הדרך להשיב את המשק אל מסלול הצמיחה

מדינת ישראל יכולה להגיע, ללא שום ספק, לשיעורי צמיחה של 5% ויותר לשנה, ולשמרם. שיעורי צמיחה יכולים להישמר גם 20 שנה, כפי שהוכיחה אוסטרליה, באמצעות שורה של צעדים כלכליים ומדיניות נכונה.

הירידה החדה בשיעורי הצמיחה בישראל ב- 4 השנים האחרונות, כולל בשנה הנוכחית, עולים למדינה במחיר כבד. בשנים אלה הפסדנו כ- 138 מיליארד ₪  במונחי תוצר עסקי וכ- 41 מיליארד ₪ במונחי הכנסות המדינה ממסים. 

הצמיחה הכלכלית נבלמה על ידי המדינה, הנוקטת בשלושה תהליכים שליליים, ללא חזון וללא איזון: 

הראשון, חקיקת הכנסת השופעת. תחומים כמו דיני עבודה, פגיעה בזכויות היסוד של המעסיקים, הגנת הסביבה, הגנת הצרכן ועוד. לא מדובר בחוקים בודדים, אלא בשפע של לא פחות מ- 200 חוקים חדשים שפוגעים קשות בפעילות המגזר העסקי.

השני, הרגולציה. עודף הרגולציה מתבטא במחנק, במגבלות ובמחסומים שמוטלים כיום על המגזר העסקי בישראל, ובשלל הפעולות שעל המגזר העסקי לבצע מתוקף החלטות הרגולטורים למיניהם, להם הוקנתה סמכות סטטוטורית.

השלישי, הביורוקרטיה. ביורוקרטיה איננה רגולציה, זוהי רמת השירות ותרבות השירות הניתנת למגזר העסקי על ידי המגזר הציבורי.

עלינו להודות כי המדינה כשלה בטיפול בשלושת התחומים הללו. לממשלה אין שליטה על החקיקה בכנסת או על הרגולטורים למיניהם. כלל ההחלטות שהתקבלו עד כה להפחתת הרגולציה כשלו מחמת חוסר אפקטיביות, וגם הטיפול בביורוקרטיה הוזנח. נציבות שירות המדינה אינה מבצעת את תפקידה, וגם מנכ"לי משרדי הממשלה אינם פועלים כיאות לצמצום הביורוקרטיה.

ואם לא די בכך, בעיה נוספת היא בנק ישראל, שאינו ממלא את תפקידו בתחום עידוד הצמיחה. מפעם לפעם משמיע בנק ישראל הערכות על ליקויים, אולם הוא מעולם לא הציב מראה מול מקבלי ההחלטות, שתדגיש בפניהם כיצד באות לידי ביטוי החלטותיהם, שהצטברו ב- 15 השנים האחרונות, במונחי תוספת עלות וזמן ניהול למגזר העסקי. בפעילותו ניכרת היעדר ראייה כוללת והיעדר הבנה של המתרחש במגזר העסקי, ושל השפעת ההכבדות בשלושת התחומים לעיל על פעילות המגזר העסקי.

חשוב להדגיש, לא מדובר על ענייני מאקרו הנוגעים למתרחש בעולם או על סחר גלובלי. על קובעי ההחלטות להתעורר ולהכיר את מבנה המגזר העסקי וכיווני התפתחותו. בעודם חיים באשליה לפיה ייצוא מוצרי צריכה הוא מנוע הצמיחה של המשק, הוכח זה מכבר שדווקא ייצוא שירותים הוא המנוע האמיתי, הגדל בקצב שעולה בהרבה על זה של ייצוא מוצרים.

המגזר העסקי בישראל חזק, בעל אמביציה, אנרגיות ודחף לפעולה. המגזר העסקי אינו זקוק לסיוע תקציבי, אלא רק טיפול נאות באותם שלושה תחומים. רק באמצעות טיפול ראוי זה תשוב מדינת ישראל לשיעורי צמיחה שנתיים של 5% במהרה.

מאמר דומה פורסם בגלובס 5.12.16