האגף לסחר בינלאומי של לשכת המסחר ת"א והמרכז מציג: השווקים האטרקטיביים לשנת 2012

בפתחה של השנה הקלנדרית החדשה, מפרסם האגף לסחר בינלאומי בלשכת המסחר ת"א והמרכז את רשימת שווקי הסחר הזרים האטרקטיביים לאנשי העסקים הישראליים לשנת 2012. בניתוח המקיף מפורטות ששת המדינות בעלות הפוטנציאל העסקי- מסחרי הנוח ביותר ליבואנים וליצואנים הישראליים וזאת על פי חלוקה יבשתית - אסיה, אירופה ואמריקה.
 
אסיה :
 
1. נפאל
 
על שטח של 147 אלף קמ"ר, שכנה לסין והודו, נפאל היא אחת המדינות היותר עניות ופחות מפותחות, עם אוכלוסיה של מעל 29 מיליון אשר רבע ממנה  מתחת לקו העוני.
 
 
החקלאות מהווה את מקור ההכנסה העיקרי עבור כ 75% מהאוכלוסייה, וכשליש מהתמ"ג. גם התעשייה נשענת בעיקר על עיבוד תוצרת חקלאית. למדינה אפשרות לניצול כוח הידרו-אלקטרי אך פוטנציאל זה נבלם ע"י אי יציבות פוליטית המבריחה משקיעים זרים. כיום עומד היקף הסחר בין ישראל ונפאל על כ 5,234,000 דולר לשנה, מהם 716,000 דולר ביבוא ו 4,518,000 דולר ביצוא.
 
ממשלת נפאל הצהירה לאחרונה על רצונה בחשיפה מוגברת למערב ובכלל זה לישראל. עבור היבואנים מדובר בשוק אטרקטיבי של סחורות דוגמת חלקי כלי טיס, שטיחים , הלבשה וטבק. בנוסף מייצאת נפאל גם מיצים, סוגי בדים שונים וקטניות.
ענפים רלוונטיים עבור היצואנים הישראלים הם ירקות, פירות ואגוזים, מכונות וציוד חשמלי,  מוצרי מזון וציוד רפואי מתכלה.  עד לאחרונה היקף הסחר עם ישראל היה קטן זאת למרות קשרים טובים בין המדינות וביקורי אישים ומשלחות הדדיות. הפעילות התמקדה בעיקר בהדרכה בענפי הבניה, חקלאות, חינוך, תשתיות ומים וכן צבא.
 
פרופיל כלכלי
GDP: 35.8 מיליארד דולר - שירותים כ- 50%, חקלאות כ- 30%, תעשיה 14%
GDP לנפש: 1,200 דולר
גידול בצמיחה: 4.6%
אינפלציה: 10%
אבטלה: 46%
 
הסכמים בילטראליים
הסכם שת"פ מסחרי , הסכם שרותי תעופה, הסכם שת"פ חקלאי.
 
2. וייטנאם
 
כ 91 מיליון תושבים פרושים על פני שטח של מעל 331,000 קמ"ר . פני הממשל החדש הם לכיוון המערב במטרה לשקם את כלכלת המדינה ולקבל סיוע ותמיכה מהמדינות העשירות. ביצוע שורה של רפורמות מדיניות וכלכליות ונקיטת מדיניות מוטת צמיחה, הביאו לצירופה של  וייטנאם ל-WTO ב-2207, ולאמנה הטרנס פאסיפית ב- 2010.
 
החלטת הממשלה ב 2010 להפוך את המדינה למתקדמת טכנולוגית, הפכה את תעשיית המחשוב לשחקן משמעותי בכלכלת המדינה, שתורמת לצמיחת התמ"ג בין 8%-10%. התחום מושך אליו משקיעים זרים רבים. מאידך, אינפלציה דו ספרתית
 
