לין ופרנקל לקראת הדיון מחר בועדת הכספים בנושא העלאת מס החברות ל- 26.5%: מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל

לקראת הדיון מחר (27.6) בועדת הכספים של הכנסת על כוונת האוצר להעלות את מס החברות ל- 26.5% התריעו היום עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ושמואל פרנקל, סגן נשיא האיגוד ומנכ"ל ושותף באפסילון בית השקעות, מפני מגמת ההכבדה העולה על המגזר העסקי בישראל ובעיקר על המגמה הברורה המסתמנת של העלאת מס החברות.

אין מדובר יותר בהעלאה של אחוז או חצי אחוז, אלא במגמה ברורה, בקו ישיר של העלאת הנטל על המגזר העסקי כולו. החל מהעלאת מס החברות מה- 24% ל- 25% ועוד אחוז ועוד חצי אחוז . וכל זאת בנוסף להעלאת המס על משיכת דיבידנד ב- 5% שכבר בוצעה, אמרו השניים.
 
לין ופרנקל מזכירים כי בתקופה שראש הממשלה נתניהו כיהן כשר האוצר הוא העביר רפורמה להפחתה הדרגתית של מס החברות מ- 36% ל-  18% , אשר הביאה להכפלת ההכנסות של המדינה ממס החברות ותרם לצמיחת המשק. כך, בשנת 2003 הכנסות המדינה ממס החברות, שעמד על 36%, הגיעו ל- 14 מיליארד ₪ ואילו בשנת 2012 , כאשר שיעור המס ירד ל- 25% , ההכנסות עמדו על 26.3 מיליארד ₪. "בעיני רבים נתפסת העלאת מס החברות כהעלאת מס לעשירים. זוהי תפיסה שגויה. בישראל לא פחות מ- 380,000 עסקים אשר המחזור השנתי שלהם לא עולה על 1 מיליון ₪ בשנה."
 
"את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים: צירוף של מס חברות ברמה של 26.5% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% זהו מס כולל של 48.5%. כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה." 
 
לדבריהם, אין צורך להתאמץ ולחפש אחר מחוללי הצמיחה שכן ברור לעין כי המגזר העסקי הוא מחולל הצמיחה העיקרי של המשק. "רבים מחפשים את מחוללי הצמיחה או מנועי הצמיחה בתקציב ואין הם מבינים כי מנוע הצמיחה האמיתי הוא המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו. הכוח המניע את המגזר העסקי זוהי המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי. מתחילים ללכת כיום הפוך מיסודות המדיניות הכלכלית של השנים 2004-2003 שהניעו את הצמיחה במשק."
 
"מדובר בשגיאה אופטית המונעת כנראה מחוסר ראייה שלמה של הדינאמיקה הכלכלית. העלאת שיעור מס החברות והמס על משיכת דיבידנד לכלל המגזר העסקי לא תתרום לגידול בהכנסות המדינה אלא ההפך. קיים סיכון מוחשי שזה יביא לצמצום בהכנסות המדינה ורק יחמיר את הגרעון התקציבי. הדבר יגרום לכך שההתמודדות עם תקציב המדינה בשנה הבאה תהיה קשה יותר וחמורה יותר", הוסיפו השניים.
 
"מעבר לזאת אנו רואים מגמה חמורה מאוד במבנה התקציב של המשק, של גידול המגזר הציבורי לעומת התכווצות המגזר העסקי. אנו שוב צועדים בכיוון של מבנה משק מעוות, לפיו המגזר הציבורי הולך וגדל מול מגזר עסקי מתכווץ. בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית המדינה ב- 18% , בעוד שמספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו יחס מעוות. על כל 2 עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי. במקום לחשוב על צעדים ממשיים לצמצום המגזר הציבורי מחזקים מגמה זו ומכבידים על המגזר העסקי". 

למידע נוסף בתחום זה