כיצד הצעת החוק לפיצוי צרכן בגין איחור של מובילים תפגע למעשה בצרכנים ובבעלי העסקים?
בדיון של ועדת הכלכלה מיום 18/12/17 אושרה לקריאה ראשונה הרחבה של סעיף 18א' לחוק הגנת הצרכן העוסק כיום בפיצוי בגין איחור של טכנאי לתיקון טובין שהתקלקלו, כך שכעת מתבקש להחיל את הפיצוי גם בגין איחור של נותן שירות אחר מטעם העוסק, כגון מוביל הטובין, וכן במצבים של התקנה או הסרה של ציוד (ולא רק תיקון), בדיקות תקופתיות של מתקני גז, וכן שירות מכוח חוזה אחריות מורחבת.
בועדה, הציגו נציגי ענף החשמל והאלקטרוניקה וכן המזגנים, באיגוד לשכות המסחר, את התנגדותם להרחבת החוק על מובילים. אבי אייל, מנכ"ל חברת ההפצה "לוגיסטים", המפיצה לצרכנים מוצרי חשמל כמו מקררים, מכונות כביסה, טלוויזיות ועוד, הדגיש את הבעייתיות הקיימת בכבישי האר. והפקקים הקשים ואמר כי "החוק לא יכול לחול על הובלה במשאיות. אין טכנולוגיה שיכולה לתכנן איחור של עד שעתיים. יש המון משתנים בדרך. האפשרות היחידה היא להוריד את כמות המוצרים במשאית ואז זה יעלה יותר".
מעבר להתנגדות העקרונית שלנו להתערבות רגולטורית בענף של תחרות חופשית, להלן הנימוקים העיקריים להתנגדותנו לתיקון החוק:
- הרצון להרחיב את תחולת החוק אף למובילי המוצר ולא רק לטכנאי עצמו, עלול להוביל לנטל כבד מאוד עבור העוסקים ולפגוע בשירות המוענק כיום לצרכנים, שכן קיימים הבדלים מהותיים בין תאום ביקור טכנאי לבין תאום הובלת מוצר גדול לבית לקוח, וביניהם:
- מידע לא מדויק מלקוח גורם לעיכובים - מידע לא מדויק יכול להיות כתובת שגויה, מידע לא נכון לגבי אופי הבניין – איזו קומה, האם המוצר נכנס במעלית וכיוצ"ב.
- הזמנה ספציפית הועמסה למשאית – במקרה של עיכוב בלתי צפוי לא ניתן לנייד את המוצר במשאית אחרת. כלומר, להבדיל מיכולתו של עוסק "להקפיץ" טכנאי אחר במקרה בו טכנאי מסוים נקלע לעיכוב, הרי שהמשאית הספציפית כבר הועמסה במוצרים המיועדים למשלוח.
- שיטת ההובלה- בניגוד לטכנאי שירות שמתנייד באופנוע או בטנדר קטן, מוצרי חשמל גדולים מובלים במשאיות גדולות שמגבילות את הגמישות, בשל מצב הכבישים והקושי לאתר מקום חניה. חשוב לזכור גם שעלות תוספת של כל משאית היא רבה הרבה יותר.
- חוק פינוי פסולת אלקטרונית – החובות שקמו מכוח חוק זה גורמות אף הן לעיכוב בזמנים, כאשר המוביל נדרש גם לפנות מוצר קודם, עליו הלקוח לא דיווח מבעוד מועד.
- פגיעה בפריפריה - בישובים רחוקים הקושי מתעצם – המחסנים בפיקוח המכס חייבים להיות בקרבה מסוימת לתחנת המכס וכך יוצא ששליחת מוצר מהמחסנים בפיקוח המכס ללקוח בפריפריה ממילא יקרה יותר. במידה והגמישות תיפגע ויוטלו סנקציות על איחורים עלות ההובלה לפריפריה תעלה בצורה משמעותית.
2. חמור מכך, הצעת החוק עלולה להביא לתוצאה ההפוכה והיא - הארכת זמן ההמתנה של הלקוח וטרטורו. כיום, בכדי להעניק ללקוח את השירות טוב ביותר, מאפשרות רשתות השיווק אספקה של מספר מוצרים מחברות שונות במשלוח אחד, מונח המכונה קונסולידציה. הכוונה היא למצב בו לקוח קנה מספר מוצרים מחברות שונות, המשווק מקבל אליו לחנות את המוצרים מכל חברה, ומספק ללקוח את המוצרים בפעם אחת. במידה ויכנס החוק לתוקף , בכדי לא להסתכן בקנסות, יוותרו החנויות על שירות זה, וכך הלקוח ימתין בבית לכל מוצר בנפרד, מה שיכפיל או ישלש את מועדי ההמתנה שלו.
3. החשש של העוסקים לא לעמוד בדרישות החוק תביא לכך שבמועדים עמוסים במיוחד במכירות (כגון תקופות חגים, מבצעי "בלאק פרידיי" וכדומה) הם יסרבו לבצע הובלה של המוצר לבית הלקוח, ובסופו של יום מי שיינזק מכך הוא הלקוח.
4. צמצום התחרות ופגיעה בעסקים קטנים- עלינו להתריע כי חברות הובלה קטנות שקיימות היום בשוק עלולות להעלם שכן לא תהיה להן היכולת לרכוש את מערכות המידע הנדרשות לטובת הנושא.
5. הנוהג הקיים כיום בשוק: מוצרי חשמל ואלקטרוניקה קטנים ובינוניים מסופקים לצרכן במשלוחים על ידי חברת הדואר ומספר נותני שירות דומים, ללא תיאום מראש, כאשר במידה והלקוח אינו בבית, חברת השילוח מנסה שוב ושוב על חשבונה עד שמצליחה להעביר אליו את הסחורה. במידה ויהיה הכרח לתאם ביקור לטווח של שעתיים הדבר ישנה את שיטת השילוח, וייקר בצורה משמעותית את עלות הובלת המוצר לביתו של הלקוח. ברור שגם אין כל היגיון לכפות על עוסק חובה אשר יישומה אינה בשליטתו.