והיחלשות המטבע הביאו את הממשל לנקוט צעדים פיננסיים ע"מ לייצב את השוק ב 2011, דבר שהביא  להאטה כללית בנתוני הצמיחה/תמ"ג  ובהשקעות זרות. היקף הסחר בין המדינות ב2010 עמד על  210 מיליון דולר מתוכם 125 מיליון דולר סך היצוא הישראלי לוייטנאם ו 85 מיליון דולר סך היבוא מוייטנאם.
וייטנאם מייצאת ומייבאת בעיקר משכנותיה במזרח הרחוק, להוציא היצוא לארה"ב. הסחר עם ישראל מועט וחבל כיוון שיבואנים ישראלים יכולים למצוא לא מעט הזדמנויות רלוונטיות בתחום הביגוד וההנעלה, וכן במגוון התוצרת החקלאית העשירה במדינה . עד היום יבאה ישראל מוייטנאם בעיקר קפה, תה, תבלינים, דגים ופירות ים, פירות, אגוזים ונעליים. עבור היצואנים מדובר בשוק של  דשנים, כימיקלים, מכונות, ציוד חשמלי וציוד מחשוב.
פרופיל כלכלי
GDP: 276.6 מיליארד דולר: כ-20% ממנו חקלאות ודיג והשאר מתחלקים בין התעשיה והשירותים.
GDP נמוך לנפש,  3,159 דולר
אינפלציה 9%
אבטלה: 4.4%
ס"ה יצוא : 72.21  מיליארד דולר
ס"ה יבוא: 80  מיליארד דולר
 
 
לדברי רוני רייבר, מנהלת האגף לסחר בינלאומי בלשכת המסחר ת"א והמרכז, "נפאל ובעיקר וייטנאם הינן מדינות אשר יכולות לעניין אנשי עסקים ישראליים המעוניינים לאתר חלופות לסין, הן לייצור והן ליבוא של מוצרים עתירי עבודה. סין כידוע החלה להתייקר בכל התחומים. מלבד זאת, סין מעוניינת היום בקידום תעשיית ההיי-טק ועל-כן איננה מעודדת עוד היום את התעשיות המסורתיות כפי שהיה בעבר. בהקשר זה יש לציין את העניין הרב של ממשלות מדינות אלו בקידום הסחר עם ישראל."
 
אירופה :
 
1. אוקראינה :
 
המשבר הכלכלי של 2008 ואי היציבות הפוליטית הביאו לירידה בהיקף היצור התעשייתי והתמ"ג  ועלייה באינפלציה. למרות זאת, הסכם שנחתם עם IMF והביא
ב-2010 להעלאת דירוג החוב החיצוני והמקומי של המדינה, מספק אמון במדיניות ותורם ליכולת פירעון האשראי שלה. נתונים אלה תורמים לזווית הסתכלות אחרת על המדינה ועל פוטנציאל הסחר הגלום בה.
 
עם אוכלוסיה של כ 45 מיליון, עיקר כלכלתה נשענת על חקלאות, תעשיות כבדות וכימיקלים. נכון להיום היקף הסחר עם אוקראינה עומד על 255 מיליון דולר מתוכם 141 מיליון דולר יבוא ו 114 מיליון דולר יצוא מישראל.  היצוא מתרכז בפלסטיק וציוד חקלאי וכן גם שמנים ומוצרי קוסמטיקה. עבור היבואנים הישראלים שימשה אוקראינה עד היום בעיקר כספקית של ברזל ופלדה וכימיקלים אך אוקראינה מייצאת גם ציוד למכונות ותחבורה, מוצרי דלק ונפט ומוצרי מזון.
 
בין ישראל ואוקראינה קיימים הסכמים לשת"פ בתחומי החקלאות, ההגנה על השקעות, הגנת הסביבה, מדע וטכנולוגיה, שת"פ כלכלי ומסחרי, הסכם הבנות על סחר חופשי והסכם הורדת מכסים. אוקראינה חתומה ב WTO ולקראת חתימה על GTA.
פרופיל כלכלי
GDP: 305.2 מיליארד דולר – ענף השרותים מהווה כמעט 60%, התעשיה כ שליש והחקלאות כ 10% מה GDP
GDP לנפש: 6700 דולר-
גידול בצמיחה: 4.2%
אינפלציה: 9.4%
אבטלה: 8.1%
סה"כ יצוא: 52.19 מיליארד דולר
סה"כ יבוא: 60.9 מיליארד דולר
 
 
2. פולין :
 
