המאבק של איגוד לשכות המסחר בעושק מס הארנונה נמשך: על משרד הפנים לעבור בדחיפות לנורמות עבודה המחייבות את כלל השירות הציבורי

איגוד לשכות המסחר תובע מנציב שירות המדינה לטפל בהתנהלות הבלתי ראויה של משרד הפנים בכל הנוגע לחשיפת מידע על מס הארנונה בישראל

איגוד לשכות המסחר, בראשות הנשיא עו"ד אוריאל לין, הגיש תלונה לנציב שירות המדינה על התנהלות משרד הפנים בכל הקשור למידע על הבקשות שהגישו הרשויות המקומיות לאישורים חריגים לשינוי מס הארנונה:
 
"מדובר בהתנהלות לא נורמטיבית, המפרה ביצוע חובות בסיסיות של משרד הפנים בטיפול בבקשה על פי חוק חופש המידע. ההיפך הגמור מכללי המנהל הציבורי המחייבים רשות ציבורית, ובפרט משרד מרכזי כמו משרד הפנים, שמרכז בידיו שפע של מידע חיוני לציבור הרחב."

לטענת האיגוד, המחדלים של משרד הפנים משתקפים בשני היבטים: "ראשית, השרשת נורמת עבודה קלוקלת של התעלמות מפניות. כנראה שמדובר בדפוס של עבודה של התעלמות שיטתית, תוך הפרת חובת האמונים ונורמות בסיסיות של התנהלות שלטונית.  שנית, מבחינה מהותית, משרד ממשלתי מרשה לעצמו למשוך זמן ולא להעביר חומר. למעלה מרבעון שלם משרד ממשלתי לא מצליח להעביר מידע בהתאם לבקשה שהוגשה לו על פי חוק. מידע שלדעתנו, במדינת ישראל של שנת 2015, חייב שיהיה זמין לכל בלחיצת כפתור."

לין: "מידע שהוא מאוד חשוב לכלל הציבור לא חייב לעבור דרך המסננת המסורבלת של חוק חופש המידע, ומשרד הפנים חייב לפרסם באתר האינטרנט, בצורה מסודרת, את רשימת הרשויות המקומיות שקיבלו אישור חריג. כנראה שלמשרד הפנים יש אינטרס להסתיר, לא לגלות את המידע ולמשוך זמן. אסור להשלים את דפוס התנהלות זה משרד הפנים. "

דעת האיגוד, אין לרשות הציבורית משלה ולא כלום. כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן: "ביחסים שבין  הפרט לבין רשויות השלטון יש להגשמת זכות הציבור לדעת חשיבות ראשונה במעלה. בכך תלוי עצם קיומה של ביקורת ציבורית על פעולת  הרשויות,  ובקיומה של ביקורת זו מותנה אמון הציבור ברשויות עצמן" (בג"צ ציטרין נ' שר המשפטים, פ"ד מח(1) 661 בעמוד 673)

לין: "נוכח הממשלה שתוקם בקרוב והכנסת החדשה, איגוד לשכות המסחר יחדש את מאבקו לבצע את התיקונים ההכרחיים בחוק ההסדרים, אשר יוצרים את התשתית המאפשרת להמשיך את עושק מס הארנונה ולחלק מהרשויות מקומיות להגיש בקשות לאישורים חריגים למס הארנונה.

יחד עם זאת, מדגיש לין, כי ראוי לציין שמספר רשויות פעלו באחריות, וקיבלו אישור להפחית את נטל מס הארנונה, ובכללן ראשל"צ, אשדוד, הרצליה, ושוהם.

 
רקע אופן התנהלות העניינים:
 
יום 14.8.2014 הגיש עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר בקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את המידע בדבר אישורים חריגים בארנונה לשנת 2014. בקשת האיגוד על פי החוק הייתה כדלקמן: "נבקש לקבל לידנו, בהקדם, את המידע הבא בנוגע לבקשות לאישורים החריגים בארנונה, שהוגשו על ידי הרשויות המקומיות לשנת 2014: 1. כמה בקשות (מספר) אושרו, כמה נדחו וכמה טרם נידונו. 2. נבקש לקבל את העתקי האישורים של כל הבקשות, שכבר אושרו ע"י השרים לשנת 2014 על נספחיהן".

ביום 7.9.2014 קיבל נציג מטעם האיגוד, שביקורו במשרד הפנים תואם מראש, רשימה, בכתב יד, ללא לוגו רשמי של משרד הפנים וללא חתימה של גורם כלשהו במשרד הפנים. הרשימה כללה שמות של רשויות, שלכאורה קיבלו אישור חריג לשנת 2014. יתר על כן, בחומר שהועבר אל האיגוד לא הייתה כל התייחסות לבקשת האיגוד באשר לסטאטוס של הבקשות, שעדיין תלויות ועומדות וטרם הוכרע בהן, ככל שיש בקשות כאלו.

