יש חוזים נסתרים ...

חוק חוזה קבלנות

רבים אינם מודעים לכך שחוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974 חל על התקשרויות חוזיות בין מזמין לבין קבלן, כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים. מדובר אמנם בחוק קצר, אך בעל משמעות על התקשרויות יומיומיות רבות.

חוזה קבלנות מוגדר בחוק "כחוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".

חוזי קבלנות נפוצים ומוכרים הם אלה, למשל, בין קבלן בניין לבין בעלי קרקע ובין בעלי מקצועות חופשיים כגון: רואי חשבון ועורכי דין לבין לקוחותיהם וכיו"ב.

מה המשותף לרופא שיניים ובעל מוסך ?

ההבדל בין חוזה מכר לבין חוזה קבלנות הוא שבחוזה מכר קיימת העברה קניינית של נכס תמורת תשלום ואילו בחוזה קבלנות אין העברה קניינית, אלא התחייבות לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר.

יש לציין שעל אף שניתן להכתיר חוזה בין צדדים כחוזה מכר או חוזה קבלנות, סיווג החוזה ייקבע בהתאם לתכליתו.

הבעיה מתעוררת כאשר בעסקה אחת כלולים מרכיבי מכר ומרכיבי שירות:

למשל, כאשר אדם מכניס את מכוניתו למוסך לצורך תיקון ובאותה הזדמנות גם מתקינים במכונית חלפים חדשים.

אדם הולך לרופא שיניים לצורך טיפול ובמסגרת הטיפול מותקנות בפיו שיני זהב.

חוזה מכר או חוזה קבלנות- למה זה משנה ?

כאשר לקוח מגיע לעורך דין בעניין הפרת חוזה, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא באיזה סוג של חוזה מדובר- חוזה מכר או חוזה קבלנות ?

בפסק הדין בעניין ע"א 368/77 זיקית מפעלי צביעה, הדפסה ואשפרה בע"מ נ. סריגי אלדיט בע"מ, פ"ד לב (3) 487, מדובר היה בחברה (אלדיט) שעסקה בשיווק בדים. זיקית נתנה שירותים של צביעת בדים. אלדיט העבירה בדים לזיקית על מנת שזו תצבע אותם ולאחר מכן תחזיר אותם לאלדיט ששיווקה אותם כבדים לייצור בגדי ים. התברר שהיה פגם בצבע הבדים והוא לא היה עמיד. חברת אלדיט תבעה את זיקית. שני הצדדים סיווגו את העסקה כעסקת מכר, אלדיט כקונה וזיקית כמוכרת, אולם בית המשפט העליון קבע שמדובר בחוזה קבלנות בהסתמך על מבחן "עיקר החומרים", דהיינו מי מספק את עיקר החומרים. בנסיבות העניין, אלדיט סיפקה את הבדים היקרים לעומת הצבע שמחירו נמוך ועל כן נקבע שהדגש הוא על החומרים ומדובר, אם כן, בחוזה קבלנות.

יש להדגיש, כי הפרת חוזה לא מזכה בפיצויים באופן אוטומטי, אלא לאחר מילוי הוראות החוק הרלוונטיות. לפי חוק המכר, הרי שעל אלדיט היה לבדוק את הבדים מיד עם קבלתם ולהודיע לזיקית על הימצאות פגם ואם לא עשתה כן, אינה זכאית לפיצוי.

לעומת זאת, לפי חוק חוזה קבלנות, היה על אלדיט להודיע לזיקית על הפגם תוך זמן סביר על מנת לקבל פיצוי.

על ההיגיון בשוני בין שני החוקים עמד השופט אלון בפס"ד זיקית, בקובעו:

"משמזמין אדם עשיית מלאכה או הספקת שירות אצל קבלן מסויים, מותר לו להניח לכאורה, שאותו קבלן יוציא דבר מתוקן מתחת ידו, יותר מאשר ניתן להניח, גם לכאורה, בקנייתו ומכירתו של נכס, שעובר הוא ידיים רבות, ואין כלפיו יחס אישי כלשהו."

בנסיבות פס"ד זיקית, ההודעה על הפגם נמסרה כמעט לאחר חודש ימים, וכיוון שמדובר בחוזה קבלנות, אלדיט היתה זכאית לפיצוי. לו מדובר היה בחוזה מכר, אלדיט לא היתה זכאית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה.

לאור האמור, ראינו שבית המשפט הוא זה שיקבע באיזה חוזה מדובר על סמך מבחן "עיקר החומרים", ולכן בדוגמא של רופא השיניים וכן בעל המוסך מדובר, למרבה ההפתעה, בחוזה מכר. קיימות השלכות נוספות לסיווג ההסכם כחוזה מכר או חוזה קבלנות והן, למשל, לעניין "תקנת השוק" שממנה ייהנה אדם שקיבל נכס על פי חוק המכר.

סיכומו של דבר, דרך המלך היא חתימה על הסכם מפורט בין הצדדים בו יכולים הצדדים לעצב את החוזה כרצונם ולקבוע מפורשות, כי חוק חוזה מכר או חוק חוזה קבלנות לא יחולו על ההסכם ביניהם. יחד עם זאת, בחיי המסחר היומיומיים לא בכל עסקה ניתן לחתום על הסכם מפורט, ואז יש לדעת, שהמחוקק לא השאיר חלל ריק, אלא דאג להגן על זכויות הצדדים לעסקה בחוק המכר ובחוק הקבלנות.

האמור להלן מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מחליף קבלת ייעוץ משפטי מותאם.