פולין מיישמת עקרונות כלכלה חופשית מאז 1990. חברותה ב EU מ2004 הביאה לצמיחה משמעותית בכלכלתה והיא היחידה ממדינות האיחוד שעברה את המשבר הכלכלי עם צמיחת תמ"ג חיובית. על אף זאת התמ"ג לנפש במדינה נמוך משמעותית מהממוצע האירופי ואחוז האבטלה גבוה ממנו.
נתון משמעותי שיש לקחת בחשבון הוא אליפות אירופה בכדורגל ב 2012 שהביאה לגידול של 200% בהשקעה בתשתיות, השקעה שמתוכננת להגיע עד לסך של 45 מיליארד דולר.
בגלל עליה בגרעון התקציבי בסקטור הציבורי, הממשלה התחייבה ב 2011 ליצור רפורמות פרו עסקיות להוריד מיסים ולקדם הפרטה, מה שיצר בפולין אקלים נוח לעסקים.
היקף הסחר בין המדינות 456 מיליון דולר, יבוא ויצוא כמעט שווים בחלקם (237 ו-219 בהתאמה). סך ההשקעות הישראליות במדינה מגיע לכ-2 מיליארד דולר, בעיקר אוניות, נדל"ן מניב, מרכזי קניות, דירות מגורים ומלונות. בין החברות המשקיעות: חברות נדל"ן, עלית, טבע, סופרפארם ועוד. יצוא ישראלי מתמקד בעיקר במכונות וציוד חשמלי, מוצרי תעשיות כימיות, מכונות,ציוד מחשבים ופלסטיק.
 
ענפי תעשיה עיקריים במדינה הם  מכונות לבניין, ברזל ופלדה, מכרות פחם, כימיקלים, בניית אוניות, עיבוד מזון, זכוכית, משקאות וטקסטיל.
 
ישראל מייבאת בעיקר משקאות וכוהל, מיכון וציוד חשמלי/מכני/מחשבים, תכשירי קוסמטיקה וטואלט, ברזל ופלדה.  
כחברה באיחוד האירופי וכמדינת יבוא/יצוא למרבית מדינות אירופה (וסין), פולין חתומה כמעט על כל ההסכמים הבילטראליים. עם ישראל יש לה הסכם מניעת כפל מס, כתב אמנה לקידום השקעות, הסכם לשת"פ בתחום התקשורת והתיירות ושת"פ בין ממשלתיים.
 
פרופיל כלכלי
GDP: 721.3 ביליון דולר – שירותים למעלה מ 60%, תעשיה למעלה משליש וכ-4% חקלאות.
GDP לנפש: 18,800 דולר
גידול בצמיחה: 3.8% -   שירותים-63.5%, תעשיה-33%, חקלאות-3.5%
אינפלציה: 2.6%
אבטלה: 12.1%
סה"כ יצוא: 162.3 ביליון דולר
סה"כ יבוא: 173.7 ביליון דולר
 
3. יוון :
 
פחות מ 11 מיליון תושבים על שטח של 132,000 קמ"ר. יוון, שכלכלתה היתה בין המובילות עד 2009, נפגעה קשות במשבר האחרון, בעיקר בתעשיית הטקסטיל. מדיניות מוניטארית בלתי זהירה גרמה אף היא להחרפת המצב, והאבטלה והחוב הלאומי והפרטי עלו בשיעור גבוה. מדינות האיחוד הבטיחו סיוע בתנאי שתבצע רפורמה כלכלית עמוקה אך צעד זה הוביל למהומות  ולהתפטרות ראש הממשלה. למרות זאת ברור לשלטון החדש כי כדי לצאת מהמשבר, על המדינה לקבל על עצמה את ישום הרפורמות שהובטחו.
כלכלת יוון נשענת ברובה המכריע על שירותים שמהווים כמעט 80% מהתמ"ג, תעשיה כ 18% וחקלאות כ- 3%.
פעילות הסחר עם יוון הינה רבת שנים והיקף הסחר בין המדינות עומד על כ 360 מיליון דולר מהם 194 יבוא ו-166 יצוא. ישראל מייצאת בעיקר כימיקלים, מכונות וציוד חשמלי ומתכות פשוטות. היא גם מייבאת מיוון מתכות פשוטות, כלי רכב ומוצרים צמחיים כמו גם כימיקלים, מוצרי פלסטיק וגומי, מזון, משקאות וטבק.
 
רקע כלכלי
GDP: 318.1 מיליארד דולר
GDP לנפש: 29,600 דולר
צמיחה שנתית: 4.5%
אינפלציה: 4.7%
אבטלה:12.5%
גירעון תקציבי: 10.5% -
חוב ציבורי: 142.8% -
ס"ה יצוא : 20.96 מיליארד דולר
ס"ה יבוא: 46.6 מיליארד דולר
 
לדברי רייבר, מבין שלושת המדינות המוזכרות לעיל, המדינה המפותחת ביותר היא פולין. "פירוש הדבר הוא שהעלויות בה מתייקרות והעידוד הניתן בה הינו רק לסקטורים נבחרים ע"י הממשלה הפולנית. לגבי אוקראינה, המדינה מתאוששת ומתפתחת בקצב מתון אך יציב וסביר להניח שהיא תהפוך בפרק זמן לא ארוך לחברה משפיעה באיחוד האירופי מאחר ויש לה הנתונים לכך. יוון נמצאת כרגע בבעיה כלכלית קשה מאחר  והאזרחים היוונים אינם מוכנים להכיר בבעיה הקשה בה הם נמצאים, ומכשילים את ניסיונות הממשלה לשפר את המצב הכלכלי בו היא נתונה. מאידך, זה הזמן לאתר מפעלים ותחומי השקעה אחרים ביוון בעלות הנמוכה בהרבה מערכם הרגיל."
 
