"אוריאל לין, שהיה הממונה על הכנסות המדינה: "על אף הפיתוי, יש להיזהר מאוד מהשינויים במבנה המע"מ כפי שהציע יו"ר ועדת הכלכלה
אוריאל לין, שהיה הממונה על הכנסות המדינה: "על אף הפיתוי, יש להיזהר מאוד מהשינויים במבנה המע"מ כפי שהציע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן. מול ביטול מע"מ על מוצרי מזון קופת המדינה תצטרך למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים כמו העלאת מס הכנסה או מס חברות מה שיפגע בצמיחה".
לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "יש בהחלט כיוונים חיוביים בהצעותיו של יו"ר ועדת הכלכלה כמו ההצעה לבטל את הרגולציה המחייבת לסמן מוצרים באמצעות מדבקות נייר, אלא שיש להיזהר מאוד מהשינויים המוצעים במבנה מס ערך מוסף".
"התפיסה הבסיסית של הנהגת המע"מ בישראל היא שהוא חלק ממחיר המוצר עצמו ומתגלגל לבסוף מבעלי העסקים לצרכן. הוא מונהג ברמה שווה על כלל המוצרים והשירותים. הפטורים היחידים שהונהגו, פרי לחצים קואליציוניים, הם – ביטול המע"מ על פירות וירקות, מכירות בעיר אילת ושירותי תיירות חוץ (סך כל הפטורים בשנת 2023 יגיע לסך של כמעט 8 מיליארד ₪). אם נתחיל בהנהגת שיעורי מע"מ סלקטיביים ע"פ ערך המוצרים זה בהחלט יערער את היסודות של מס חשוב זה שהוא המס השני בחשיבותו" אומר לין.
לדבריו, שיעורי מס ערך מוסף יהיו פרי של תפיסה ערכית והוויכוח על כך הוא אינסופי. "מול הרעיון להפחית מע"מ על מוצרי מזון ישנן הוצאות חיוניות אחרות כמו תעריפי חשמל ומים, תרופות ושירותי השכלה ולמה שעליהם לא נוריד את המע"מ?".
יש לזכור שהמע"מ הונהג כתחליף למיסים עקיפים שונים שהיו מוטלים בזמנו בישראל על הצריכה ויש להמשיך במגמה זו דרך ביטול מיסי קנייה ומכס.
ערעור מס ערך מוסף יחייב את המדינה לחפש מקורות הכנסה אלטרנטיביים. הפתרון הזמין עלול להיות העלאת המיסים הישירים המוטלים על הכנסתו של היחיד או העלאת מס החברות אשר כידוע פוגע קשה בצמיחה.
