מנהלים, ייתכן והחברה שלכם נחשבת כמפרת חוק

אף שהפרת החוק או פעילות ללא רישיון גוררות הטלת עיצום כספי וכן אחריות פלילית, גופים רבים אינם מודעים להשפעתו הישירה של החוק על פעילויותיהם העסקיות. אחרים, בדרך כלל אלו שחושבים שהחוק רלבנטי לחלפני כספים בלבד (צ'יינג'ים), אינם מודעים לכך שבכל הנוגע לנותני האשראי נכנס החוק לתוקף כבר ביום 01/06/2017, ואילו עבור נותני השירותים בנכסים פיננסיים ייכנס החוק לתוקף ביום 01/06/2018.

בינתיים, את השלמת הליכי הרישוי יש להשלים עד לסוף חודש דצמבר 2017. האם אתה ערוכים לכך? המשמעות האופרטיבית מבחינתכם היא כי ייתכן ונותרו לכם ימים אחרונים למלא את חובתכם ולפנות לרשות שוק ההון בכדי להסדיר חוקית את פעילות החברה.

מפליא ככל שהדבר יישמע, בימים אלו אנו מתקשים לסיים שיחות עם לקוחות מבלי שמתברר כי הלקוח אינו מודע לכך שפעילותו מחייבת קבלת רישיון. המחשבה המקובלת היא שהחוק תופס רק "צ'יינג'ים" אולם זוהי תפיסה שגויה. מאחר וכיום ההגדרה של "אשראי" כל כך רחבה, כל מי שיש לו פעילות של אשראי מכל סוג חייב לבדוק עצמו אם הוא לא נדרש לקבל רישיון. עם הפנים קדימה – גם העיסוק במטבעות כדוגמת קריפטוגרפים, דוגמת הביטקוין יחייב ברישיון, ובכך החוק החדש הוא המתקדם ביותר בעיסוקו במטבעות אלה כיום.

כדי לדעת האם עליכם להוציא רישיון לפעילותכם - וללא קשר לתחום עיסוקכם (בין אם בתחום הנדל"ן, פיננסים, היי-טק, בלוקצ'יין ומטבעות וירטואליים) - עליכם לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:

האם אתם נותנים אשראי או הלוואות לתאגידים או יחידים? האם אתם ערבים לחוב של אחר? האם אתם נותנים אשראי לספקים שלכם כנגד קבלת התשלום מלקוחות הספקים? האם אתם נותנים לצרכנים אשראי שנעשה אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות של אחר? האם אתם מנהלים או שומרים (גם בכספת) מזומנים, שיקים, פיקדונות כספיים, ניירות ערך, מטבעות וירטואליים (מטבעות קריפטוגרפים כדוגמת ביטקוין או את'ר)? האם אתם מחליפים איזה מהנכסים האמורים בנכס אחר לרבות פדיון, פריטה, המרה, מכירה או העברה?

אם התשובה לאחת משאלות הינה חיובית – ייתכן וגם אתם נכנסים תחת הגדרת החוק ונדרשים עתה בקבלת רישיון מרשות שוק ההון.

נדגים את הבעייתיות באמצעות מספר דוגמאות שעשויות לחייב ברישיון: כל בעל עסק, שנוהג באופן תדיר לתת הלוואות לצדדי ג', עשוי להידרש לקבלת רישיון; עמיל מכס שערב לקיום חובו של לקוח שמבקש לשחרר סחורה מהמכס, עשוי להיחשב ככזה שחייב ברישיון; חברה למכירת מוצרים, שיש לה חברה-בת ייעודית שמעניקה אשראי לקונה המוצרים מחברת-האם, עשויה להיחשב ככזו שחייבת ברישיון; חברות שנותנות שירותי פקטורינג; השכרה (ליסינג) על דרך של מימון; קרנות שאינן משקיעות במניות של חברות מושקעות אלא מעניקות להן אשראי, עשויות להידרש לקבלת רישיון; חברת שמירה בהיסעים שמאפשרת רכבים ממוגנים לשמירה על מטבעות מיעד אחד לאחר, עשויה להידרש לרישיון; חברה שנותנת שירותי שמירה על מטבעות או נכסים פיננסיים אחרים עשויה להידרש לרישיון – כל אלו ואחרים נדרשים לבחון בדחיפות אם מתחייב להגיש בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי, על אף שנראה שחובה זו אינה ברורה באופן אינטואיטיבי.

לסיכום: אנו ממליצים לכל חברה העוסקת במתן אשראי, או הנותנות שירותים בנכסים פיננסיים, לעשות בדק בית דחוף ולבחון באופן מעמיק את תחולתן של הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, על מנת לבחון האם פעילותה מחייבת פנייה ובקשת רישיון לפי החוק.

אף שהנושא מצוי כיום בחיתוליו, הניסיון מלמד כי הליך קצר יחסית בדרך כלל של בדיקה במסגרתה נלמדים העיסוקים של בית העסק, אופן הפעולה בעיסוקים אלה, מי הלקוחות וכיו"ב מאפשרים לקבוע אם נדרש לפנות לקבלת רישיון אם לאו. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שהוקמה אך לא מזמן, מרכזת את הטיפול בבקשות. במקום בו חל איחור בפניה לרשות, מומלץ לערוך פניה במהירות האפשרית על מנת שלא להיחשף לאכיפה מצד הרשות.

מומלץ לפעול בנושא בהקדם ורצוי לפני סוף השנה - המועד אותו קבעה רשות שוק ההון כמועד האחרון להגשת מסמכים לקבלת רישיון.

עו"ד אופק, שותף במשרד מ. פירון ושות' משמש כראש מחלקת שוק ההון: בתי השקעות וגופים מוסדיים.