איגוד לשכות המסחר הציע לראשי המפלגות תכנית כלכלית שפויה וברת ביצוע, המבוססת על יצירת משאבים נוספים למשק ללא העלאת מסים

"היו לנו הישגים מרשימים בעשור החולף, שהפכו את ישראל למדינה בעלת כלכלה חזקה. אך אנו מאבדים תנופה זו עקב שטף חקיקה, בלתי פוסק וקצר ראות, המעלה תמידית את נטל ההכבדות על המגזר העסקי, מתעלם מציבור העצמאים ובעלי עסקים קטנים, ופוגע קשות במוטיבציה לעשות עסקים בישראל." כך פתח עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, את פנייתו לראשי המפלגות, המתמודדים בימים אלה בבחירות לכנסת, בה הציג בפניהם תכנית כלכלית ברת ביצוע, הכוללת 10 אבני יסוד לניהול מדיניות כלכלית נכונה, שתוביל מחדש את המשק לשגשוג וליצירת מקומות עבודה.

מבדיקת האיגוד, יישום ההצעה יביא לחסכון בהוצאה ולתוספת משאבים בהיקף של כ- 20 מיליארד ש"ח , כתוצאה מצמצום בחצי של הטבות המס הניתנות מכוח חוק עידוד השקעות הון, עצירת רכישת הדולרים על ידי בנק ישראלה המקטינה את הכנסות המדינה, שינוי מבני של המגזר הציבורי והעלאת התוצר לנפש.

לין ביקר את התכניות הכלכליות שהציגו המפלגות השונות ואמר כי הן לא עוסקות בשימוש במשאבים הקיימים וביצירת משאבים נוספים לצמיחת המשק, מבלי להעלות מסים. "לכלכלה הישראלית היכולת להגיע לשיעורי צמיחה גבוהים מאלה שהושגו בעשור הקודם. כדי להשיג זאת יש לגבש מדיניות כלכלית קוהרנטית תומכת מגזר עסקי המחייבת את כל זרועות השלטון, כולל הכנסת, והמציבה את מיצוי הפוטנציאל העסקי שלנו כיעד מרכזי, תוך שילובה עם אחריות חברתית. כאשר צמיחת המשק תחלחל אל כל שכבות האוכלוסייה, היא תהפוך גם ליעד חברתי ערכי".

על פי לין, ניתן לעשות את השינוי, הן בראיה משקית והן חברתית, מבלי להגדיל את הוצאות המדינה ומבלי להרחיב את הגרעון. לצורך כך יש להמשיך בתנופה מחודשת: "זו ההזדמנות לחסל עיוותים ואפליות במשק הישראלי. על כל ראשי המפלגות להתייצב ריאלית מול האתגר. יצירת מקומות עבודה זהו היעד הראשון בחשיבותו בכל כלכלה. חוסנה של החברה יושג אם נדע להתמיד ביצירת מקומות עבודה; להגדיל את השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה ולהעניק תנאי שכר ועבודה הולמים, תוך צמצום הפערים בין ההנהלות לציבור העובדים בכללו".

עשרת הצעדים, אותם מציע לין, מבוססים על ניסיון שנצבר לאורך שנים, תוך נטילת אחריות ביצוע בתפקידי ניהול במגזר העסקי, הציבורי, בכנסת ישראל ובייצוג ארגוני המעסיקים:

1. תרומת השקל החזק: לשקל חזק יש יתרונות רבים למשק ולהכנסה הפנויה של הציבור. כמו כן, על בנק ישראל להפסיק לרכוש דולרים או מטבע זר אחר על מנת להחליש את השקל. רכישות כאלה עולות הון תועפות, גורמות הפסדים לבנק, מקטינות את הכנסות המדינה, והמייקרות את יבוא מוצרי הצריכה, יבוא חומרי הגלם לתעשייה והשקעות.

2. עידוד השקעות הון בישראל: חוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית מבוסס כולו על הולכות שולל, שכן אין זה חוק לעידוד השקעות הון אלא חוק לעידוד הייצוא התעשייתי. מכוח החוק מעניקים הטבות מס בשווי 7.8 מיליארד ₪ לקומץ חברות תעשייה חזקות ומבוססות, על גב כלל המגזר העסקי. יש לצמצם את ההטבות במחצית, לבנות מחדש את החוק על עידוד וקידום הפריפריה, לצד מסלול מיוחד לחברות בינלאומיות זרות התורמות למשק הישראלי.