דרום אמריקה :
 

1. בוליביה :

בוליביה שוכנת על שטח של  1,098,581  קמ"ר, עם אוכלוסיה של  10,118,683 מיליון תושבים. היא אחת המדינות העניות באמריקה הלטינית שהתאוששה ממשבר כלכלי קשה מאוד ב- 1980. ולאחר מכן בשנות התשעים אימצה רפורמות שהביאו להשקעות פרטיות, צמיחה כלכלית וירידה באחוזי העוני. השנים שלאחר מכן אופיינו באי יציבות פוליטית, מתיחות בין גזעית והפגנות אלימות נגד תוכניות (שנזנחו) לייצא רזרבות גז טבעי לשווקי האזור הצפוני.
 
למרות המיתון העולמי ב 2009 בוליביה רשמה באותה שנה את אחוז הצמיחה הגבוה ביותר מבין מדינות דרום אמריקה. ב2010 מחסור בהשקעות זרות בתחום הכרייה וההידרוקרבון ועליה במחירי המזון הציבו לכלכלת בוליביה אתגרים חדשים.
ענפי התעשייה העיקריים במדינה הם כריה, צורפות, נפט, מזון ומשקאות, טבק, עבודות יד וביגוד. השירותים מהווים כ 50% מה GDP , התעשייה קצת פחות מ 40%  והשאר חקלאות.
 
בוליביה חתומה על הסכמי סחר עם שכנותיה ועל WTO. היא מייצאת בעיקר גז טבעי, פולי ומוצרי סויה, נפט גולמי, אבץ ובדיל ומייבאת בין היתר פלסטיק, נייר, כלי טיס וחלקיהם ומזון מוכן. יצואנים ישראלים היו יכולים למצוא בה הזדמנויות ושווקים חדשים אם כי מאז מבצע עופרת יצוקה בוליביה ניתקה את יחסי החוץ שלה עם ישראל. בשנים האחרונות היבוא מבוליביה במגמת עליה ועומד על כ-3 מיליון דולר. היצוא מישראל מעל לפי 2, כ 6,315,000 דולר.
 
ענפי היצוא המרכזיים מישראל הם מכונות וציוד חשמלי, מוצרים כימיים ופלסטיק.
ישראל מייבאת מבוליביה בעיקר פירות, אגוזים ופרי הדר, טחינה, לחם, עמילנים, סוכר וממתקים.
 
פרופיל כלכלי
GDP: 47.88 ביליון דולר
GDP לנפש: 4,800 דולר
גידול בצמיחה: % 4.2
אינפלציה:  % 2.5
אבטלה:  % 7.8
סה"כ יצוא: 6.179 ביליון דולר
סה"כ יבוא: 4.922 ביליון דולר
 
לדברי רוני רייבר, מנהלת האגף לסחר בינלאומי בלשכת המסחר ת"א והמרכז, מסקירת השווקים הבינלאומיים ניתן לראות כי קרנה של סין מתחילה לרדת לאור התפתחותה הכלכלית המואצת הגורמת לייקור הסחורות ולהעלאת המשכורות של כוח האדם הזול והאטרקטיבי עד כה במדינת הענק. אנו רואים כי מדינות מזרח אסיה דוגמת נפאל וויאטנם מתחילות לסקרן יותר ויותר את היבואנים הישראליים וכך גם מדינות במזרח אירופה שהיו רדומות עד כה.
 
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "האגף הבינלאומי של לשכת המסחר פועל כל העת על מנת לאתר את השווקים המתפתחים ברחבי העולם, זאת במטרה להביא למיקסום ההזדמנויות עבור המגזר העסקי בישראל. אנו תומכים בחתימה על הסכמי סחר חופשי עם מרבית מדינות העולם איתן עדיין אין לנו הסכמים כאלו, ובעיקר סין, הודו, קוריאה ואוסטרליה.