לין: קרן הארנונה על אף אישורה בוועדת הכספים עלולה להיות אחת השגיאות הקשות בחוק ההסדרים אשר תתורגם להעלאת עול מס הארנונה של המגזר העסקי כולו.
המגזר העסקי בתוקף הוראות קרן הארנונה ייהפך לא רק להיות מי שמזין את פעילות הרשות המקומית אלא גם מי שאמור להזין את עידוד הבנייה למגורים ברשויות המקומיות החלשות ובפריפריה.
לין הדגיש כיום כי על אף שהקואליציה אישרה את הקמת קרן הארנונה, בדיון שהסתמן כמאבק בין משרד האוצר בגיבוי הממשלה לעומת הרשויות המקומיות החזקות, מי שבשורה התחתונה יהיה זה שישלם את המחיר הוא המגזר העסקי בישראל.
בקבלת החלטות, אפילו יש בהם אלמנט כלכלי חברתי, צריך תמיד להבין את הדינמיקה השוררת בישראל והמכתיבה את התוצאות. ניסיון העבר הוכיח כי מס הארנונה ושיטת העלאתו הם אחד מהרכיבים המשפיעים שלילית על המגזר העסקי ברשויות המקומיות.
על פי השיטה הקיימת היום מס הארנונה עולה אוטומטית וכלל ארצית לרוחב כל המגזר העסקי ומשקי הבית בשיעור שנתי, מחציתו עליית מדד יוקר המחייה ומחציתו מדד השכר במגזר הציבורי. המשפיע המרכזי הוא מדד השכר במגזר הציבורי. בנוסף לזאת, יכולות הרשויות המקומיות לבקש אישורים חריגים המוענקים על ידי משרד הפנים. האישורים החריגים הפכו בזמנו למבול. בשנת 2012 עלו על 140 במספר.
כיום אם לוקחים חלק מההכנסות של הרשויות המקומיות, הן תשאפנה כדבר המובן מאליו להמשיך ולתת את רמת השירותים המקובלת וגם להמשיך ולבצע את תכניות הפיתוח. הן תשאפנה להגדיל את הכנסתן להשלמת החסר בתוקף העברת כספים לקרן הארנונה. ואלה יהיו הלחצים שיקבעו את תמונת המצב.
יש תמיד לזכור שהמגזר העסקי אינו רק כמה חברות ענק. אלה הם מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים הנאבקים קשה כדי לשרוד ומס הארנונה הוא אחד מהרכיבים המרכזיים בעלות העסק; זעיר, קטן, בינוני וגדול.
המגזר העסקי בתוקף הוראות קרן הארנונה ייהפך לא רק להיות מי שמזין את פעילות הרשות המקומית אלא גם מי שאמור להזין את עידוד הבנייה למגורים ברשויות המקומיות החלשות ובפריפריה. וזוהי התוצאה נטו של קרן הארנונה.
ומהצד השני, הרשויות המקומיות החלשות לא כל כך תתאמצנה לפתח עסקים. ועסקים זה תעסוקה. היחלשות של תעסוקה דוחה תושבים חדשים.
על האוצר והממשלה היה לחפש דרכים אחרות לחזק את הבנייה למגורים בתחומי הרשויות המקומיות החלשות ולא לחפש פתרון המשבש סדרי ממשל ובסופו של דבר פוגע גם במגזר העסקי וגם בתעסוקה.
