עושים סדר בארנונה?

הנוסחה לקביעת מס הארנונה קבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה, ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב מ-50% ממדד השכר במגזר הציבורי ו-50% מעליית מדד המחירים לצרכן.

 לקביעת העלאת הארנונה לשנת 2014 נמדד כי יוקר המחיה עלה ב-1.34%, אבל מדד השכר הציבורי עלה ב-5.39%, לפיכך העלאת הארנונה נקבעה על 3.36%. יתרה מזאת, לשנת 2016 מדד יוקר המחיה ירד ב-0.5% אך השכר הציבורי עלה ב-3.05% ולכן בכל זאת תהיה העלאה בארנונה של 1.27%. "כאשר יש חריגות שכר שלא כדין במגזר הציבורי, כל הציבור בישראל נאלץ לשלם יותר על הארנונה."

בנוסף, לין הזכיר את המסלול להעלאת הארנונה באישור חריג, ללא שקיפות, ללא אישור כנסת ישראל וללא דיון ציבורי. "בשנת 2012 הציפו את משרד הפנים האישורים החריגים, והוא נתן בתמורה אור ירוק לאישורם.מסלול ה"בקשות החריגות להעלאת הארנונה" הפך ממנגנון שאמור להיות חריג למנגנון נורמטיבי."

 על פי נתונים שפורסמו על ידי יחידת המחקר בכנסת ישראל, בשנת 2013 סך הגביה של הארנונה עמד על 27 מיליארד ש"ח, עליה של 160% בחיובי הארנונה מאז 1997. "כל העלאה בארנונה המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה מדי שנה."