הוקמה ופועלת "ועדת אימוץ" לתקינה בין-לאומית בארץ
יוסף טמלר*
חוק התקנים, התשי"ג - 1953, קובע כי בארץ מכון התקנים הישראלי והוא בלבד רשאי לקבוע מפרט או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי, כי הוא יכול לפרסם כל תקן בדרך הנראית לו והודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.
הכנת התקנים הישראליים נעשית במכון התקנים הישראלי, בועדות תקינה (ועדות תקינה מרכזיות, ועדות טכניות וועדות מומחים) לפי - כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ"א - 1991, שפורסמו על ידי המכון מכוח חוק התקנים, ואושרו על ידי שר התמ"ת (היום שר הכלכלה).
תקינה ישראלית יחודית המפלה את היבוא
במשך שנים רבות מאז קום המדינה הוכנו בארץ, במכון התקנים הישראלי ופורסמו על ידו, תקנים ישראליים יחודיים רבים, ששימשו כחסם יבוא למוצרים שעמדו בדרישות התקינה הבין-לאומית אך לא עמדו בדרישות התקינה הישראלית.
התנהלות זו של המכון הושפעה בעיקר על ידי נציגי התעשייה המקומית בהנהלתו ובועדות התקינה שלו והיתה בתמיכתה של הממשלה עד תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, אז הוחל בתהליך חד צדדי על ידי הממשלה של חשיפת המשק לתחרות מחו"ל.
בינואר 2000 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקנים, אשר קבע כי "בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין לאומית אשר נוהגת בקרב מדינות מפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם".
עוד נקבע בחוק כי רק "בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים יחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית...., תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן".
בפועל גם לאחר פרסום התיקון הנ"ל לחוק התקנים במכון התקנים הישראלי במקרים רבים לא אומצו תקנים בין-לאומיים או אומצו תקנים בינלאומיים אך עם סטיות לאומיות(ND) רבות לא מוצדקות ולא מנומקות כראוי כמתחייב מחוק התקנים.
בדו"ח מבקר המדינה מס' 65 א', שפורסם בשנת 2014, בנושא חסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין, נקבע כי "מצב שבו רק 5% מהתקנים הרשמיים הבין-לאומיים המאומצים בישראל אומצו כלשונם, על אף הוראות החוק שלפיהן רק בנסיבות מיוחדות ישונו תנאים מתקנים בין-לאומיים, מלמד כי יישום מדיניות התקינה בישראל אינו תואם את רוח החוק ואת הרציונל העומד בבסיס הוראות הסעיף בחוק, אשר נועד להסיר חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות במשק ולאפשר את שילובה של ישראל בשווקים הבין-לאומיים, דבר זה עלול לפגוע בצרכן הישראלי הן בשל רמת המחירים המושפעת מכך והן בשל הצמצום במגוון המוצרים המיובאים, כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק".
הוקמה ופועלת "ועדת אימוץ" לתקינה בינלאומית בארץ
בתאריך 31.10.2013 פורסם ברשומות תיקון לחוק התקנים שאמור לגרום, בין היתר, להסרת חסמים והנהגת הקלות בבדיקות היבוא, במטרה לעודד את התחרות בשווקים בארץ ממקורות יבוא והורדת המחירים כתוצאה מכך לצרכן הישראלי.
כתוצאה מהוראות החוק החדשות הוקמה "ועדת אימוץ" תקנים בין-לאומיים, בהרכב הבא:
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה (המכהן כיו"ר הועדה), נציג מכון התקנים הישראלי (בפועלת מנהלת אגף התקינה), נציג ארגוני הצרכנים, ושני משקיפים - אחד מאיגוד לשכות המסחר ואחד מהתאחדות התעשיינים.
בתאריך 17.2.2015 נערכה פגישה ראשונה של ועדת האימוץ (ובהמשך נערכו מספר פגישות נוספות) בה היו"ר הודיע שהועדה תדון במרבית התקנים הישראליים שבהם סטיות לאומיות(ND) לעומת התקנים הבין-לאומיים שאומצו בארץ, למעט הדרישות המיוחדות שנעשו בגלל חקיקה ישראלית קיימת.
יש לקוות שמה שלא הצליח במשך עשרות שנים יצליח יותר בעתיד הקרוב, בעזרת פעילותה של "ועדת אימוץ", על ידי אימוץ בארץ של תקינה בין-לאומית כלשונה וללא סטיות לאומיות בלתי הכרחיות.
