נשיא איגוד לשכות המסחר בכנס המעסיקים כנס המעסיקים ה-12 של עדיף תקשורת: הרגולציה בישראל היא סיפור מרתק והכי הזוי שיש

"האתגרים המרכזיים שאנחנו צריכים לסמן לממשלה", היה נושא נאומו של עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס המעסיקים ה-12 של עדיף תקשורת בשיתוף התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. בין האתגרים: הביטחון האישי, הצמיחה הכלכלית, עודף רגולציה, העלאת גיל הפרישה פנסיה ויוקר המחיה.
 

הביטחון האישי

האתגר הראשון אליו התייחס לין היה הנושא הביטחוני, בעיקר סביב הביטחון האישי: "אנחנו היום במצב חמור מאוד מבחינת הביטחון האישי במדינת ישראל. הפשיעה גאתה, איבדנו משילות, כל מי שחי היום מבין זאת היטב. נטשנו חבלי ארץ ויש מקומות שבהם אנחנו לא שולטים בכלל והמשטרה לא מעזה להיכנס לשם. זה לא תהליך שהתרחש בשנה או בשנתיים האחרונות, זו שחיקה ממושכת מאז שהוקמה מדינת ישראל", אמר לין.

"אני אומר זאת כמי שהיה חבר כנסת וטיפל בנושא הפשיעה יותר מכל דבר אחר. אין זה משנה כרגע מי יהיה השר לביטחון הפנים. מה שחשוב הוא, מה תהיה יכולתו לשפר את הביטחון האישי בישראל כדי להילחם בפשיעה ולדעת שאנו יוצרים התרעה ויש משילות", הוסיף.

"בתקופה האחרונה, תקופה של ממשלת השינוי, הייתה רק נסיגה. נסיגה חמורה. זאת מכיוון שהשרים לביטחון פנים לא ידעו איך לשנות את תפיסות העבודה המאובנות והמיושנות של המשטרה", הדגיש לין וסיכם: "כדי להיאבק בפשיעה כמו שצריך, אנחנו זקוקים להרבה משאבים, יותר מאשר כל מדינה אחרת מבחינת היעדים והאתגרים העומדים בפנינו".

הצמיחה הכלכלית

לדברי לין, אתגר נוסף איתו צריכה להתמודד הממשלה החדשה, הוא המשך תנופת הצמיחה הכלכלית. "אנחנו הגענו להישגים מפתיעים וחריגים. התוצר שלנו עלה לרמה של 44 אלף דולר לאדם. הייצוא זינק ב-26% ואנחנו כלכלה חזקה. אמנם זה לא חלחל כפי שצריך לכל שכבות החברה ולכל המקומות, אבל ברמת המאקרו אנחנו התקדמנו מאוד ואנחנו חייבים להמשיך את תנופת הצמיחה, והשאלה היא כיצד עושים זאת".

הפתרון שלין מציע: "הדבר הראשון, השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. ככל שמגדילים את ההשתתפות בכוח העבודה, מגדילים תוצר לנפש וזה ברור לחלוטין. הדבר השני, הגדלת הפריון. הגדלת הפריון בעזרת השקעות הוניות שאתה משכלל קווי ייצור, אוטומציה וכל הקשור בכך – מתייעל ומפיק יותר באמצעים שקיימים אצלך".

עודף רגולציה

כדי להגדיל את הפריון, סימן לין את האתגר הנוסף והוא המאבק בעול הרגולציה. "המנהלים לא יוכלו להתפנות לעסוק בהעלאת הפריון אם לא נוריד את עול הרגולציה במדינת ישראל. הרגולציה בישראל היא סיפור מרתק והכי הזוי שיש, ואני אומר זאת כמי שהיום אחראי על גוף שכל הזמן נאבק ברגולציה", הסביר לין.

"במדינת ישראל יש עודף רגולציה. הרגולציה היא חיובית, אתם מכירים את זה מהתחום הפיננסי, אי אפשר בלי שום רגולציה, אבל אני מדבר כרגע על עודף רגולציה. ממשלת ישראל החליטה על תכנית 2118. על פי התכנית, במשך חמש שנים היה צריך להיות הורדת נטל הרגולציה הכולל במדינת ישראל ב-25%. זה לא קרה. חוסר הסמכותיות של הממשלה, השר שרוצה להיות פופולרי ומקדם חוק שהוא חושב שפופולרי ולא עוצרים אותו, רשויות רגולטוריות שקיימות כמו הרשות להגנת הצרכן שחושבות איך לייצר עוד רגולציה".

העלאת גיל הפרישה ל-70

הפתרון הנוסף שהציע לין על מנת להמשיך את הצמיחה, מתקשר לפנסיה. "מבחינת צמיחה, כאן אנחנו מדברים על גיל הפנסיה. עקבתי אחרי כל הוועדות והדיונים להעלאת גיל הפנסיה בישראל. אנחנו הגשנו המלצה להעלות את גיל הפנסיה לאישה ולגבר לגיל 70. אמנם זה מעורר שאלות נוספות שאתם מכירים אותן היטב וגם קשור בשאלה באיזה גיל אתה זכאי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי, אך את כל הדברים האלה ניתן לפתור. בגיל 70 אנשים עדיין צעירים, מלאי כוח, מלאי יכולת עבודה, מדוע לא לתת להם הזדמנות להגדיל את ההכנסה שלהם וגם להעלות את הפנסיה. עד גיל הפנסיה יהיו חיים מעניינים יותר".

יוקר המחיה

הנושא האחרון אותו הזכיר לין היה יוקר המחיה, ונתן כדוגמה את התנהלות הנמלים: "חייבים לדעת להתמודד עם נמלי הים כאשר מדברים על יוקר המחיה. בשנה אחת אנחנו מייבאים מוצרים לישראל בהיקף של 85 מיליארד דולר. שיטת העבודה בנמלי הים מתנהלת גרוע. לא מנצלים רציפים קיימים כי הממשלה לא נותנת היתר לנמלים החדשים לנצל רציפים חדשים. הנמלים הוותיקים עובדים בתת-תפוקה כי לא רצו לקחת כוח אדם זמני. יש מחקרים ש-70%-60% מיוקר המחייה הוא פרי עבודתה של ממשלת ישראל ולא של המגזר העסקי. למגזר העסקי יש אחריות, אך מה שמאיץ את יוקר המחיה, אלה פעולות הממשלה ומחדליה", הסביר לין בדבריו.