3. עצירת החקיקה הפופוליסטית: המטילה עוד ועוד הכבדות על המגזר העסקי בתחומי דיני העבודה, הניהול העסקי, הצרכנות, והגנת הסביבה. מדיניות חקיקה נמשכת של אנטי צמיחה, עלולה בסופו של תהליך לשחוק את המגזר העסקי ולגרור את המשק כולו לצמיחה שלילית. לשם דוגמא: * משנת 2000 ועד היום הועברו כ-155 תיקוני חקיקה, חקיקה חדשה ותיקוני תקנות בתחום חוקי עבודה, כולם נגד מעסיקים * ב- 58 חוקים ותקנות בתחום הגנת הסביבה נמצאו לא פחות מ- 785 סעיפים שהפרתם מהווה עבירה פלילית. בחוק פסולת אלקטרונית כ- 28 עבירות פליליות חדשות * בחוקי הגנת הצרכן נמצאו לא פחות מ-62 סעיפים שהפרתם מהווה עבירה פלילית.

4. יש להוריד כליל מסדר היום את ההצעות להעלאת נטל המסים בישראל: התפיסה כי העלאת מסים תגדיל את הכנסות המדינה ותצמצם את הגירעון התקציבי שגויה. תוספת מס רק תפגע בצריכה, תחליש את המוטיבציה לפתח עסקים ותגרום לנסיגה בהכנסות המדינה.

5. הפתרון להוזלת מחירי המזון: הפחתת מחיר מוצרי המזון לא תושג מבלי שיבוטלו כליל מכסי המגן על יבוא מוצרי מזון וחומרי הגלם לייצורם, והמרת מכסי המגן על יבוא גידולים חקלאיים בסובסידיה ישירה לחקלאים.

6. שינוי מבני במגזר הציבורי: תכנית רב שנתית שתאפשר ללא פיטורים את בלימת הגידול היחסי של המגזר הציבורי לעומת קצב גידול האוכלוסייה. כיום מספר המועסקים במגזר הציבורי עומד על למעלה מ- 1 מיליון, ההערכה היא שבתקופה של 5 שנים יפרשו כ- 50,000 עובדים ויגויסו במקומם 25,000 עובדים. מאחר וההוצאה התקציבית על השכר במגזר הציבורי עומדת על כ- 100 מיליארד ₪ (כולל העברות לשכר מורים והשכלה גבוהה), החיסכון הצפוי מהפחתה של כ- 25,000 עובדים יעמוד על כ- 3 מיליארד ש"ח בשנה. זאת מאחר שהשכר הממוצע במגזר הממשלתי עומד על כ- 9,802 ₪ לחודש.

7. עיצוב תקציב המדינה תוך קיום דיוני יסוד, קודם שהצעת התקציב מוגשת לאישור הממשלה על ידי משרד האוצר.

8. השירותים המונופוליסטיים: הקמת רציפי ים חדשים והקמת תחנות כוח פרטיות לייצור חשמל הכרחיים על מנת להוריד את מחיר השירותים המונופוליסטיים הניתנים על ידי המדינה.

9. חיסול עושק מס הארנונה: מס הארנונה המועלה בהתמדה וללא הרף הפך לנטל כבד מנשוא ולרכיב משמעותי בהוצאות של העסקים ומשקי הבית. על כן יש להעביר הצעת חוק לשינוי חוק ההסדרים במשק המדינה, אשר נועדה לבטל את הצמדת שיעור העלאת הארנונה השנתי לממד השכר במגזר הציבורי, להסדיר את הליך קבלת האישורים החריגים להעלאת ארנונה, לאפשר בקרה ופיקוח טובים יותר של הכנסת על פעולות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה האחראים ולהבטיח שההליך יהיה נקי ושקוף יותר.

10. העלאת התוצר לנפש, העומד כיום על 32,504 דולר, לעומת ממוצע ה- OECD העומד על 37,860 דולר: שילוב של מדיניות עידוד יציאה לעבודה והגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה יחד עם ישום מדיניות המאפשרת לכוחות היצירתיים במגזר העסקי להניע את צמיחת המשק, תגדיל את התוצר לנפש ואת משאבי המדינה.

לדברי לין, "אנו דנים במנועי צמיחה, אך אטומים מכדי להבין כי מנוע הצמיחה האמיתי אינו טמון בתמיכות כספיות מן המדינה אלא בריסון וצמצום מגמת ההכבדות הבלתי פוסקת על המגזר העסקי. בלימת מגמות אלה וריסונן הם מנועי הצמיחה האמיתיים. המגזר העסקי אינו זקוק לשום תמיכה מהמדינה, פרט לעסקים חדשים בהתהוות, והוא אף אינו זקוק להגנות. הכיוון צריך להיות הפוך - שחרור המגזר העסקי מהכבדות לא הוגנות ולא מאוזנות, המוטלות מכוח חקיקה או פסיקה, וחשיפתו ללא חשש בפני תחרות פנימית ועולמית".