שר האוצר. מיפית את לב הבעיה. וכפי שאמרת, הכל עובר דרך נמלי הים. אנו קרובים מאוד להשלמת חזון נמלי הים. בחיפה ובאשדוד מתפקדים 5 נמלי ים; 4 מהם בבעלות פרטית חוץ מנמל אשדוד שהוא עדיין בבעלות המדינה. הבעיה המרכזית היום קשורה בפריקת מטען כללי ומטעני צובר ובאי ניצול מלא של כלל רציפי הים.
אפשר להשלים את חזון נמלי הים. מה שצריך היום לעשות הוא להבטיח ניצול מלא של רציפי הים 7 ו-8 בחיפה ו-27 ו-28 באשדוד. זה קשור בהחלטות שרים בלבד. מתן אישורים לנמלי הים החדשים; ניצול מלא של כל רציפי הים ללא הגבלות מיותרות תוך תחרות חופשית בין הנמלים תבטיח הוזלה של מוצרים. עדיין היום אניות רבות ממתינות זמן רב מחוץ לנמל וזמן רב עוגנות ברציפים לצורך פריקת המטענים. - נטרול המיסים אותם גובה רשות המס על ההתייקרות ומעבר למיסוי כלל היבוא על פי שיטת FOB
באופן אוטומטי גובה רשות המיסים מס ערך מוסף על ההתייקרות. זה בלתי נמנע וטבוע בשיטת המס עצמה. עד תחילת שנה זו גבתה רשות המסים על פי אומדנים 5 מיליארד ₪ על רכיב ההתייקרות בשנתיים האחרונות ובמהלך 2023 היא תגבה 20 מיליארד ₪ על ההתייקרות שהתרחשה בשנתיים האחרונות והמתרחשת עתה בשנה השוטפת.
קשה מאוד להילחם ביוקר המחייה כאשר המדינה עצמה מטילה מיסים על רכיב ההתייקרות במוצרים ובשירותים.
מנגד, שווי היבוא למדינת ישראל במוצרים הוא 106 מיליארד דולר, בערך רבע מהתוצר הלאומי. בחשיבה אסטרטגית צריך לראות בהוזלת כלל היבוא יעד מרכזי. הדרך הנכונה היא לשנות את שיטת המיסוי על יבוא מוצרים. אנו מטילים מע"מ על כל פעולת יבוא. בסיס הערך הוא מחיר המוצרים כולל כל ההוצאות הנלוות בהבאת המוצרים לישראל עד לשחרור המוצרים מנמלי הים בישראל. ערך זה כולל גם מכס על מספר מוצרי יבוא בעיקר בתחום המזון.
מוצע לעבור לשיטת האמריקאית, הווה אומר: הטלת מיסוי על מוצרי היבוא לפי עלות המוצר לאחר טעינתו על האנייה בנמל המוצא (FOB). זה יוזיל מאוד את היבוא וינטרל את המיסוי המוטל על ההתייקרות. מהלך כזה כמובן יהיה חייב להתבצע במשולב עם הרפורמות המוצעות להגברת התחרות ביבוא. - עומס הרגולציה המושת על המגזר העסקי
בעיה זו כבר הוגדרה על ידך אישית לפני מספר שנים. החלטת הממשלה 2118 מאוקטובר 2014 להפחתת נטל הרגולציה בישראל לא בוצעה. כיום יש לנו רשות אסדרה רגולטורית. עוד היום יש יוזמות רגולטוריות חדשות בעיקר מהרשות להגנת הצרכן.
