המצב באוקראינה - מענה ו/או סיוע לעסקים חברי הלשכה

היקף הסחר ישראל-אוקראינה:

• היקף הסחר בסחורות ושירותים בין אוקראינה לישראל בשנת 2021 מוערך בכ-950 מיליון דולר, מתוכם כ-250 מיליון דולר יצוא (180 סחורות ועוד 70 שירותים), וכ-700 מיליון דולר יבוא (620 סחורות ו-80 שירותים).
  
  
• כשני שלישים מהיצוא הישראלי לאוקראינה הינו כימיקלים ודשנים. כשני שלישים מהיבוא מאוקראינה הוא של תוצרת חקלאית טרייה ומעובדת ובעיקר חיטה ושמנים שונים. בנוסף, 20% מהיבוא הוא של חומרי בניה. התמשכות הסכסוך עלולה להביא בישראל לעלייה במחירי החיטה והתוצרת החקלאית המיובאת מאוקראינה, ולעיכוב מסוים בביצוע פרויקטים בתחום הבנייה.

• חברות הייטק ישראליות מעסיקות קרוב ל-20,000 עובדים במרכזי הפיתוח באוקראינה. באחרונה, חלקן העבירו את עובדיהן מחוץ לקייב כדי להבטיח את רציפות העבודה.

השלכות והתפתחויות כלכליות מהשטח:

• הנשיא זלנסקי התניע תכנית ל"כלכלה פטריוטית" (22.2), המכוונת לעודד אזרחים אוקראינים להישאר באוקראינה ולייצר בה מקומות עבודה. לדבריו, הדבר עשוי להיות מתורגם בהמשך גם למגוון תמריצים (הניסוח בשפה עמומה) ובהם ייתכן גם הורדת חלק מנטל המיסוי על עסקים, הורדת המיסוי על דלק והפחתת הבדיקות העסקיות והרגולציה הממשלתית על עסקים באוקראינה. הנשיא לא פירט בשלב זה מתי צפויים הצעדים להיכנס לתוקף. למעט אזכור סקטור האנרגיה והצורך בפיתוח עצמאות כלכלית בו (וככלל), לא פורטו תעשיות ספציפיות העתידות ליהנות מכך ובאיזה היקף.
  
  
• ראש ממשלת אוקראינה התריע מפני הפגיעה הכלכלית העלולה להיווצר בשל הפאניקה שפושה בעת האחרונה בקרב אזרחי אוקראינה, וטוען שאין סיבות מקרו כלכליות שצריכות להשפיע על ערך המטבע המקומי.

• משרד נשיא אוקראינה העריך את הפגיעה החודשית בכלכלת אוקראינה בשל המשבר בכ- 2-3 מיליארד דולר. לדבריו, מדובר בהפסדים שאינם ניתנים להחזר ונובעים בעיקרם מהמקורות הבאים:

    - עצירת ההשקעות הזרות במדינה על רקע המתיחות והמשבר
    - העמקת האינפלציה
    - הפסדים שמקורם בסקטור התיירות
    - הפגיעה בענף התעופה: הפחתת הטיסות הנכנסות והיוצאות מהמדינה

המידע נמסר באדיבות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.