לין בביקורת על דו"ח בנק ישראל לשנת 2015: ההמלצה להעלאת מסים במצב הנוכחי תוביל למיתון עמוק

על בנק ישראל להוריד כליל מסדר היום את הצעותיו להעלאת נטל המסים בישראל, ואפילו אם הצעות אלה הן פרי ניתוח מאקרו כלכלי תקציבי, אמר לין. "עצם העלאת הרעיון של העלאת מסים כאפשרות ריאלית או תיאורטית, מעידה על כך שבנק ישראל ניחן במטען כבד של חוסר רגישות חברתית ואפילו היעדר הבנה מאקרו כלכלית. העלאת מסים במצב הנוכחי עלולה לגרור אותנו למיתון עמוק".
 
רמת המיסוי בישראל היום היא בשיאה: 18% מע"מ על כל מוצרי הצריכה, להוציא פירות וירקות ושירותי תיירות חוץ; מס ישיר על הכנסות יחידים ברמת של 43%, כאשר רמת ההכנסה מגיעה ל-14 אלף ש"ח; מס חברות ברמה של 26.5%; מס על משיכת דיווידנד ברמה של 30% או 32%; חומות מכס גבוהות על יבוא מוצרי מזון לציבור הרחב; ועוד מסים עקיפים על צורותיהם השונות.
 
לדברי לין: "ברמות מיסוי אלה כל העלאת מס נוספת משמעותה הפחתת כוח הקניה שבידי הציבור ואנטי-תמריץ לפתח עסקים חדשים במדינה, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהם התשתית של המגזר העסקי כולו, והם אלה היוצרים את מרבית מקומות העבודה בישראל".
 
"אם בנק ישראל רוצה להתערב בשיקולי התקציב וקובע שמן הראוי להעלות מסים, עליו להציע הצעות קונקרטיות שתתרומנה באמת לשיפור כלכלת ישראל, ולומר אילו מסים יש להעלות. אבל מול זה מוטב הוא יאמר איזה פטורים לבטל, ואיזה הטבות מס בסכומי ענק לצמצם".
 
לין מציע עוד שהקיצוץ בתקציבים יתחיל בבנק ישראל עצמו, ובפנסיות חסרות האיזון המוענקות היום ליוצאי שירות הביטחון, למערכת המשפט ועוד, וכן להעמיק בפרטי התקציב בצד ההוצאה, כדי לחסל עיוותים וליצור רמה גבוהה יותר של צדק חברתי במדינה.