לאור זאת, האיגוד ביקש לקבל את המסמך על גבי נייר רשמי של משרד הפנים חתום על ידי בעל סמכות. ביום 15.9.2014 הועברה הרשימה עם הלוגו של משרד הפנים על גבי קובץ וורד. הכותרת של המסמך שהועבר הייתה: "להלן רשימת הרשויות אשר ניתנו להם אישור ע"י שרי הפנים והאוצר שנת 2014". גם במסמך זה לא הייתה כל התייחסות לבקשת האיגוד בדבר סטאטוס הבקשות, שעדיין לא נדונו.

באין התייחסות לבקשה בדבר פירוט הרשויות שעניינן טרם נדון, ניתן להבין מההתנהלות של אנשי משרד הפנים ומלשון המסמך, כי מדובר ברשימה סגורה וסופית של הרשויות המקומיות שקיבלו אישור לשנת 2014 וכי מדובר ברשימה מדויקת. התנהלות אחראית ורצינית של משרד ממשלתי, אם המצב היה שונה, הייתה הוספה של הערה קצרה, כי מדובר ברשימה חלקית ולא סופית וכי קיימות עדיין בקשות שטרם נבדקו וניתנה תשובה בעניינן (נושא שביקשנו לקבל בעניינו תשובה בבקשה ולא זכה לכל התייחסות!!)".

מבדיקה שנעשתה באיגוד, התברר כי המידע שנמסר לאיגוד היה שגוי, לא משקף את המציאות והוא עלול היה להטעות ולגרום לאיגוד לנזקים: ברשימת הרשויות שהועברה לאיגוד אפשר היה למצוא רשויות מקומיות שלכאורה קיבלו אישור חריג, אבל הבדיקה העלתה, כי בקשתן נדחתה (למשל, נס ציונה) ורשויות מקומיות אחרות, שנודע לנו שקיבלו אישור חריג, שמן נפקד מהרשימה (כמו באר שבע).

לאור זאת, עו"ד שלומי לויה פנה לגב' זיוה שרבף, מיחידת חוק חופש המידע במשרד הפנים, עימה היה  בקשר ובה ביקש לקבל תשובות ברורות באשר לאי דיוקים שנפלו ברשימה ולקבל, שוב, מענה, לבקשת האיגוד באשר לשאלה האם קיימות רשויות מקומיות שעניינן טרם נדון. לתדהמתנו, השיבה עוד באותו היום הגברת שרבף, כי מדובר ברשימה לא סופית. לתהייה בדבר אי הדיוקים ברשימה לא התקבל מענה.

ביום 12.11.14 קיבל עו"ד לויה חומר ממשרד הפנים המתייחס להחלטות בעניין האישורים החריגים עד ליום 28 בספטמבר 2014. יתר על כן, בחומר האחרון שהועבר, חתום על ידי הגברת לילי פיינטוך, מנהלת אגף תקצוב, בקרה ופיתוח במינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים היא מציינת בעמוד 2, כי: "בסוף דצמבר 2014 תתפרסם הרשימה המלאה באתר האינטרנט של משרד הפנים, כפי שנעשה גם בעבר". בדיקה שלנו באתר האינטרנט של משרד הפנים במועד המדובר לא מצאה עיגון לדברים אלו. 

בתאריך 3.2.15 שיגר עו"ד לויה פניה אל מר מרדכי כהן מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, בבקשה לקבל מידע על אישורים חריגים לשנת 2014, בהתאם לבקשה שהגשנו על פי חוק חופש המידע בחודש אוגוסט 2014. המועד האחרון הקבוע בחוק להחלטת השרים הוא ה-31 בדצמבר 2014. מדובר בפרק זמן של מעל חודש ימים מאז המועד האחרון לקבלת ההחלטה. אולם המידע טרם הגיע לידי לשכת המסחר עד מועד הוצאת מכתבו של עו"ד לין.

יצוין כי היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר עו"ד שלומי לויה קיבל (5.5.15) תגובה ממשרד הפנים, הכוללת מידע שטרם נמסרו לאיגוד עד היום, אבל עדיין לא עונה במלואו לבקשה שהגיש האיגוד על פי חוק חופש המידע, לרבות בעניין הפילוח וההפרדה בין בקשה להעלאה חריגה שנדחתה במלואה לבין בקשה להפחתה חריגה שנדחתה במלואה ועוד.

יתר על כן, משרד מבקר המדינה הודיע ללשכת המסחר, כי פנה אל משרד הפנים וביקש שיעביר ללשכה את החומר בפורמט המבוקש.

למידע נוסף בתחום זה