אני מציע לחזור אל עקרונות החלטה 2118 אבל עם פיקוח, בקרה ויותר מחויבות של משרדי הממשלה. למשך זמן של שנתיים לא תהיה שום רגולציה חדשה כאשר החרגה תוכל להיעשות רק באישור וועדת שרים ליוקר המחייה. במהלך שנתיים אלה כל משרד ממשלתי וכל רשות רגולטורית יהיו חייבים להפחית את נטל הרגולציה ב-10% מדי שנה. במסגרת זו תבוטל החובה לסמן את מחירי המוצרים במדבקות ולעבור לשיטה הדיגיטלית המקובלת באירופה. - מכס המוטל על מוצרי מזון
אני מבדיל בין המכס המוטל על גידולים חקלאיים שהוא ברמות גבוהות במיוחד לבין המכס המוטל על יבוא מוצרי מזון.
יש לעבור לביטול מלא ומוחלט של המכס המוטל על כלל יבוא מוצרי מזון. כמובן שאת שאלת המכסים המוטלים על גידולים חקלאיים יש לבצע במסגרת נפרדת. - שינוי שיטת האכיפה בתחום היבוא
גם לאחר רפורמות משמעותיות שנעשו בשנים האחרונות ביחס ליבוא, מגוון מאד רחב של מוצרים נדרש לאישור רגולטורי לצורך היבוא. על אף שמוצרים רבים מיובאים בזכות הרפורמות הללו על בסיס הצהרה, התהליך מצריך עלויות של זמן וכסף שניתן לחסוך ומובן שגם לאחר אותן רפורמות, חלק לא מבוטל מהמוצרים עדיין מצריך תהליך יבוא מורכב ויקר עוד יותר שאינו מבוסס הצהרה.
במדינות המפותחות ובכלל זה באירופה ובארה"ב, הרוב המוחלט של המוצרים אינו מפוקח בהיבטים של בטיחות המוצר בהליך היבוא. הדגש שם הוא על עמידת המוצר בנקודת המכירה בדרישות ולא על עמידה בדרישות ניירת ובירוקרטיה בהליך היבוא.
נכון לפעול כך גם בישראל, כאשר ניתן להתחיל במהלך הדרגתי שבשלב הראשון יחול על כל היבואנים שיעמדו בכללים שתגדיר המדינה. בהקשר זה הפנמת האחריות המוגברת ופעולות נדרשות בהקשר של אבטחת איכות ובטיחות המוצר. - מס הארנונה
מס הארנונה מהווה את אחת ההוצאות המרכזיות של כלל משקי הבית וכלל העסקים בישראל הוא מועלה כללית ובשיעור שווה מדי שנה פרי הצמדה אוטומטית, חציה עליית השכר במגזר הציבורי, וחציה עליית יוקר המחייה. ובנוסף לכך מעניק משרד הפנים אישורים חריגים למספר לא מועט של רשויות. התוצאה היא שמס הארנונה עולה כאשר נעשים הסכמי עבודה משופרים במגזר הציבורי וגם כמובן עם עליית יוקר המחייה. מס הארנונה הוא המס היחיד בישראל המועלה כתוצאה מנוסחת הצמדה. רשות מקומית יכולה להוריד את רמת השירותים ועדיין לזכות בהכנסות גבוהות יותר ממס הארנונה.
אני מציע לבטל את ההצמדה האוטומטית, אם כליל, או לתקופה קצובה. - טיפול במונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה
הרבה דובר על הצורך לצמצם את השליטה של המונופולים במגזר העסקי. אבל מעט מאוד, אם בכלל, מדובר על ההוצאות אותם משיתים המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה כמו חברת החשמל, רשות שדות תעופה, מכון התקנים, רכבת ישראל, רשויות מקומיות, נמל אשדוד.
הטיפול בנושא השפעת המונופולים על יוקר המחייה חייב להיעשות ברמה שווה הן על המונופולים במגזר העסקי והן על מונופולים בבעלות המדינה. - העלאת הריבית הבנקאית
העלאת הריבית הבנקאית כשלעצמה מעלה את יוקר המחייה. היא גם מולידה עיוותים חברתיים בלתי נסבלים. יש לקבוע שהיא מוצתה כמהלך לבלימת האינפלציה.
מה שנדרש כיום זה ריכוז המאמצים בצד העלויות.
