לין ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: לעצור את מגמת ההרחבה של תשלום ימי מחלה על חשבון המעסיק

חובה להפסיק את מגמת הרחבת הזכות לדמי מחלה על חשבון המעסיק. יש גבול לעומס אותו ניתן להטיל על המעסיקים הנושאים בעול תשלום ימי מחלה - על אף העדר העובד מהעבודה.  אם רוצים להרחיב את זכויות העובדים לימי מחלה, בבקשה, אולם מכאן ואילך מתוך תקציב הביטוח הלאומי או כחופשה ללא תשלום, כך כתב עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

לדברי לין, "נכון למצב החוקי כיום עובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה בחודש עד צבירה מירבית של 90 ימי מחלה, על חשבון המעסיק. יצוין כי זכות הצבירה הינה חוזרת ומתחדשת  ואיננה חד פעמית. נוסף על כך,  עובד זכאי להיעדר בשל מחלת קרוב משפחה על חשבון ימי המחלה שלו עד 52 ימים על חשבון המעסיק (במחלה ממארת הזכאות עוברת את ה-90 ימים).
 
לאחרונה חלה מגמה המרחיבה עול כלכלי זה רק על כתפי המעסיקים והוצעו תיקונים המרחיבים את הזכות לדמי מחלה. כך למשל:
 
1.      הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת אבהות), התשע"ג–2013 : חמישה ימי מחלה לעובד שבת זוגו ילדה.
 
2.      הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד),תשנ"ג-1993 – תוספת של 3 ימי מחלה על 15 ימי הזכאות הקיימים בחוק  ובנוסף לכך תוספת של 52 שעות היעדרות על חשבון המעסיק.
 
3.      הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון מס' 3) (זקיפת ימי מחלה ללא תלות בגיל ההורה), התשע"ג-2013 – ביטול מגבלת הגיל של ההורה. 
  
עוד ציין לין כי "ביום 1.4.2011 הוגדלו שיעורי דמי המחלה מ-35% ל-50% מהשכר עבור היום השני  והשלישי למחלה, ומ-75% ל-100% מהשכר מהיום הרביעי למחלה. "
 
מעבר לכל זאת אף החלו במגמה של הענקת ימי מחלה בתשלום כאשר העובד כלל אינו חולה – והיד עוד נטויה.
 
לאור נתונים אלה, לין סבור כי "אי אפשר להמשיך ולדון בכל תיקון חוק ספציפי, כעומד בפני עצמו, אלא יש לקיים דיון עקרוני ומעמיק בוועדה עד כמה, אם בכלל, ניתן להגדיל את הנטל של תשלום ימי המחלה על המעסיקים ובמיוחד כאשר העובד עצמו אינו חולה כלל. שיטת הסלמי שאינה רואה את היער כולו חייבת להיפסק."

למידע נוסף בתחום זה