בכירי איגוד לשכת המסחר ובכירי הקמעונאים בישראל: "לא נאפשר להפלות לרעה את המגזר העסקי המקומי. רק הורדת רגולציה ובירוקרטיה על כלל היבואנים והרשתות תוכל לתרום באמת להורדת יוקר המחייה".
בכנס שהתקיים (יום ג') באיגוד לשכות המסחר השתתפו רמי לוי, איתן יוחננוף, שחר תורג'מן – יו"ר דירקטוריון קבוצת בריל, מאיר קלוגהפט – מנכ"ל שחק נא וסגן נשיא הלשכה, שלום נעמן - מנכ"ל מחסני השוק, עידן גורן - מנכ"ל אושר עד, גלעד ראוך (דקטלון) ועוד. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פתח את הכינוס: "אנחנו מאמצים ותומכים במתווה החדש של משרד הכלכלה שנועד להקל על היבוא אבל מתווה זה חייב לחול על כלל המגזר העסקי. כל מהלך שמשמעותו אפליה לרעה של המגזר העסקי המקומי, לעומת הזרים, הוא פסול. הזכות לתחרות בתנאים שווים היא זכות מוחלטת".
בשבוע שעבר פרסם משרד הכלכלה מתווה להקלה על יוקר המחיה ולפיו יינתנו הקלות רגולטוריות בייבוא מאות מוצרים שונים על ידי רשתות זרות חדשות שיכנסו לפעילות בישראל. על פי המתווה, רשתות הפועלות במדינות מפותחות יוכלו למכור בארץ מגוון רחב של מוצרים, כשהם פטורים מנטל רגולטורי ובירוקרטי שמחייב שמירת תעודת בדיקה לדגם, הגשת בקשות מפורטות מדי משלוח, תשלום על בדיקת הבקשות ואבדן זמן בהמתנה לבדיקת הבקשות. בין השאר מדובר בהקלות על יבוא כלי אוכל ושתיה, מיטות לתינוקות, עגלות ילדים, ציוד אלקטרוני ומוצרי חשמל ביתיים, צעצועים לילדים מעל גיל 3, חומרי ניקוי, כלי עבודה חשמליים ועוד. זאת כאשר אותם מוצרים המיובאים ע"י יבואנים ישראלים ממשיכים להידרש לנטל העודף שהרשתות הזרות פטורות ממנו.
במהלך הישיבה הדגישו כלל הנוכחים כי הם שותפים מלאים למאבק הממשלה להורדת יוקר המחיה, ובכלל זה כניסתן של רשתות זרות, ויעשו את כל הפעולות הלגיטימיות הנדרשות לסייע לממשלה להשיג יעד זה. המשתתפים הביעו תמיכה בפישוט הרגולציה וההקלות על הייבוא כפי שהתוו במשרד הכלכלה אך הביעו התנגדות נחרצת לכך שהקלות ליבואנים, שהם רשתות זרות, יינתנו על בסיס אפלייתי. זה יוצר מצב של תחרות בלתי שווה ובלתי הוגנת לטובת רשתות זרות חדשות. הרשתות והיבואנים המקומיים משרתים נאמה את הציבור בישראל, במגוון רחב של מוצרים ומעלים את איכות החיים בישראל, תוך ניהול עסקיהם בתנאי תחרות. הם לא יוכלו להסכים שתנאי השוויון בתחרות יורעו כנגדם. כל הקלה הניתנת בהליכי הייבוא חייבת להינתן באופן שווה לכלל המגזר העסקי. המשתתפים הדגישו כי מתן הקלות אלה לכלל המגזר העסקי תתרום יותר להורדה ביוקר המחייה.
לין הדגיש כי הבעיה המרכזית, במתווה הנוכחי של משרד הכלכלה, היא חוסר השוויון והאלמנט האפלייתי. "פגיעה בעקרון השוויון מערערת את אחד מהיסודות החשובים בניהול כלכלה חופשית. אותם קשיים עמן מתמודדת רשת זרה המעוניינת להיכנס לישראל מוכרים היטב ומכבידים מאד כבר שנים על עסקים הפועלים בישראל. נכון להתבסס על מערכי אבטחת איכות, מאפייני המוצרים המיובאים ולא על בסיס השאלה באיזו מדינה שוכנים משרדי ההנהלה והאם העוסק הוא רשת זרה או זכיין של רשת זרה".
המשתתפים החליטו כי בשלב ראשון יעלה הנושא בפגישה דחופה עם שר הכלכלה, מר ניר ברקת, ואף על השלכות הרוחב שיש לו על כלל המגזר העסקי בישראל (המגזר הקמעונאי בישראל מעסיק למעלה מ-300,000 עובדים). בקרב המשתתפים היתה הסכמה גורפת כי המפגש הנוכחי נוצר לא כהתנגדות לכניסת רשתות זרות לישראל אלא לטובת צעדים שיתרמו להורדת יוקר המחיה, בינהם, החלת המתווה החדש של משרד הכלכלה על כלל המגזר העסקי.
