גרמניה: וובינר ייחודי עם המומחה מס' 1 בתחום הבריאות הדיגיטלית, 11.3.21

האירוע מיועד לחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית שמעוניינות לחדור לשוק הגרמני ובמהלכו תינתן סקירה על ההזדמנויות בשוק הגרמני, היכן טמון הפוטנציאל, יינתנו טיפים לחברות ישראליות ובסופו יתקיים דיון פתוח ויינתן זמן לשאלות ותשובות. 

שוק הבריאות בגרמניה הוא השוק המוביל באירופה מבחינת היקף (נפח השוק), מספר החולים, יצרני הטכנולוגיה הרפואית וספקי הבריאות. בשנת 2019 הוצאות הבריאות בגרמניה עלו על 400 מיליארד אירו (לא כולל הוצאות על Wellness וכושר). 

במהלך העשור האחרון השוק הגרמני חווה צמיחה של 4.1%, עם יותר מ-7.5 מיליון עובדים בתחום ויצוא שעומד על 126 מיליארד אירו (מה שהופך את הסקטור לאחד המובילים בגרמניה). גם מבחינת יבוא, מדובר בנתון מרשים העומד על 109.2 מיליארד אירו.

בגרמניה, בדומה לישראל, ישנה חובה לרכוש ביטוח רפואי (ציבורי או פרטי), כאשר דמי ביטוח מתחלקים בין העובד למעסיק. רובו המכריע של הציבור רשום תחת הביטוח הציבורי, כאשר קרוב ל-10% בלבד רשומים לביטוח פרטי (בעיקר בגלל העלויות הגבוהות והעובדה שהביטוח הציבורי נחשב לביטוח טוב). המבוטחים יכולים לבחור בעצמם את "ספק הבריאות שלהם" כאשר נכון להיום (2020) פועלות בגרמניה 105 חברות ציבוריות ו-42 חברות ביטוח פרטיות.

ברחבי גרמניה ישנם למעלה מ-1900 בתי חולים וקרוב ל-500,000 מיטות אשפוז (לא כולל מתקני שיקום או טיפול בקשישים).

תהליך הדיגיטליזציה החל בגרמניה בשנים האחרונות והקורונה האיצה את המגמה אף יותר. יותר מ-80% ממנכ"לי בתי החולים הצהירו כי ההשקעות בכלים ובמערכות דיגיטליות השתנו לבלי הכר לאור הפנדמיה.

לאור התהליך, השוק הגרמני מחפש אחר פתרונות רבים ומגוונים וביניהם בתחומים הבאים:

• ניהול דאטה, שימור ושיתוף מידע רפואי – הספקים מבינים שהם צריכים לשנות את תפישתם ולנהל את המידע הרפואי כנכס אסטרטגי מה שמביא לביקוש וחיפוש אחר תוכנות ופתרונות טכנולוגיים (כמו גם שינוי תפישתי תרבותי ביחס לשימור וארגון של מידע רפואי). ניהול המידע מצריך פתרונות שמאפשרים שילוב מידע ממספר מקורות ומסוגים שונים של מידע (כמו הדמיות, אבחונים, גנטיקה ועוד) וכן יכולת להבטיח שפרטיות המידע והנגישות אליו מאובטחים.
• בניית מנגנון לקבלת החלטות על בסיס ידע ונתונים – ישנה הבנה שיש לבסס את ההחלטות הרפואיות שמתקבלות על בסיס נתונים רחב ככל הניתן ולכן ישנו ביקוש לפתרונות שמתבססים על machine learning ופתרונות בינה מלאכותית. ההבנה הזו רווחת גם בקרב נותני השירותים וגם בקרב מי שאחראים על מחקרים קליניים.
• טיוב ושדרוג הקשר בין המטפל למטופל – בגרמניה, מזה תקופה מחפשים אחר טכנולוגיות שיסייעו בטיפול מרחוק, דבר שרק התגבר עם פרוץ הקורונה. כעת, מחפשים אחר טכנולוגיות שיגשרו על המרחקים הפיזיים, יסייעו במתן טיפול שייתר הגעה למרכזים הרפואיים ויגן על הצוות הרפואיים בבתי החולים ובמרכזי הטיפול. כמו כן, מחפשים אחר טכנולוגיות של טלה-מדיסין שיסייעו במתן שירותים רפואיים גם בשגרה עבור אוכלוסיות נזקקות שאין באמת צורך שיגיעו למרכזים הרפואיים (למשל, חולים כרוניים).
• רשומות בריאות אלקטורניות (EHR) – ב-1/1/2021 נכנסה לתוקף ההחלטה לפיה מעתה מעודדים להכניס את נתוני הבריאות למחשבים (כלומר, לא יהיה שימוש יותר ב-hard copy) ובהדרגה גם יכניסו רשומות רפואיות מהעבר למערכות הבריאות כך שהחזון הסופי הוא שכלל המידע הרפואי של המטופל יהיה נגיש במקום אחד. התהליך נמצא בחיתוליו וישנו חיפוש אחר טכנולוגיות מתאימות שגם יגנו על המידע וגם, בעתיד, יאפשרו לחולה נגישות למידע בעצמו.
• אפליקציות רפואיות ומסלולים מהירים – כחלק מהתהליך ישנו חיפוש אחר טכנולוגיות שיקלו על הרופאים בעת הטיפול וגם יאפשרו להם להקדיש את מירב תשומת הלב לחולה במקום לתהליך איסוף החומר.

לתוכנית המפגש לחץ כאן

האירוע מאורגן על ידי הנספחות הכלכלית של שגרירות ישראל בברלין.

הוובינר יתקיים ביום חמישי, 11 במרץ 2021, בין השעות 15:00-16:00 (שעון ישראל), בשפה האנגלית.

ההרשמה למפגש אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת הרשמה מראש.

להרשמה יש למלא את הטופס שלהלן, באנגלית בלבד.