חוק התקנים, התשי"ג - 1953, קובע כי בארץ מכון התקנים הישראלי והוא בלבד רשאי לקבוע מפרט או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי, כי הוא יכול לפרסם כל תקן בדרך הנראית לו והודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.
הכנת התקנים הישראליים נעשית במכון התקנים הישראלי, בועדות תקינה (ועדות תקינה מרכזיות, ועדות טכניות וועדות מומחים) לפי - כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ"א - 1991, שפורסמו על ידי המכון מכוח חוק התקנים, ואושרו על ידי שר התמ"ת (היום שר הכלכלה).
תקינה ישראלית יחודית המפלה את היבוא
במשך שנים רבות מאז קום המדינה הוכנו בארץ, במכון התקנים הישראלי ופורסמו על ידו, תקנים ישראליים יחודיים רבים, ששימשו כחסם יבוא למוצרים שעמדו בדרישות התקינה הבין-לאומית אך לא עמדו בדרישות התקינה הישראלית.
התנהלות זו של המכון הושפעה בעיקר על ידי נציגי התעשייה המקומית בהנהלתו ובועדות התקינה שלו והיתה בתמיכתה של הממשלה עד תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, אז הוחל בתהליך חד צדדי על ידי הממשלה של חשיפת המשק לתחרות מחו"ל.
בינואר 2000 נכנס לתוקף תיקון לחוק התקנים, אשר קבע כי "בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין לאומית אשר נוהגת בקרב מדינות מפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם".
עוד נקבע בחוק כי רק "בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים יחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית...., תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן".
בפועל גם לאחר פרסום התיקון הנ"ל לחוק התקנים במכון התקנים הישראלי במקרים רבים לא אומצו תקנים בין-לאומיים או אומצו תקנים בינלאומיים אך עם סטיות לאומיות(ND) רבות לא מוצדקות ולא מנומקות כראוי כמתחייב מחוק התקנים.
בדו"ח מבקר המדינה מס' 65 א', שפורסם בשנת 2014, בנושא חסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין, נקבע כי "מצב שבו רק 5% מהתקנים הרשמיים הבין-לאומיים המאומצים בישראל אומצו כלשונם, על אף הוראות החוק שלפיהן רק בנסיבות מיוחדות ישונו תנאים מתקנים בין-לאומיים, מלמד כי יישום מדיניות התקינה בישראל אינו תואם את רוח החוק ואת הרציונל העומד בבסיס הוראות הסעיף בחוק, אשר נועד להסיר חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות במשק ולאפשר את שילובה של ישראל בשווקים הבין-לאומיים, דבר זה עלול לפגוע בצרכן הישראלי הן בשל רמת המחירים המושפעת מכך והן בשל הצמצום במגוון המוצרים המיובאים, כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק".
הוקמה ופועלת "ועדת אימוץ" לתקינה בינלאומית בארץ
בתאריך 31.10.2013 פורסם ברשומות תיקון לחוק התקנים שאמור לגרום, בין היתר, להסרת חסמים והנהגת הקלות בבדיקות היבוא, במטרה לעודד את התחרות בשווקים בארץ ממקורות יבוא והורדת המחירים כתוצאה מכך לצרכן הישראלי.
כתוצאה מהוראות החוק החדשות הוקמה "ועדת אימוץ" תקנים בין-לאומיים, בהרכב הבא:
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה (המכהן כיו"ר הועדה), נציג מכון התקנים הישראלי (בפועלת מנהלת אגף התקינה), נציג ארגוני הצרכנים, ושני משקיפים - אחד מאיגוד לשכות המסחר ואחד מהתאחדות התעשיינים.
בתאריך 17.2.2015 נערכה פגישה ראשונה של ועדת האימוץ (ובהמשך נערכו מספר פגישות נוספות) בה היו"ר הודיע שהועדה תדון במרבית התקנים הישראליים שבהם סטיות לאומיות(ND) לעומת התקנים הבין-לאומיים שאומצו בארץ, למעט הדרישות המיוחדות שנעשו בגלל חקיקה ישראלית קיימת.
יש לקוות שמה שלא הצליח במשך עשרות שנים יצליח יותר בעתיד הקרוב, בעזרת פעילותה של "ועדת אימוץ", על ידי אימוץ בארץ של תקינה בין-לאומית כלשונה וללא סטיות לאומיות בלתי הכרחיות.
* הכותב הוא ראש אגף יבוא מכס ותקינה בלשכת המסחר תל אביב והמרכז
