לין : ראשי המפלגות נמנעים מלהסביר ולהתחייב כיצד ימנעו לאחר הבחירות את המשך עושק מס הארנונה, ובמקום זאת מעדיפים להבטיח הבטחות שספק אם תמומשנה
ראשי המפלגות מתחמקים מלתת התייחסות ותגובה לפניית איגוד לשכות המסחר כיצד בכוונתם לטפל, לאחר הבחירות, בעושק מס הארנונה המועלה מדי שנה על כלל הציבור והמגזר העסקי. זאת עקב פנייה ספציפית של איגוד לשכות המסחר המייצג את החלק הגדול ביותר של המגזר העסקי.
לדבריו, "כנסת ישראל נכשלה כישלון חרוץ בהגנה על הציבור והעסקים. בעוד חברי הכנסת מדברים על יוקר המחיה ויוקר הדיור, הם לא טיפלו בפרצה החמורה במערכת המס בגלל אינטרסים כאלו ואחרים. וזאת על אף דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה וחשף במלוא עוצמתו את הכשל האדיר המתרחש בישראל ללא הצדקה עניינית וכתוצאה משיטה כושלת, המבוצעת ללא שקיפות ראויה ואף במחשכים."
לדבריו, מנגנון העלאת מס זה, הפוגע בכלל תושבי המדינה והעסקים, פועל בשני נדבכים:
הראשון, הצמדה כלל ארצית אוטומטית, מידי שנה, המבוססת חציה על מדד יוקר המחיה וחציה על מדד השכר במגזר הציבורי. "מאחר ומדד השכר במגזר הציבורי כולל גם חריגות שכר בלתי נשלטות ורמות שכר גבוהות מאד, הציבור בכללו נושא גם בנטל העלאות וחריגות אלה." לדוגמא: ההעלאה הכלל ארצית של שיעור הארנונה בשנת 2014 עמדה על 3.36% כתוצאה ישירה שמדד השכר במגזר הציבורי עלה ב- 5.39%, לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 1.34% בלבד.
השני, מסלול ה"בקשות החריגות להעלאת הארנונה" שהפכו ממנגנון שאמור להיות "חריג" למנגנון "נורמטיבי". כך לדוגמא: בשנת 2012, כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו באופן סיטוני אישור גורף להעלאות חריגות של מס הארנונה, בשיעורים שבין 4% ל- 25%. בשנת 2013, אושרו העלאות מס ארנונה חריגות לכ- 50 רשויות מקומיות. בשנת 2014, 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישורים חריגים לשינוי מס הארנונה. בשנת 2015, הוגשו 120 בקשות לאישורים חריגים, בשיעורים שבין 3% ל- 10%.
לין: "כל התהליך של הגשת "בקשות חריגות" ואישורן על ידי משרדי הפנים והאוצר, נעשה בשקיפות מועטה ביותר, במודעות נמוכה של ציבור משלמי המס, ללא פיקוח ציבורי מספיק וללא אישור של ועדות הכנסת – הכול עובר בקו שבין הרשויות המקומיות למשרדי הפנים והאוצר. "
איגוד לשכות המסחר מנהל למעלה משנה מאבק ציבורי בעושק מס הארנונה על-מנת לתקן כשל חמור זה במערכת המס, ואף הכין הצעת חוק שכבר הונחה על שולחן הכנסת ה- 19. הצעת החוק נועדה להסדיר את הליך גביית מס הארנונה, בכלל זה ביטול הצמדת העלאת הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי, להפחית משמעותית בריבית הפיגורים אותה גובות הרשויות, להסדיר את הליך קבלת האישורים החריגים, ולפתוח את התהליך לפיקוחה של הכנסת ולהגביר את השקיפות מול הציבור
