האם עדיין אפשר להיכנס לאפיק הקונצרני?
ברבעון הראשון של 2013 נרשמו גיוסי שיא לקרנות הנאמנות האג"חיות. בעיקר, נרשמה ריצה של המשקיעים לעבר האפיק הקונצרני. ככל הנראה, השילוב של הפחד מהאפיק המנייתי וחוסר האטרקטיביות של האג"ח הממשלתיות, הוא שדחף את המשקיעים להעלות את הסיכון וללכת לעבר הקונצרניות. מטבע הדברים, כשיש נהירה שכזו, המחירים עולים והתשואות לפדיון יורדות.
למרות האופוריה של הציבור, חייבים להזכיר כי השנה נפתחה כאשר ל- 11% מהחברות מוצמדת הערת "עסק חי", מה שאומר שהמשך פעילותן נמצאת בסכנה ממשית. יותר מזה, לאחרונה ראינו חברות נוספות, כולל חברות מובילות במשק, שנאלצו להיכנס לתהליך של הסדר חוב. בשביל לשרוד הן יצטרכו לגייס חוב חדש בתנאים לא אופטימאליים בהם נמצא שוק ההנפקות המקומי. במצב כזה, אנו סבורים כי התשואה הנוכחית בה נסחרות מרבית האג"ח הקונצרניות אינה מצדיקה את הסיכון.
גם בחו"ל ראינו מגמה דומה, כאשר המרווחים בין האג"ח הקונצרניות לממשלתיות המקבילות הצטמצמו מאוד. חלק מהחברות אף החלו להנפיק רכיבי חוב היברידיים, כאלו המשלבים אלמנטים של חוב ושל מניות. אמנם מעבר לים אפשר למצוא אג"ח של חברות בעלות דירוג גבוה יותר, שקיפות גדולה יותר בכל מה שנוגע למיקומנו בקרב הנושים האחרים של החברה, ובעיקר מגוון רחב יותר של חברות ממגזרים שונים, אולם גם שם חלון ההזדמנויות באפיק האג"חי קרוב לסיומו.
באפיק הממשלתי בחו"ל התמונה דומה, וגם שם התשואות אינן אטרקטיביות. זה לא מפתיע לאור העובדה שהתמונה הכלכלית בעולם ממשיכה להיות מורכבת. ארה"ב למשל, הולכת צעד קדימה וחצי צעד אחורה - הצריכה הפרטית מתגברת והפעילות בשוק הנדל"ן מתרחבת, אולם נתוני האבטלה והתעסוקה עדיין מדשדשים. גם תוכנית קיצוצים לטיפול בחוב העצום של המדינה עדיין לא הושלמה. בשווקים המתפתחים נצפית האטה נוספת בצמיחה והאינפלציה מרימה את הראש ומכבידה עליהן. כל זאת, כאשר ברקע אנו רואים את הדעיכה של גוש האירו, שמרביתו שקוע במיתון.
הבעיות מעבר לים מחלחלות גם אלינו, וברבעונים האחרונים אנו רואים התחזקות בהאטה במשק הישראלי. לשמחתו של הנגיד, האינפלציה בתקופה האחרונה נמוכה יחסית, מה שמגדיל את חופש הפעולה שלו בנוגע לריבית במשק. הכוונה היא בעיקר לגבי הורדות ריבית, שהרי כל עוד ימשך הדשדוש של כלכלות העולם והריביות מעבר לים יישארו ברמה נמוכה, הנגיד יתקשה להעלות את הריבית בארץ.
המשמעות היא שתשואות האג"ח הקצרות ימשיכו להיות לא אטרקטיביות. מצד שני, האג"ח הארוכות דווקא נסחרות בתשואות יפות, גבוהות בהרבה מאלו של המקבילות הזרות. עד לאחרונה, החששות מהתרחבות הגירעון מנעו את ירידת התשואות באפיק הארוך, אולם כעת כשהממשלה החדשה הציגה תוכנית קיצוצים מגובשת שצפויה למנוע זאת, התשואות החלו לרדת. לדעתנו, עקום התשואות עדיין תלול מידי וצפוי להתיישר בהמשך, כך שאנחנו מעדיפים להגדיל את שיעור ההחזקה באג"ח ממשלתיות במח"מים הארוכים על פני האג"ח הקצרות שאינן אטרקטיביות היום.
הקטע הינו מתוך הסקירה החודשית של בית ההשקעות אלטשולר שחם לחודש מאי 2013.
הערות משפטיות:
*העבודות המוצגות באתר זה הינן עבודות מחקר שהוכנו על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם בע"מ ו/או מי מטעמה, והן בוצעו בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. **המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. *** המידע המוצג באתר הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. ****החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ***** אין באמור במסגרת המידע באתר כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.
